תא (ת"א) 32665-11-10 קיור מדיקל אנד טכניקל סופלאי בע"מ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
בית משפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 10/10/2013
על ידי כב' השופט: מרדכי בן-חיים
עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח תגמולי ביטוח בשל נזק שנגרם למטען ימי אשר היה אמור להישמר במכלים בטווח טמפרטורה של 2-8 ונמצא, כי הטמפרטורה של המכלים ירדה מתחת לאפס טרם העמסת המשלוח למטוס ועל כן היה על המבוטח להשמיד את המשלוח?
רקע: חברת הביטוח הודיע, כי הנזק אינו מבוטח לפי הפוליסה הואיל ומדובר במטען קונסולידציה (איחוד מטענים), המוצא מכלל כיסוי ביטוחי לפי תנאי הפוליסה. המבוטח טען מאידך, כי הודעת הדחייה של חברת הביטוח היתה מוטעית שכן, קונסולידציה פירושה, משלוח של מספר מטענים מיצואנים שונים שנאספים על ידי משלח בינלאומי ואשר נשלחים במרוכז כמשלוח אחד על מנת להוזיל את דמי ההובלה, בעוד שבמקרה הנדון נשלחו ה שלושה מיכלים של אותה תרופה מאותו יצרן באותם תנאי הובלה אולם בשל היעוד השונה של המיכלים הוצאו להם על ידי DHL(להלן: "המשלח") שני שטרי מטען פנימיים, ועל כן מדובר לכל היותר בפיצול דוקומנטרי בלבד של המשלוח. כמו כן התקיים דיון לגבי מעמדה של סוכנות הביטוח רמון כנציגת המבטח.
בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח את מרבית סכום התביעה
מתוך פסק הדין
"שיטת שילוח אסמבלי - ידועה ומקובלת מזה כ-20 שנה.
המונחים אסמבלי מזה וקונס מזה מוגדרים בנפרד בכל אתרי חברות התעופה שהוצגו במהלך הדיון.
למיצער, הרוב המכריע של שילוח בשיטת אסמבלי מיועד לנשגר אחד להביל ממשלוח קונס' שבו הדפוס השכיח הינו שיגור למספר בלתי מוגבל ובלתי מוגדר של נשגרים.
אין לראות במכתבה של אדריאנה לסוכניות רימון כי נקטה בביטוי קונס' מלאכותי כמבטא עמדתה לפיה השילוח מושא התביעה נעשה ב-קונס'."
"הנתבעת והתובעת התקשרו במסגרת פוליסה פתוחה שמיועדת לכסות בין היתר סיכונים למשלוחים מקוררים ומוקפאים המשוגרים בדרך האוויר שהחריג היחיד לכך הינו משלוח בקונסולידציה, כאמור ב- "B" .APPשל הפוליסה:
"1) CONVEYANC: BY AIRFREIGHT, BUT EXCLUDING SENDING BY CONSOLIDATION"
בחיבורו של עו"ד חכם כדורי "ביטוח ימי ותביעות", עמ' 310, איפיין המחבר את משלוח הקונס' ככזה אשר במסגרתו מאחד המשלח הבינלאומי משלוחים של כמה יצואנים על מנת ליהנות מהוזלת תעריף ההובלה.
החרגת שילוח קונס' מגדר הסיכונים המכוסים במסגרת הפוליסה נועד בראש ובראשונה לנטר ולמזער את הסיכון של המבטח.
הוכח בפני כי הסיכונים המושגיים המובנים בשיגור בקונס' וככלל אלו עיכוב בהובלת המטען ומסירתו, קיומם של מטענים בעלי תכונות שונות ו/או המחייבים הוראות תובלה ושינוע שונות - לא התקיימו בנסיבות המשלוח מושא תביעה זו.
גם הסיכון הטבוע בקיומם האפשרי של הוראות טיפול ושינוע שונות בשטרי המטען הפנימי מזה, ושטר המטען העיקרי מזה - אינו מתקיים בנסיבות תובענה זו ומשהוכח כי הן שטרי המטען הפנימיים והן שטר המטען הראשי - כללו הנחיות זהות של בקרת טמפרטורה.
