תא (חד') 53343-03-12 מוחמד מחאג'נה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
בית משפט: השלום בחדרה
פסק הדין ניתן ביום: 8/9/2013
על ידי כב' השופט: נאסר ג'השאן
עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח תגמולי ביטוח בנזק נזק למחפר זחלי שנגרם ע"י אלמונים שירו מנשק חם באזור שבו נמצא המחפר ואף שרפו רכב מנועי אחר?
רקע: חברת הביטוח טענה להיעדר כיסוי ביטוחי הואיל והפוליסה של המבוטח לא הורחבה לכלול כיסוי כנגד "נזק בזדון".
בית המשפט דחה את התביעה.
מתוך פסק הדין:
"תחילה נעמוד על הכללים הנהוגים בפרשנות פוליסת ביטוח. על כללים אלה חזר בית המשפט העליון בפסק דין שניתן לאחרונה בע"א 453/11 מ.ש מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 21.8.2013). בפסק הדין הנ"ל קבע בית המשפט העליון את עקרונות פרשנות הפוליסה, שבבסיסם התחקות אחר אומד דעתם של הצדדים: ראשית, הכלל הוא כי "יש ליתן למילות הפולסיה את המשמעות המילולית הפשוטה והסבירה... אך לא מדובר בכלל נטול חריגים. לפיכך נקבע, כי במקרה המתאים מותר וראוי לתת פירוש ליברלי וסביר, אפילו אם פירוש זה עומד לכאורה כנגד המילים המפורשות שנכתבו בכתב הפוליסה, וזאת על מנת להגיע למשמעות ההגיונית והאמיתית אליה התכוונו הצדדים להתקשרות" (בסעיף 28 לפסק הדין; כן ראו ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ פד"י מ"ח (1), 221).
שנית, במקרה של אי בהירות, או ספק בנוגע למשמעות הכתוב, תפורש הפוליסה כנגד מנסחה. בפסק דין בעניין מ.ש מוצרי אלומיניום הנ"ל חוזר בית המשפט על הכללים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון באשר להפעלת כלל הפרשנות כנגד המנסח:
" .. נקבע, כי בית המשפט יפעיל את כלל הפרשנות כנגד המנסח במקרים שבהם ניצבות לפניו שתי משמעויות סבירות באותה מידה מבחינה לשונית, אך לא במקרים שבהם אומנם ניצבות בפניו שתי משמעויות אפשרויות מבחינה לשונית, אולם אחת מהן הינה המשמעות הרגילה המקובלת ואילו המשמעות השנייה הינה שולית ויוצאת דופן.. "
...
לעניין הפעלת כלל הפרשנות כנגד המנסח, כמפלט אחרון ראו גם: ע"א 631/83 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ פד"י ל"ט (4), 561, 573
לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים, ולאחר עיון בכתובים, מסקנתי היא, שבבואי לפרש את המנוח "נזק בזדון" אין בית המשפט זקוק לכלל הפרשנות כנגד המנסח, מאחר ולטעמי אין בפניי שני פירושים סבירים באותה מידה, כי אם פירוש אחד - המתיישב עם לשון הפוליסה והוא נתמך בנסיבות החיצוניות שאפפו את כריתת ההסכם; דעתי היא שאומד דעת הצדדים ברור והוא עולה מלשונה הפשוטה של הפוליסה, מהצעת הביטוח ואף מהתנהגות התובע בעת כריתת הסכם הביטוח ואף לפניה. הראה כי הצדדים התכוונו כי מהכיסוי הביטוחי בפוליסה יוחרג כל "נזק בזדון" שנגרם ע"י צד שלישי כלשהוא, ולא רק נזק שנרגם ע"י המבוטח.
נראה, כי ההחרגה, לפיה אין כיסוי לנזק בזדון, פריצה או גניבה, הובלטה בפוליסה. ההחרגה צויינה בכתב בולט וגדול, סומנה בכוכבית ובקו תחתון. די בכך כדי להבליט את ההחרגה בגוף הפוליסה, ולא נראה, כי מדובר בניסיון להגניב החרגה לתוך הפוליסה.
באשר לטענה כי התובע לא קיבל הסברים, כאמור, הוכח בפניי כי מדובר במי שבבעלותו מספר כלים הנדסיים, וכי הוסבר לו ע"י הסוכן עוד לפני רכישת הפוליסה לגבי התניות שבה. כך או כך, איני סבור כי חלה על הסוכן חובה לפרש כל מושג בפוליסה, שכן ההחרגה הובלטה, וכאמור, כוונת הצדדים היא שהתובע לא ירכוש את ההרחבה לנזק בזדון והפוליסה אכן כללה החרגה ברוח הדברים אליהם הגיעו הצדדים.
כאמור, מחומר הראיות עולה כי הרקע לאירוע הוא סכסוך שכנים, שהוביל לירי על המחפר ולשריפת רכבו של בעל המגרש.
המסקנה היא, כי הפוליסה אינה כוללת כיסוי "נזק בזדון". כמו-כן הוכח בפניי, ברמת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי הנזק שנגרם למחפר הוא נזק בזדון."
