מחקר: ניבוי יכולות הנהיגה בסימולטור נהיגה של בני נוער עם ADHD באמצעות הערכות קוגניטיביות ומדידת תנועתיות בישיבה
החוקרים: אפרת כדורי לוינסקי , פרופ. נאורה רצון , פרופ. כהן הרמן אבנר
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח
המחקר בתמצית
הפרעת קשב וריכוז (ADHD), היא הפרעה כרונית המאובחנת לרוב בגיל הילדות. ביטויההקליני והשפעותיה על התפקוד מופיעות ברמות שונות לאורך מעגל החיים. פעמים רבות, קשיים בתפקוד הקוגניטיבי, בתפקודים אקזקוטיביים ומאפיינים מוטוריים מסוג תנועתיות יתר, מופיעים כחלק בלתי נפרד מההפרעה. קשיים במרכיבי אדם עלולים להפריע לתפקוד היומיומי בכלל ולתפקוד בעת נהיגה בפרט. נהיגה היא פעילות מורכבת, המשלבת בתוכה מרכיבים קוגניטיביים, קשביים, סנסוריים, מוטוריים והתנהגותיים. קשיים בתפקודים קוגניטיביים ואקזקוטיביים עלולים להוות גורם סיכון לבני נוער עם ADHD בנהיגה. הקשר בין תנועתיות יתר בישיבה לנהיגה טרם נחקר, אולם נמצא כי תנועתיות יתר קשורה בין השאר לבעיית קשב, ומיומנות הקשב נדרשת לנהיגה בטוחה.
תאונות דרכים הן בעיה לאומית ומעורבותם של בני נוער בתאונות דרכים גדולה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. על אחת כמה וכמה בני נוער עם ADHD. לכן איתור הקשייםהמשפיעים על נהיגתם של בני נוער עם ADHD, טרם החלו לנהוג, חיוני לצורך הבנת בסיס הקושי וזיהוי גורמי הסיכון.
מטרת המחקר הנוכחי היא לנבא יכולות נהיגה, בסימולטור נהיגה, של בני נוער עם ADHDבאמצעות הערכות קוגניטיביות ומדידת התנועתיות בישיבה.
במחקר הנוכחי השתתפו 63 בני נוער, בני 15-18, ממרכז הארץ, הלומדים במסגרות חינוך רגילות. קבוצת המחקר כללה 32 בני נוער עם ADHD, המטופלים תרופתית שנבדקו פעמיים עם וללא טיפול תרופתי. קבוצת הביקורת כללה 31 בני נוער, ללא ADHD. במהלך הבדיקה בסימולטור נאספו נתונים אודות התנועתיות בישיבה בעזרת מפת חיישני לחץ ממוחשבת. לאחר בדיקת הנהיגה בסימולטור מלאו הנבדקים שאלון משוב על התנסות במציאות מדומה.
בניגוד להשערות המחקר, במחקר לא נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאות אבחונים קוגניטיביים ומידת התנועתיות בישיבה בין הקבוצות, למעט הבדלים בתת אבחון Trail Making Test בין בני נוער עם ADHD, ללא השפעה תרופתית, לקבוצת הביקורת. והבדליםבסטיית התקן של תנועתיות בישבן, בין בני נוער עם ADHD עם וללא השפעה תרופתית, לקבוצת הביקורת. עם זאת, בהתאם להשערות המחקר נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדי הנהיגה בסימולטור נהיגה, בפרט במדדים המתייחסים לנסיעה בנתיב מוגדר (ללא ירידה לשוליים,או חציית קו הפרדה) וויסות מהירות הנסיעה. כך שבני נוער עם ADHDללא השפעה תרופתית, ביצעו יותר עבירות מהירות וחצו יותר קו הפרדה לעומת קבוצת הביקורת, ולעומת נהיגתם תחת השפעה תרופתית. בנוסף, קבוצת המחקר גלשה יותר לשוליים לעומת קבוצת הביקורת. יתר על כן, בני נוער עם ADHD ללא השפעה תרופתית, סיימו את המסלול מהר יותר לעומת נסיעתם תחת השפעה תרופתית.
גם השערת המחקר העוסקת במציאת קשרים בין משתנים קוגניטיביים ומשתנים תנועתיים לבין תוצאות הנהיגה בסימולטור נהיגה אוששה חלקית. במחקר נמצאו מתאמים חיוביים בין משתנים קוגניטיביים ותנועתיים למדדי הנהיגה בסימולטור נהיגה. כך שתוצאות פחות טובות באבחונים הקוגניטיביים ויותר תנועתיות בישיבה, התאימו למאפייני נהיגה פחות טובים במהלך הנהיגה בסימולטור נהיגה. למרות הקשרים שנמצאו, השערת המחקר העוסקת בניבוי יכולות הנהיגה בסימולטור נהיגה באמצעות משתנים קוגניטיביים ומשתנים תנועתיים אוששה רק את מודל הרגרסיה שהתייחס לחציית קו הפרדה בעת הנהיגה בסימולטור. סך המשתנים נבאו 20% כאשר אבחנת ADHD נמצאה כמנבא מובהק יחיד לחציית קו הפרדה בסימולטור נהיגה.
מהמחקר הנוכחי ניתן להסיק כי בני נוער עם ADHD, גם טרם לימוד הנהיגה, מגלים בעת הנהיגה על סימולטור מאפייני נהיגה הנחשבים לגורם סיכון בנהיגה בעיקר ביכולתם להישאר בנתיב נסיעה מוגדר ולווסת מהירות נסיעה. כמו כן, לקשיים הקוגניטיביים והתנועתיים המאפיינים אותם יש קשר למאפייני הנהיגה בסימולטור באופן כללי, אך הם הצליחו לנבא באופן מצומצם את קשיי הנהיגה.
ממצאי המחקר יכולים להוות בסיס ליצירת תכניות הדרכה בקהילה, על מנת לפתח מודעות של בני נוער עם ADHD וסביבתם לקשיים העלולים להופיע בנהיגה, להוציא לפועל תכניות התערבות מתאימות, להפחית את גורמי הסיכון בכבישים וליצור סביבת נהיגה בטוחה יותר עבור כולנו.
