ביטוח קבלני אינו מכסה נשירת חיפוי שיש

עא (ת"א) 46611-01-13‏ י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ נ' נציגות הבית ברח' הסתיו 7 הוד השרון‏

בית המשפט: המחוזי בתל אביב - יפו

פסק הדין ניתן ביום: 4/4/2014

על ידי כב' השופטים: ישעיהו שנלר, סגן נשיאה-אב"ד, השופט ד"ר קובי ורדי, השופט חגי ברנר

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור של החברה היזמית על פסיקת השלום לפיה חויבה לשלם לדיירי הבנין שהקימה הוצאות משפט בגין תביעת ליקויי בניה? האם יש לקבל את הערעור על דחיית הודעת צד ג' שהגישה החברה היזמית נגד חברת מנורה מבטחים שביטחה אותה  בביטוח עבודות קבלניות?

רקע: מדובר בכתמים שחורים שהופיעו על גבי שטחים נרחבים של חיפויי האבן בשני הבניינים וכן נשירה של אריחי חיפוי שהתנתקו מהקירות.

בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים

מתוך פסק הדין בעניין הכיסוי הביטוחי:

"גם הערעור בענין מנורה איננו מבוסס. עיון בפוליסת הביטוח מגלה כי מקרה הביטוח כפי שהוגדר בפרק א' הדן בביטוח הרכוש, הוגדר באופן הבא:

"אבדן או נזק פיזיים פתאומיים ובלתי צפויים מראש באתר העבודה לפרוייקט או לחלק ממנו, וזאת מסיבה כלשהי אשר אינה מוחרגת על פי חריגי פוליסה זו."

מכאן שישנם ארבעה תנאים מצטברים לקיומו של מקרה ביטוח המכוסה לפי הפוליסה: התנאי הראשון הוא אובדן או נזק פיזי; התנאי השני הוא פתאומיות; התנאי השלישי הוא שהארוע יהיה בלתי צפוי מראש; התנאי הרביעי הוא שלא חלים החריגים לפוליסה.

בעניננו, אין ספק שלא מתקיימים התנאי השני והשלישי. כעולה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט אורי מדפיס, הנזק שנגרם לאריחי החיפוי היה תולדה של קורוזיה שפשתה באריחים מחמת שימוש בווי חיבור ממתכת שאינם עמידים מפני קורוזיה, לצורך עיגון האריחים לקיר הבנין. המערערת היתה אמורה להשתמש בווי חיבור עשויים נירוסטה, העמידים מפני חומצה, אך לטענתה שלה, היא עשתה שימוש בווים נחותים, אשר סופקו לה במירמה על ידי ספק עימו עבדה. ווים אלה נפגעו מקורוזיה והכתימו את האריחים המחוברים באמצעותם לקירות הבניינים. סיבה נוספת לתופעה היתה התקנה לקוייה של האריחים - המישקים שבין האריחים לא נאטמו כראוי, ולכן במהלך ניקוי האריחים באמצעות חומצה עם גמר הבניה, כמקובל, חדרה החומצה דרך הרווחים שבין המישקים, וגרמה להחמרת הקורוזיה של הווים. בנוסף, בקירות שמתחת לחיפוי לא היה כיסוי זיון בעובי הנדרש לפי התקן, דבר המהווה ביצוע לקוי. הנזק שנגרם לאריחים לא היה נזק פתאומי, אלא נזק שהלך והחמיר במשך מספר חודשים. גם אין המדובר בארוע בלתי צפוי, שכן מי שמשתמש בווי חיבור שאינם עמידים בפני קורוזיה, או שמתרשל באופן ההתקנה של אריחי חיפוי, אמור לצפות בוודאות קרובה הופעתם של כתמי קורוזיה ואף נשירה של אריחים.

ראה גם ע"א 5775/02 נווה גן (א.כ.) בניה פיתוח והשקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ פ"ד נח (2) 307 (פורסם בנבו, 05.01.2004):

"יש להבחין בין נזק פיזי לרכוש הנכלל בפוליסה לבין פגם ברכוש המחייב תיקון או החלפה, שאינו בר-שיפוי. מן המקרים האלה וממקרים דומים אחרים מתבהרת משמעותו של "הנזק הפיזי" המבוטח המובחן מפגם אינהרנטי ברכוש. אם לא נגרם נזק פיזי שכזה, אזי עלות התיקון של הפגם מהווה "נזק כלכלי טהור", ואין נפקא מנה, בהקשר זה, אם התיקון עצמו כרוך במעשה פיזי ברכוש. וזאת לזכור – כל החלפה וגם תיקונים רבים כרוכים בפגיעה פיזית מסוימת ברכוש, אך בעובדה זו כשלעצמה אין כדי להפוך את הנזק שבגינו נדרש התיקון לנזק "פיזי"."

