רע"א 1575/14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד אליהו חברה לביטוח בע"מ, עיריית תל אביב-יפו ורשות הכבאות תל אביב-יפו
בית המשפט: העליון
ההחלטה ניתנה ביום: 22/7/2014
על ידי כב' השופט: צ' זילברטל
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את בקשת רשות הערעור על המחוזי שדחה את בקשת המבקשת לסילוק על הסף של תביעה שהוגשה נגדה.
רקע: מדובר בבקשה לדחיה על הסף של תביעת תחלוף אשר הוגשה ע"י חברת הביטוח לאחר תשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי שריפה שפרצה במחסן שבוטח על-ידה.
בית המשפט העליון דחה את הבקשה
מתוך פסק הדין
"לאחר העיון בבקשה באתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה.
ראשית, איני סבור כי בהחלטה לדחות את בקשת המבקשת למחוק או לדחות את התביעה נגדה על הסף בהיעדר עילה נפל פגם המצדיק התערבות. גם אם למבקשת טענות, שבחלקן לא ניתן להקל בהן ראש, ביחס לטיב התביעה נגדה, הרי ש"כלל הוא כי בית המשפט לא יסלק על הסף תביעה בגין העדר עילה אלא במקרים נדירים בהן התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה" (רע"א 10091/02Siemens Aktiengesellschaftנ ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (14.3.2004)). כלומר, על מנת שתתקבל בקשה למחיקתה על הסף של תביעה היה על המבקשת לשכנע, כי אין אפשרות, ולו קלושה, שהמבטחת תזכה בסעד לו עתרה (רע"א 10091/02 הנ"ל). מעיון בהחלטת בית משפט קמא ובבקשה נראה כי בענייננו לא מתקיים מצב זה, ולפחות לא באופן המצדיק נקיטת צעד מרחיק לכת של מחיקת התביעה על הסף.
באשר לטענות המבקשת כלפי פרשנותו של סעיף 83(ב) לפקודה, איני סבור כי יש מקום להידרש להשגות המבקשת בעניין זה במסגרת הבקשה דנא ויש מקום לבררן, ככל שאלה עוד תהיינה אקטואליות, בגדרו של הליך ערעור בזכות על כל פסק הדין כולו. אינני סבור, והדברים גם לא עולים מהבקשה, כי מתקיימות בה אמות המידה שבהתקיימן תישקל מתן רשות ערעור על החלטה אחרת: לא נראה כי דחיית הדיון בסוגיה זו תוביל למצב בלתי הפיך, שלא ניתן יהיה לתקנו במסגרת הערעור על פסק הדין, וגם לא נראה כי "דחיית בירור ההשגה לשלב הערעור על פסק הדין תגרום לעיוות דין או לנזק משמעותי לבעלי הדין" (רע"א 6601/13 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' שוורץ, פסקה 6 (20.1.2014)). מבלי לטעת מסמרות אוסיף, כי גם אין לומר שבהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה נפלה טעות ברורה וגלויה עד שראוי שערכאת הערעור תתערב בה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים, כאשר הכלל היסודי הוא שזמנו של הערעור על כל החלטות הביניים הוא לאחר מתן פסק הדין. שאלה היא אם הוראת סעיף 83(ב) לפקודה חלה כאשר מדובר בהסדר פשרה בין ניזוק לבין אחד המזיקים, במובחן ממצב בו נקבע שיעור הנזק בפסק דין מנומק, על יסוד ראיות, כשאז נוצר מכוח הסעיף סוג של השתק שיפוטי המבוסס על טעמים של מדיניות ראויה, הקרובים לטעמים שביסוד כללי השתק הפלוגתא, טעמים שספק אם מתקיימים כאשר מדובר בהסדר פשרה. ככל ששאלות אלה תהיינה אקטואליות גם לאחר מתן פסק הדין, ניתן יהיה לדון בהן במסגרת הערעור עליו."
ההחלטה באתר בית המשפט העליון.
