תאמ (הרצ') 30325-05-11 יעקב לפידות נ' ד.ל. ב מוטוספורט בע"מ ואח'
בית המשפט: השלום בהרצליה
פסק הדין ניתן ביום: 28/11/2013
על ידי כב' השופטת: לימור רייך
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של בעל טרקטורון לפיצוי בגין נזק אשר נגרם לטרקטורון כתוצאה משריפתו, כחודש וחצי לאחר רכישתו כאשר הוא היה במצב כבוי על גבי גרר ומיהו הגורם האחראי לאירוע השריפה?
בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את החברה משווקת לפצות את בעל הטרקטורון ב 80% מהנזק ואת המוביל ב 20%.
מתוך פסק הדין:
"המחלוקת שבפניי נוגעת לזהות הגורם האחראי לשריפת הטרקטורון. בעוד התובע תולה את האחריות על כתפי הנתבעת 1 אשר שווקה לו את הטרקטורון בטענה, כי המדובר בכשל חשמלי בטרקטורון, תולה הנתבעת 1 את האחריות על כתפי התובע בטענה, כי פעולה מצדו של התובע, היא אשר הביאה לקרות האירוע וממילא לנזק הנטען בכתב התביעה.
הנתבעים 2 ו-3 , מסירים כל אחריות מהאירוע ותולים את האחריות על כתפי הנתבעת 1 בהיותה משווקת הטרקטורון ולחילופין, על כתפי התובע משלא פעל להקטנת הנזק ואף תרם להיווצרותו."
"ביהמ"ש מתייחס למסקנות בחוות דעת המומחה שמונה מטעמו, תוך התייחסות לאמור בחוות הדעת האחרות, לאחר שמיעת עדויות המומחים האחרים ובשים לב, כי בסופו של יום בית המשפט הוא המוסמך להחליט אילו מסקנות יש להסיק מתוך חוות דעת המומחה אשר מונה מטעמו."
"לא מצאתי מקום לקבל את חוות דעתו של מר אבני באשר לתרחיש פרוץ השריפה, בעניין זה הנני מאמצת את האמור בחוות דעתו של מר שוירמן,בשים לב לכך שמר אבני בדק את הטרקטורון כ-14 חודשים לאחר האירוע, אם נוסיף לכך את עדותו של מר אבני, הרי שיש בה כדי לחזק את המסקנה, שאכן מדובר בכשל חשמלי."
"לאור האמור לעיל, משהאירוע קרה חודש וחצי בלבד לאחר רכישת הטרקטורון, שעה שאירוע התרחש עת הטרקטורון היה על גבי גרר כשאינו מונע שוכנעתי, כי בענייננו אין מדובר בהצתה בזדון, שוכנעתי, לאחר שמיעת עדויותיהם של מר כהן ומר גרציאני אשר בדקו את הטרקטורון בסמוך לקרות האירוע, כי קיימת סבירות גבוהה שעסקינן בכשל חשמלי בטרקטורון, מששוכנעתי כי אין לקבל את חוות דעתו של מר סלוצקי, כי פעולה כלשהי מטעם התובע היא אשר גרמה בסופו של יום לפרוץ השריפה, מסקנתי היא כי כשל חשמלי בטרקטורון הוא אשר הביא לפרוץ השריפה בטרקטורון."
"לא הוכח בפניי כי תנאי השימוש שעשה התובע בטרקטורון, ובענייננו, חודש וחצי לאחר רכישת הטרקטורון, יש בהם כדי להוות סיבה לפרוץ האירוע.
לאור האמור לעיל, משהנתבעת 1 לא עמדה בנטל להוכיח, כי לא התרשלה בענייננו ואף לא הוכיחה כי פעולה מטעם התובע היא אשר הביאה לפרוץ האירוע, סבורני כי הנתבעת 1 נושאת באחריות לנזק אשר נגרם לתובע בעטיו של האירוע בשיעור של 80% מהנזקים."
"שוכנעתי כי הגם והיה ברכב מטף כיבוי אש מר סייף לא ידע היכן מטף כיבוי האש וכי הגם וניתן לו מטף כיבוי ע"י אחד מהאזרחים, טענה אשר אומתה ע"י התובע ומר סלע בעדותם, לא היה זה מועיל בשלב שבו נעשה בו השימוש. מר סייף העיד, כי לא עבר הכשרה לעניין מצבים מסוג זה.
...
מר סייף העיד כי בתחילה ניסה לכבות את האש באמצעות בקבוקי מים כשהתובע העיד ש לאחר שפעולה זו לא צלחה המשיך מר סייף לחפש מטף ואף הרים את המושבים בקבינה של הרכב.
תקנה 370 לתקנות התעבורה-תשכ"א 1961 קובעת את החובה להימצאות מטף כיבוי אש במשאיות כששם נקבע, כי על מטף כיבוי האש להיות במקום הנראה לעין ואשר הגישה אליו צריכה להיות נוחה ומאפשרת הפעלה מהירה ונוחה.
אלא שבענייננו , גם אם היה מטף במשאית כאמור בתצהירו של מר סייף, נראה כי הוא לא ידע על מקום הימצאו כלל, שכן בעצמו הצהיר שרק לאחר האירוע הגיע מר אסולין אשר הראה לו היכן מצוי המטף.
לאור זאת סבורני, כי הנתבעת ברשלנותה לא עשתה די על מנת להקטין את הנזק האמור ומשכך, מוטלת עליה אחריות בשיעור של 20% אשר נקבעה על דרך האומדן בעת חלוקת האחריות בין הנתבעות, בינן לבין עצמן."
