סיכון להפרעה פוסט טראומטית לאחר ת.ד.

מחקר: פלסטיות של דפוסי קשב כגורמי סיכון לפיתוח הפרעת פוסט טראומטית לאחר תאונת דרכים.

המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח

החוקרים:  פרופ' יאיר בר-חיים וגב' רעות נעים

המחקר בתמצית

חשיפה לאירועים טראומטיים כמו פיגועים, אסונות טבע, ותאונות דרכים מביאה לעלייה חדה בתסמינים של פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה. רוב הנחשפים יפתחו תסמינים מיד לאחר או תוך כדי האירוע אך אלה לרוב יחלפו לאחר מספר ימים ולכול היותר שבועות. לעומת זאת, כ- 10% מהנחשפים ייפתחו תסמינים כרוניים והפרעה פוסט-טראומטית מלאה. הפרעת דחק פוסט טראומטית(PTSD) הינה הפרעה פסיכיאטרית כרונית וקשה לטיפול.

מחקרים קודמים מצביעים על כך שדיסוציאציה פסיכולוגית (כפי שנמדדת במדדים של דיווח עצמי) וחוסר וויסות קשבי כלפי מידע מאיים בסביבה, מיד לאחר אירוע טראומטי, עשויים לנבא התפתחות הפרעה פוסט-טראומטית כרונית. המחקר הנוכחי נועד לבחון את הקשר בין דפוסים של עיבוד מידע מאיים מיד לאחר אירוע טראומטי(תאונת דרכים) לבין תסמינים של פוסט-טראומה, כשלושה חודשים אחרי האירוע. מטרת המחקר הייתה לאמת ולבסס ממצאים קודמים בתחום ולתקף כלי אבחון חדש לזיהוי סיכון להפרעה פוסט-טראומטית. זיהוי מוקדם של  אנשים בסיכון גבוה לפתח את ההפרעה הכרונית, קרוב לזמן האירוע הטראומטי, עשוי להוות פריצת דרך בטיפול מידי בתגובות דחק אקוטיות  ולמנוע בכך היווצרות של הפרעה פוסט-טראומטית כרונית מאוחר יותר.  

במחקר הוערכה יכולת הניבוי של הטיית קשב כלפי גירויים מאיימים, כפי שנמדדה זמן קצר לאחר תאונת הדרכים באמצעות כלי ממוחשב, כגורם סיכון אפשרי לפיתוח PTSD. כמו כן, נבחנה התרומה הבלעדית של נבא זה, מעל ומעבר למדד הדיסוציאציה הפסיכולוגית, מדד שנמצא במחקרים קודמים כגורם סיכון משמעותי ל-PTSD .

גילוי אמין ומוקדם של הסיכון לפתח תגובות פוסט טראומטיות עשוי לחסוך משאבים כלכליים וחברתיים רבים המופנים כיום לטיפול בחולים כרוניים. מחקרים מראים שהטיפול בשלב האקוטי הינו יעיל ביותר ומוריד את אחוזי התחלואה הכרונית באופן משמעותי. ביסוס ותיקוף כלי ממוחשב אשר ניתן יהיה להפעילו באמצעים פשוטים יחסית במסגרות בהן מטפלים באנשים שנחשפו לטראומה (בתי חולים, מרכזי טיפול בנפגעים) או במסגרות בהן קיימת חשיפה גבוהה למצבים טראומטיים (למשל, יחידות לוחמות, כוחות שיטור והצלה), הינו בעל חשיבות קלינית ניכרת.

חדשנות המחקר הנוכחי קשורה בממצא כי דפוס הטיית קשב כלפי איום, כפי שנמדד מיד לאחר תאונת דרכים, מהווה נבא משמעותי לפיתוח PTSD. מעל ומעבר לשונות שנובאה על ידי סימפטומים של דיסוציאציה, משתנה אשר בוסס במחקרים קודמים כגורם סיכון משמעותי לפיתוחPTSD.