פגיעות יתר של זקנים ומעורבותם בת.ד.

המחקר בתמצית

מטרת המחקר הינה בחינת הגורמים למעורבות היתר של זקנים בתאונות דרכים.

אוכלוסיית הזקנים מהווה כ-10% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. מספרם של הנפגעים קשה וההרוגים בני 65+ בתאונות דרכים בהיותם הולכי רגל, עומד על פי מספר דיווחים על כ- 15% עד20%.

ממצאי מחקרים שפורסמו בעבר, אופיינו בגישה גילנית מובהקת (ageism), וטענתם הייתה כי הזקנים שנבדקו לא חשו בסיכון בעת חציית כביש, וגילו "אופטימיות יתר" והעדר ביטחון גבוה ביחס ליכולתם לחצות. אחרים גרסו שהאוכלוסייה הזקנה פגיעה יותר בשל "יכולתם הפיזיולוגית והבינתית המופחתת".

ממצאי מחקר זה אינם תומכים בקיומן של נסיבות ייחודיות הקשורות לגילם של הנבדקים, הגורמות לירידה פיזיולוגית ביכולותיהם השכליות והגופניות, והיכולות להסביר את הסתברות היתר לפגיעותם בתאונות דרכים. למרות שבריריותם של הזקנים, הנובעת מתהליכים ביולוגיים בלתי נמנעים, לא נמצא בהתנהלותם כל דפוס היכול להסביר פגיעות זו.

מסקנת המחקר היא כי ההסתברות לפגיעות היתר של בני ה-65+, נובעת מהקשר בין העובדה שרובם המוחלט מתגוררים בישובים עירוניים, לבין העובדה שמרבית התאונות בהן הם היו מעורבים, אירעו בישובים עירוניים ובעיקר בצמתים מרכזיים. מכיוון שאוכלוסייה זו מרבה להשתמש בדרכים עירוניות, היא מועדת יותר מאוכלוסיות אחרות להיפגעות.

מקורות:

דורון, י' (2008). "גילנות ואנטי-גילנות בפסיקת בית המשפט העליון". המשפט 14: 25-37

דורון, י' וא' אפטר (2009). דו"ח מחקר בנושא: לנהוג בזיקנה : בחיפוש אחר איזון חוקי מתוך מבט  השוואתי. החוג לגרונטולוגיה, אוניברסיטת חיפה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (www.cbs.il)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ( www.rsa.org.il)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (2008). תכנית התערבות

השנתון הסטטיסטי של הקשישים בישראל לשנת 2011 בהוצאת משאב (מאגר מידע ארצי לתכנון תחום הזקנה, בהוצאת אשל-האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, ומאיירס ג'וינט- מכון ברוקדייל המרכז לחקר הזקנה)

זכאי, ד' (2001). דו"ח מחקר בנושא: הבנת התנהגות חציית כבישים על ידי קשישים.  המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.

חזן, ח' (1984). זקנה כתופעה חברתית. משרד הביטחון: מההוצאה לאור

יקוביץ, א', י' בריק, י' קטן (2014). השירותים לאוכלוסייה הזקנה בישראל – הצורך בעיצוב תכנית אב לאומית.  נייר עמדה של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, פברואר 2014.

כץ, א  ו-ע' אלגרישי (1983). דו"ח מחקר בנושא: הרגלי הליכה ונסיעה של זקנים, הבנת תמרורים, ידע בחוקי תנועה ועקרונות הליכה וחציה. המכון לחקר התחבורה, הטכניון, חיפה

כץ, א  ו-ע' אלגרישי (1995).דו"ח מחקר בנושא: בעיות בטיחותיות של אוכלוסיית הולכי הרגל הקשישים ואופני פעולה לשיפורן. המכון לחקר התחבורה, הטכניון, חיפה

מוקוואס, ד' (1998). דו"ח מחקר בנושא: מאפייני תאונות דרכים שבהן מעורבים קשישים בישראל. המכון לחקר התחבורה, הטכניון, חיפה

עירית חיפה (1993). תכנית לקידום הבטיחות של קשישים כהולכי רגל.

צ'רניחובסקי ד' ומ' וקורא, (2009). "מימון וארגון הטיפול הממושך בישראל סוגיות וקווים לרפורמה". גרונטולוגיה לו(1), 117 – 140.

רבינוביץ, מ' (2003). גילו של האדם וזמנו האישי. ירושלים: מוסד ביאליק  

Butler, R. N. (1975). Why Survive? Being Old in America. N.Y.: Harper and Row.      

                   Butler, R. N. (2009). Combating Ageism. International Psychogeriatrics,21,  211.         
Buckner, L. R. (2004). "Memory and Executive Function in Aging and AD:   Multiple Factors that Cause Decline and Reserve Factors that Compensate. Neuron Vol. 44, 195-208.  

                                   
Salthouse ,T. A., T. Atkinson & D.E. Berish (2003). "Executive Function as a Potential Mediator of Age – Related Decline in Normal Adults",Journal of Experimental Psychology: General Vol. 132, No.4 566 – 594. 

                                                                           
                                                                
Eyler,L.T.,A.Sherzol,D.V.Jeste(2011)." A Review of Functional Brain Imaging Correlates of Successful Cognitive Aging", Biological Psychiatry 15; 70(2): 115-122