עוד נפסק באותו ענין כי:

"על-כן נזק שהוא פועל יוצא של בלאי טבעי של הנכס או פגם אינהרנטי בו, אינו בא בגדר נזק תאונתי."

גם כאשר מדובר בביטוח מסוג "כל הסיכונים", אין כיסוי לנזק שנגרם מחמת בלאי, כמו בעניננו. ראה ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ פ"ד מז(1) 311, 323- 324 (1993):

"מקובל להבחין בשתי משמעויות של הביטוי "אירוע תאונתי": האחת, סובייקטיבית, מתייחסת אל מאורע כתאונתי בשל אי היותו פרי מעשה (או מחדל) מכוון או מתוכנן מצדו של המבוטח; השנייה, אובייקטיבית, פניה אל מהלך העניינים הלא טבעי שהוביל לנזק ... אכן, אין לומר שהנזק הוא "תאונתי" כאשר הוא פועל יוצא של פעולה מכוונת של המבוטח (או של המוטב), ובמקרה כזה פטור המבטח מחבותו ... כן אין לראות בנזק פרי "תאונה" מקום בו גרימתו הינה תוצאה של מהלך העניינים הטבעי והרגיל: ... מסיבה זו, בהיעדר אמירה מפורשת סותרת, גם בביטוח "כל הסיכונים" אין כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם כתוצאה מבלאי רגיל של הנכס המבוטח (fair wear and tear) או מפגם הטבוע בנכס (inherent vice) או הנובע מטבע הברייה ..."

אכן, בע' 4 לרשימת הפוליסה ישנה "הרחבה" של הכיסוי לנזק עקיף מתכנון, עבודה וחומרים לקויים (ולמעשה, למרות הכינוי "הרחבה", הרי שמבחינה מהותית אין המדובר בהרחבה אלא בחריג לחריג), אלא ש"הרחבה" זו מותנית אף היא בקיומו של אירוע תאונתי המכוסה תחת הפוליסה:

"המבטח לא יהיה אחראי להוצאות לתיקונים או להחלפה הנובעים מתכנון לקוי, מחומרים לקויים או מעבודה לקוייה, אך חריג זה יוגבל לתיקון או החלפת הפריטים הלקויים עצמם אשר יפגעו כתוצאה מאירוע תאונתי המכוסה תחת פוליסה זו ולא יחול על אובדן או נזק הנובעים מתאונות אשר תיגרמנה עקב תכנון, עבודה ו/או חומרים לקויים."

הואיל ובעניננו התפתחות הקורוזיה אינה מהווה אירוע תאונתי, ממילא המערערת אינה יכולה להיוושע מהוראות ה"הרחבה".

יתר על כן, על פי לשונה, הוראת ה"הרחבה" אינה חלה על תיקון הליקויים ("חריג זה יוגבל לתיקון או החלפת הפריטים הלקויים עצמם"), אלא רק על אובדן או נזק תאונתי שייגרם מחמת אותם ליקויים ("ולא יחול על אובדן או נזק הנובעים מתאונות אשר תיגרמנה עקב תכנון, עבודה ו/או חומרים לקויים"). כך למשל, אם חלילה היה ניתק אריח מן הקיר, וגורם נזק לצד שלישי אגב נפילתו, היה חל החריג הנ"ל, אך לא כאשר הנזק בו מדובר הוא עלות ההחלפה או התיקון של האריח הלקוי.

ראה למשל ת.א. (חי') 10432/97 מ.ג.מ.נ. חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 18.06.2006):

"בענייננו, מדובר באי התאמה עקב יציקה לקויה, אם בשל חומרים לקויים (בטון שנתקלקל) ואם בשל ביצוע לקוי (הזמן הרב שארכה היציקה). אי התאמה זו, אינה מכוסה לא על פי ההגדרה הכללית ולא על פי החריג. אך אם היציקה הייתה מתמוטטת וגורמת נזק לרכוש, הנזק לרכוש היה מכוסה לאור הסיפא לחריג."

מכאן שבדין דחה בית המשפט קמא את ההודעה לצד שלישי ששלחה המערערת למנורה, שהרי הפוליסה אינה חלה על נזקים הנגרמים מחמת ליקויי בנייה כמו אלו שאירעו בעניננו, וגם ה"הרחבה" (שאינה אלא חריג לחריג), אינה משנה מסקנה זו.

לנוכח תוצאה זו, אין צורך לדון בטענות הגנה נוספות שהעלתה מנורה, ובהן הטענה לפיה האירוע לא התגלה בתקופת הביטוח ולכן איננו מכוסה במסגרת הפוליסה, כמו גם הטענה בדבר העדר תחולה לסעיף הכיסוי לנזקים בתקופת התחזוקה."