תא (חי') 6253-06-09 יהונתן בלן נ' שרה ברמי
בית משפט: השלום בחיפה
פסק הדין ניתן ביום: 30/08/2013
על ידי כב' השופטת: חנה לפין הראל
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של הנפגע, עו"ד במקצועו, לחייב את בעל הדירה שבה התגורר בשכירות (שהגיש הודעת צד ג' לחברת הביטוח שביטחה אותו) בגין פציעה שאירעה בעינו כאשר אחת מזגוגיות דלת הכניסה לדירה התנפצה וכתוצאה מכך חדרו לעינו שברי זכוכיות?
בית המשפט דחה את התביעה לאחר שהגיע לכדי מסקנה, כי התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו לעניין חבותם של הנתבעים בנזקיו.
מתוך פסק הדין:
" ההכרעה בתיק זה אינה פשוטה, ואינה קלה שכן מונחים על כף המאזניים נושאים בעלי חשיבות ומשק עינו של התובע נפגעה כתוצאה מפגיעת זכוכית בה. יש לומר מיד כי אינני מקבלת את 'תלונתו' של ב"כ הנתבעים בדבר ניהול המשפט על פני 4 ישיבות כאשר מדובר "רק ב-5%". ב"כ הנתבעים מתעלם מעקרון "הגולגולת הדקה" ומכך שמבחינת התובע מדובר בעין היחידה המשמשת אותו לתפקודו לאור מצבה הרפואי של עינו העצלה – מצב אשר תואר על ידי התובע, נסמך במסמכים הרפואיים ולא נסתר.
....
המחלוקת: מה גרם להתנפצות הזכוכית:האם הפגיעה בעינו של התובע מקורה בטריקת הדלת, שהביאה להתנפצות זכוכית שאינה מתאימה, ואשר הותקנה בדלת ובכך התרשלו הנתבעים, וקיים על כן קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין הפגיעה בתובע ונזקיו?אם כן, האם הנתבעים יכלו לצפות או היו חייבים לצפות נסיבות אלה כפי שתוארו על ידי קרן, אשר גרמו לטריקת הדלת?
או: האם התנפצות הזכוכית היא תוצאה של מריבה אלימה בין התובע לקרן, במהלכה נזרקו חפצים שפגעו בדלת נפצו את הזכוכית וכתוצאה מכך נפצעו שניהם?
שתי הגרסאות דלעיל אינן יכולות לגור בכפיפה אחת בהתאם לעדויות שנשמעו , וברי כי אחת מהן אינה נכונה, ומאן דהוא מבין כל העדים שהיו כאן או חלק מהם העיד עדות שקר."
...
עוד לפני בדיקת גרסת הנתבעים ועדיהם, הנטל הוא על התובע ובנסיבות בהן לגרסת נסיבות התאונה ישנן שתי עדויות יחידות של בעלי דין אשר אינן נתמכות בראיה אחרת, ובהינתן תמיהות כפי שיפורט לא מצאתי כי יש ביכולתי לקבוע על פיהן כי התובע הוכיח את תביעתו.
לא למותר להעיר, כי גם לו הייתי מקבלת את הטענה כי יש להחיל כאן את ס' 41 לפקודת הנזיקין, והיה על הנתבעים תחילה להרים את הנטל, הרי בשלב ראשוני גרסת הנתבעים, הנתמכת על ידי העדים מטעמם, יש בה כדי להעביר את הנטל אל התובע .אין הנתבעים חייבים להוכיח את גירסתם אלא רק להעביר הנטל.
התובע, כאמור, לא הצליח להרים נטל זה, הן מן הטעם שהוא וקרן הם עדים יחידים ובעלי דין והן מן הטעם שהתמיהות השונות, כפי שיפורט בחלקן, אינן מאפשרות לומר, כי יש טעמים מיוחדים בעטיים יש לפסוק על פי עדויותיהם בלבד. לא למותר להזכיר, כי מהימנות בלבד אותה מייחס בית המשפט לעד יחיד שהוא גם בעל דין איננה מספיקה כדי לפסוק לטובתו.
משנקבע כי לא הוכח די הצורך כיצד נפצע התובע, אין מקום לדון בסוגיית הרשלנות, אם הייתה או לא הייתה, בהתקנת הדלת מלכתחילה ואם היו הנתבעים צריכים לצפות נסיבות כה יוצאות דופן.
שקלתי שמא לפעול על פי סמכותי לפי תקנה 24 לתקנות סדר הדין ולהורות, כי צד ג' 1 יהפוך להיות נתבעת.בשלב זה ולאחר שאין לי ספק, כי ב"כ התובע נתנו דעתם לעניין זה והחליטו שלא לעשות כן, לא יהיה זה נכון, כי בית המשפט יחליט במקומם.
התביעה נדחית היות ובעיקרו של דבר התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו. משכך אין מקום להמשיך בדיון בשאלת הנזק.
אני שבה ומדגישה, כי לא קבעתי מי מהצדדים ומהעדים העיד עדות שקר."