אין בסיס לטענת הנתבעת לפיה, למיצער, בנסיבות העובדתיות העומדות לדיון בתובענה זו עצם העובדה ששני המשלוחים אוחדו והוטסו כמשלוח אחד - הגדילה את הסיכון לנזקים שמובנים ברגיל במשלוח בתנאי קונס'."
"במחלוקת שנתגלעה בין התובעת לנתבעת באשר למעמדה של סוכנות רמון, אני מעדיף את עמדת התובעת הנסמכת על הנאמר בספרו של המלומד ירון אליאס, בספרו "דיני ביטוח" (מהדורה שנייה) בעמ' 1018:
"הדרך הרגילה ליצירת שליחות היא על ידי מתן הרשאה מפורשת לשלוח (סוכן) לפעול בשמו של המבטח...הרשאה כגון זו ניתנת לדוגמא לסוכני חיתום...הפעלת כוח הייצוג על ידי הסוכנים מעמידה אותן בחזקת שלוחים של המבטחים".
בנתון לכך, מושתקת הנתבעת כלל ועיקר מלטעון כי עסקינן במשלוח קונס' שכן, כאמור במוצג ת/5 גילתה מנהלת התביעות של סוכנות רימון - שלוחתה של הנתבעת את דעתה לפיה:
"המטענים אינם מטעני קונסולידציה מדובר בשני משלוחים מאותו ספק שיצאו באותה טיסה ובגינם הפיק המשלח שני שטרי מטען פנימיים. לא מדובר בקונסולידציה של ספקים/לקוחות".
על יסוד הממצאים שקבעתי לעיל, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את תחולת חריג הקונסולידציה וזאת בראש ובראשונה באשר נחה דעתי מניתוח מכלול הראיות לרבות חוות דעת המומחים, כי עסקינן בשילוח בתנאי אסמבלי להבדיל משילוח בתנאי קונס'.
כיוצא בזה, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה אין נפקא מינא להבחנה שבין אסמבלי לבין קונס' שכן, בשתי השיטות גלומים אותם סיכונים אשר המבטח ביקש להימנע מהם.
כאמור לעיל, הוכח שבנסיבות העניין הופרכה עמדה זו מכל וכל.
די בכך כדי לקבוע כי פרשנותה המרחיבה של הנתבעת את חריג הקונס' כמשתרע וחל גם לגבי שילוח בתנאי אסמבלי - חורג מדרך הפרשנות הסבירה של תניית פטור בפוליסה (השוו: ע"א 32/84 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. קרמר (פורסם בנבו).
"בפרשת סלע" שאוזכרה לעיל נקבע:
"יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית הפשוטה והסבירה של מילותיה...במקרה של ספק, יש לפרשה כנגד המנסח שהוא בדרך כלל המבטח" (שם, בעמ' 326).
על יסוד המקובץ עד כאן, אני פוסק כי לא מתקיים בנסיבות העניין חריג הקונסולידציה על הנתבעת לשלם לתובעת תגמולי ביטוח, בגובה נזקיה."
" סבורני כי בנסיבות העניין, אין לפסוק לזכות התובעת אלא את סכום העלות ששולמה על ידה בפועל. דהיינו, סך של 33,886 יורו בתוספת הוצאות ההובלה והמיסוי בסך 103.73 יורו.
אטעים כי גם לגרסתה של אדריאנה בסעיף 32 לתצהירה הסכום שהועבר לספק ביום 14.5.09 מסתכם לסך של 33,886 יורו ולא נטען בפני כי התובעת הזמינה משלוח חלופי בעלות גבוהה יותר או כי ספגה נזק כספי נוסף.
בניגוד לגרסת התובעת אין בחוות דעת השמאי המלצה לשלם לתובעת את שווי המסחרי המלא של המשלוח."
