השלכות שינויי האקלים הצפויים עד שנת 2030 על ענף הביטוח והמשק הישראלי
החוקרים מאוניברסיטת חיפה– המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה:
פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' אופירה אילון, ד"ר רוסלנה פלטניק וגב' אילת דוידוביץ
דו"ח מסכם שנת מחקר שנייה
תקציר
ענף הביטוח הינו בעל תפקיד מרכזי במערכות כלכליות מודרניות. היקף הפרמיות העולמי עומד על כ-6.6% מהתמ"ג העולמי (Swiss Re., 2012) . בישראל, היקף הפרמיות המקומי עומד על כ- 5.2% מהתמ"ג (נכון לשנת 2011). ההערכה היא ששינוי האקלים הצפוי במאה הקרובה יגרום להתחממות עולמית. כתוצאה מכך, צפויה הטמפרטורה הגלובלית העולמית לעלות ב- 1.8 מעלות צלזיוס (מע"צ) עד 4 מע"צ עד סוף המאה ה- 21, בתלות בתרחישי פליטת גזי החממה השונים. יתר על כן, השינויים באגן הים התיכון צפויים להיות גדולים במיוחד (גולן - אנגלקו ובראור, 2008). תחזיות האקלים למדינת ישראל מצביעות על התחממות בשיעור ממוצע שבין 0.4 מע"צ ל- 0.8 מע"צ לעשור תלוי באזור ובעונה. באופן כללי ניתן לומר שכמויות המשקעים צפויות לרדת ברוב האזורים ובנוסף, צפויה עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אויר קיצוניים, שנות בצורת חריפות, שיטפונות ואירועי שרב. שינוי האקלים נחשב לאחד הסיכונים המרכזיים שעלולים להשפיע על כלל המערכת הסוציו - אקונומית בישראל ועל ענף הביטוח.
רשימה חלקית של ההשפעות הפוטנציאליות על המגזרים הרגישים לשינויי אקלים כוללת את הנושאים הבאים (Axelrod, 2010):
פגיעה בענף התיירות עקב עלייה בעומס חום, ירידה באיכות החופים ופגיעה במגוון ביולוגי כפי שתואר לעיל.
השינויים יגרמו לנזק לרכוש ציבורי ופרטי, עלייה במחירי מוצרים ושירותים ולנטל מוגבר על ענף הביטוח. כלומר לשינויים בהרגלי תצרוכת ואף בתמהיל גורמי הייצור אשר עשויים להביא לשינויים מבניים במשק, לשינוי בתנאי סחר חוץ ובסופו של דבר לירידת התמ"ג. נזקים משמעותיים לרכוש פרטי וציבורי עלולים לפגוע ברווחיות ענף הביטוח וביכולות הפדיון שלו, שהיא היכולת הבסיסית לשלם תשלומים למבוטחים כתוצאה מהפסדים הנגרמים ממקרי אסון. נדרשת התמודדות מסודרת עם התרחבות הענף כתוצאה מתשלומי פרמיות ביטוח כנגד אסונות טבע ועלייה בתביעות ביטוח, הנובעת מעליה בגובה פני הים ובתדירות אירועי מזג אויר קיצוניים.
כתוצאה מכך, פרמיית הביטוח עשויה לגדול ואיתה סך ההוצאה של מרבית ענפי הכלכלה על ביטוח. הנזקים הצפויים משינויי אקלים עונים ברובם על הגדרת סיכון בר-ביטוח. אי -לכך, ענף הביטוח יכול לשמש בתפקיד מרכזי במתן מענה לחוסר הודאות של השפעות תופעת שינוי האקלים.
במחקר זה נבחנו ההשלכות וההשפעות של שינויי האקלים בישראל עד שנת 2030 על שוק הביטוח ועל כלכלת ישראל. המחקר הינו מחקר מקיף ובין תחומי שבמסגרתו בוצע לראשונה ניתוח יסודי של כלל העלויות אותן עלול המשק הישראלי, בדגש על ענף הביטוח, לשאת במקרה שיתממשו תחזיות של שינויי האקלים עד שנת 2030.
המחקר הינו ראשוני וייחודי בתחום ומשלב הן את מודל IGEM והן אמידה אקונומטרית של הקשר בין שינויי אקלים לתביעות ביטוח בישראל שלמיטב ידיעתנו נבחן לראשונה בארץ. תוצאות האמידה שימשו להגדרת הזעזוע (ערעור) במודל ה- IGEM ולבחינת ההשלכות על גורמי המודל השונים. על-פי הניתוח, תיווצר השפעה ריאלית על השווקים הפיננסיים, שתגרום להשלכות נרחבות על ענפי המשק השונים בהיבט המוניטארי.
תוצאות המחקר מצביעות על ההשפעה המשמעותית הצפויה בענף הביטוח ובכלכלת ישראל עד לשנת 2030כתוצאה משינוי האקלים ועל מגמת השפעה מתמשכת לעתיד הרחוק יותר וממליצה על מדיניות כלכלית-לאומית לצורך התאמת המשק לשינוי האקלים ויצירת מוצרי ביטוח להתמודדות.
הממצאים העיקרים מצביעים על כך ששינוי של C 1° בטמפרטורה הממוצעת המקסימאלית בישראל צפויה לגרום לעליה של 3.8% בהוצאות ענף הביטוח בישראל. מכיוון שעליית הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לגדול ב- ° 0.8 -0.4 בעשור, אזי העלייה בהוצאות הביטוח החל בשנת 2030 צפויה לעלות בכ- 5-8% ואילו עד לשנת 2050 עליה זו צפויה לגדול בכ- 9-15% . בהתאם לכך, צפויה עלייה במחירי הביטוח בשנת 2030 בכ- 2%. לעומת זאת, צפויה ירידה בענף הביטוח בכמות ובתעסוקה של 0.5% כל-אחד וירידה משמעותית בצריכה בענף של כ- .2.5%.
בהיבט ההשפעה על התוצר המקומי הגולמי (GDP) צפויה ירידה בכ- 0.1%. השפעה זו דומה לתוצאות מחקרים דומים שבחנו את ההשפעה של תופעת שינוי האקלים על התמ"ג במדינות אגן הים התיכון. אולם, במידה שההשפעה על ענף הביטוח תגדל, צפוי שינוי משמעותי יותר על התמ"ג שעלול להגיע במצבי הקיצון לירידה של כ- 0.9-1.3% מהתמ"ג ובכך להוביל להשפעה משמעותית ביותר על כלכלת ישראל.
