תא (עכו) 5331-07-12 צדוק עוז בן יצחק נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בעכו
פסק הדין ניתן ביום: 11/12/2013
על ידי כב' השופט: זיאד סאלח
עניינו של פסק הדין: האם יש את בקשת הרשות המקומית והמבטח לסילוק על הסף בשל התיישנות של תביעה לפי ביטוח תלמידים אשר הוגשה נגדם בגין תאונה שאירעה לתלמיד?
רקע: התובע טען, כי קיבל מידע שגוי מהרשות המקומית לגבי זהות המבטח, מידע אשר לפיו החברה המבטחת היא כלל. התובע הגיש את התביעה המקורית בטרם חלוף תקופת ההתיישנות, ורק לאחר שנודע לתובע, כי החברה המבטחת היא מנורה, שהוגש על ידו כתב תביעה מתוקן.
בית המשפט דחה את התביעה מחמת התיישנות.
מתוך פסק הדין:
"הינני סבור כי דין הבקשות לדחייה על הסף להתקבל.
תקופת ההתיישנות של תגמולי ביטוח, עפ"י סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, היא בת שלוש שנים.
חישוב פשוט מראה כי התובענה נגד חב' הביטוח מנורה הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות זאת גם לאחר ניטרול תקופת הקטינות של התובע.
...
אין בעצם העובדה כי התובע הגיש את תביעתו הראשונית ביום 3/7/2012 כדי להושיע את התובע. אין בהגשת תביעה נגד אחר כדי להפסיק מרוץ תקופת ההתיישנות נגד הנתבע הרלוונטי.
בכל מקרה יש לספור תקופת ההתיישנות אך מהמועד שבו היא הוגשה נגד אותו אדם/תאגיד רלוונטי ולא כל מועד אחר.
אין מקום לקבל את טענת ב"כ התובע כי סעיף 8 לחוק ההתיישנות (התיישנות שלא בדעת) חל בענייננו.
הדבר לא נטען בכתב התביעה עצמו. גם לאחר שחב' הביטוח העלתה טענות ההתיישנות בכתב הגנתה, התובע לא מצא לנכון להעלות "התיישנות שלא בדעת" בכתב תשובה שהוא היה רשאי להגיש.
בכל מקרה לא הוכחו ואף לא נטענו עובדות שיש בהם כדי להקים יסודות ההתיישנות שלא מדעת הכוללים גם מרכיב של "מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן".
אציין בהקשר הזה כי התובע מצא לנכון להגיש את תביעתו המקורית נגד חב' הביטוח אחרת, אך יום אחד לפני תום תקופת ההתיישנות ואין לו להלין על המצב אליו הוא נקלע אלא על עצמו.
מכאן הנני קובע כי התובענה הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות, כך שהנני מורה על דחייתה נגד חב' הביטוח מנורה.
גם דין בקשת הרשות המקומית בני עייש לדחיית התובענה על הסף להתקבל.
אציין תחילה כי אין מקום לקבל בקשת התובע להאריך את מועד הגשת התגובה לדחייה על הסף על ידו.
התובע לא נתן כל נימוק להארכת מועד הגשת התגובה. כפי שהגיש את תגובתו לבקשת חב' הביטוח יכל גם להגיש תגובה לעניין בקשת הרשות המקומית.
בכל מקרה עיינתי עיין היטב בכתב התביעה וברור לחלוטין כי עילת התביעה שבה, היחידה, היא אך תביעת תגמולי ביטוח עפ"י פוליסת ביטוח, כאשר אין חולקין כי הרשות המקומית הנפיקה פוליסת ביטוח, כמתחייב מהוראות חוק חינוך חובה חינם, אצל חב' הביטוח מנורה.
מכאן כתב התביעה אינו מקים כל עילת תביעה נגד הרשות המקומית, הן לפי פוליסת הביטוח והן לפי חוק חינוך חובה, זאת למידה והיה נטען ומתברר כי הרשות הפרה אותו חוק בכך שלא ביצעה ביטוח תאונות אישיות כמתחייב ממנו."
