תא (ת"א) 19913-11-11 מרים שרה לוי נ' AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 16/1/2014
על ידי כב' השופט: אלי ספיר
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתם של מבוטחים בביטוח דירה לתשלום תגמולי ביטוח בגין פיצוץ בצנרת מים בדירה, שגרם לנזילה ולנזקים?
רקע: המבוטחים טענו, כי חברת הביטוח ואנשי שחר התייחסו לתביעתם בזלזול והם נדרשו לרדוף אחריהם כדי שיתקנו הנזקים ולכן, עומדת להם הזכות לדרוש תגמולי ביטוח שיאפשרו להם לתקן הנזקים ואיל חברת הביטוח טענה, המבוטחים סירבו לאפשר לאנשי שחר לבצע תיקון הנזילה ודרשו מחברת הביטוח תשלום כסף במזומן וזאת, בניגוד לתנאי הפוליסה ובחוסר תום לב.
בית המשפט קיבל את התביעה
מתוך פסק הדין:
"לאחר שבחנתי את הראיות והטענות, הגעתי למסקנה, כי עמדתם של התובעים היא הנכונה ומי שפעלה בחוסר תום לב מובהק, הינה חברת הביטוח/הנתבעת.
...
אין כל תשובה הגיונית, מדוע הנתבעת לא תיקנה את הנזק ומצד שני, לא שילמה את הסכום שקבע השמאי מטעמה למבוטחים, כסכום שאינו שנוי במחלוקת. הנתבעת גם לא גילתה למבוטחים, כי קיים בידה דו"ח שמאי כזה והדבר התגלה רק לאחר הגשת המשפט והגשת כתב הגנה מצד הנתבעת. התשובה היחידה לכך הינה, שחברת הבטוח קיוותה כי לבסוף המבוטחים יתרצו ויסכימו לכל תיקון שיוצע להם, כדי לצאת מהמצוקה הנוראה אליה נקלעו.
אני דוחה את הטיעון המשפטי של הנתבעת. העובדה כי למבטח ניתנת האפשרות להחליט לפי שיקול דעתו, אם לתת פיצוי או לתקן, אינה כוללת בצידה את החובה מצד המבוטח לקבל כל תיקון ללא ביקורת. אין מדובר ב"מתת חסד" והמבוטחת אינה אמורה ל"בלוע" כל פתרון וכל תיקון שיוצע לה. להיפך, המבטחת אמורה לקיים את סעיפי החוזה בתום לב ותוך שקיפות מלאה. היה עליה להמציא למבוטחת את דוח השמאי וכן את הערכת הנזקים שנעשתה על ידי שחר, אשר הוגשה לשמאי לאישורו.
למבוטחת עומדת מלוא הזכות לבדוק את הצעת התיקון המוצעת ואף להיעזר במומחים מצידה בעת הצורך. העובדה, כי הנתבעת הסתירה מפני המבוטחת את הצעת שחר וכן את דוח השמאי, היא כשלעצמה מעידה על חוסר תום לב מצד הנתבעת.
על אחת כמה וכמה, כאשר התובעת הייתה עדה לויכוחים עזים בין אנשי שחר לנציגי הנתבעת וכפי שציינתי, הנני נותן אמון מלא לתובעת לגבי עובדה זו.
האם למשמע ויכוחים חוזרים אלה, כאשר הנושא הינו תיקון מקומי או תיקון כולל וכאשר הויכוח הינו לגבי העלות של התיקון, לא הייתה נדלקת נורה אדומה אצל מבוטח סביר? האם מבוטח סביר לא היה חושש במקרה כזה לקבל כל הצעה לתיקון ולסמוך על אנשי שחר ו/או על הנתבעת ו/או על שניהם ביחד בעיניים עצומות?
אנשי שחר נתנו הצעה של "פירוק ארון מטבח תחתון, תיקון הארון והרכבה" וכן "תיקון וצביעת 5 משקופים". מומחה בית המשפט קבע, כי יש להחליף את ארון המטבח התחתון וכן להחליף המשקופים.
מהאמור לעיל עולה המסקנה, כי מצד אחד הנתבעת כלל לא הוכיחה סרבנות מצד התובעים לבצוע התיקון בידי אנשי שחר. מצד שני, הוכח במשפט בצורה ברורה, כי התיקון אותו ביקשו אנשי שחר לבצע ואשר קיבל את אישורו של שמאי הנתבעת, היה לוקה בחסר ולא היה משיב את הדירה למצבה הקודם עובר למקרה הבטוח. לכן, גם אם היה מוכח, כי התובעים סירבו לאפשר לאנשי שחר תיקון, היה מקום לקבוע, כי הסרבנות הייתה כדין.
העובדה, כי לחברת הביטוח יש לפי הפוליסה זכות לבחור בתיקון על פני פיצוי כספי, אינה נותנת לה את הזכות להשאיר את הדירה במצב של "בתיקון" במשך למעלה משנתיים וחצי, כאשר אין בכלל צפי מתי תסתיים התקופה של "בתיקון". לא סביר, שתקופה כה ארוכה משפחה בת 7 נפשות תחיה בדירה עם צמחיה העולה מן הרצפה, 7 מרצפות מפורקות, רטיבות בכל קירות הבית, מצע חול מתחת לריצוף רטוב בצורה משמעותית, משקופים רקובים, צוקל מטבח רקוב, מטבח הרוס ולא ניתן להשתמש במטבח חלבי במרפסת עקב ניתוק המים מהמרפסת בידי אנשי שחר. "
