תיקוף כליל בדיקת איכות חיים לאחר חבלה מוחית
Quality Of Life after Brain Injury QOLIBRI
המחקר נערך ע"י, פרופ', זאב גרוסוסר, מנהל סיכונים ויו"ר ועדת הלסינקי של בי"ח "לוינשטיין"
בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח
המחקר בתמצית
התפתחות מעמיקה חלה בנושא שיקום חולים לאחר חבלות מוחיות משלהי מלחמת העולם השנייה עת נותרו יותר ויותר חולים בחיים עקב ההתפתחות הרפואית שכללה טיפול טוב יותר בחולים כתוצאה מהבנה מעמיקה של מהות הפציעה ואמצעי האבחון והטיפול. התפתחות המחשוב, אמצעי ההדמיה והנוירופסיכולוגיה הביאו בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת להערכה מעמיקה יותר של חולים אלה שיותר ויותר מהם נותרו בחיים.
מצב זה הביא לידי חיפוש גובר אחרי מדדי תוצאות התהליך הטיפולי – הן בשלב החריף והן בשלב הטיפול השיקומי. במשך שנים רבות נעשה שימוש בכלי הערכה שלא פותחו לצורך הערכת חולים שסבלו מחבלות מוחיות. לצורך בניית כלי כזה חברו גורמי מחקר, בעיקר מתחומי השיקום והנוירו-פסיכולוגיה והציעו כלי מדידה העוסק בהערכת איכות החיים של חולים לאחר חבלות מוחיות הידוע בשם(QOLIBRI) Quality of Life after Brain Injury . הכלי תוקף בשפות שונות לגבי משתמשים במספר מדינות באירופה ובמחקר הנוכחי נעשה לפי הנחיות קונסורציום המחקר האירופי תיקוף של כלי מדידה זה בשפה העברית. השאלון מיועד לחולים שנמצאים מחוץ למסגרת אשפוז מלא לפחות שלושה חודשים כך שהיה סיפק בידם להתנסות מחדש בחיים במסגרת הקהילה.
לצורך ביצוע המחקר שאושר בוועדת הלסינקי של בי"ח "לוינשטיין" גויסו 141 חולים אך נתונים שלמים התקבלו לגבי 128 חולים בלבד. מהתוצאות של המחקר ניתן ללמוד כי המחקר משקף בפועל את מצבם ותחושותיהם של חולים לאחר חבלות מוחיות. המחקר מייתר שימושים בכלי מחקר כגון שאלונים הבודקים מצב בריאות כללי ושאלון העוסק בחרדה ובדיכאון, היות ונמצאו בשאלון שתוקף לעברית קורלציות גבוהות ביחס לכלי מחקר אחרים - וזאת בדומה לממצאים שפורסמו במחקרים אחרים. כלי המחקר המוצע קל להבנה, ניתן למלא אותו בפרק זמן קצר של עד כמחצית השעה, והוא נותן ביטוי רחב הן למצבו האובייקטיבי של החולה והן לתחושותיו לגבי מצבו בעקבות התאונה. יש להניח כי בעתיד וככל שהידע לגבי השימוש בכלי זה יגבר, יכנס מבחן ה- QOLIBRI לשימוש גם בישראל.
