רע"א 4772/14 יוסף יורם נגד הכשרה - חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום: 31/8/2014
על ידי כב' השופט: צ' זילברטל
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור על החלטת המחוזי שמצא כי אין ראשית ראיה לבעיות אורתופדיה ולבעיות בתחום הנפשי של נפגע בתאונת דרכים?
בית המשפט העליון קיבל את הערעור
מתוך פסק הדין:
" בבקשת רשות הערעור, כמו גם בבקשותיו בענין זה שהפנה המבקש לערכאות הקודמות, מפנה המבקש לשלושה מסמכים רפואיים:
א. מסמך מיום 20.9.2012 בחתימת הנוירוכירורג ד"ר אבי כהן, בו נרשם, בין היתר, כי המבקש מתלונן על בעיות זכרון ומצב רוח. כמו כן נזכרים במסמך זה פגימה ביכולת קוגניטיבית ו- PTSD(הפרעת דחק בתר חבלתית), אך לא ברור אם הדבר נרשם כאבחנה או כתלונה. ד"ר כהן היפנה את המבקש לבדיקה במכון "משאבים" לצורך הערת "התפקודים הגבוהים" (כמפורט להלן).
ב. מסמך מיום 28.10.2012 בחתימת רופא א.א.ג., ד"ר רוט, שעניינו פגיעה בחוש הריח, בו נרשם כי בעקבות הפגיעה בתאונה המבקש סובל מהפרעה בזכרון וממתח נפשי.
ג. דו"ח הערכה נוירו-פסיכולוגית שיקומית מיום 14.4.2013 שנערך על ידי פסיכולוגים ממכון "משאבים" (להלן – דו"ח ההערכה), אליו הופנה המבקש על-ידי ד"ר כהן. בדו"ח ההערכה הומלץ טיפול נוירו-פסיכולוגי שיקומי.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש ליתן למבקש רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי אותה רשות. דין הערעור להתקבל.
הן המסמך בחתימת ד"ר כהן והן המסמך בחתימת ד"ר רוט, שניהם מסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי, מצביעים, למצער, על תלונות שהשמיע המבקש אודות פגיעה במצבו הנפשי עקב התאונה. ד"ר כהן אף מצא לנכון להפנות את המבקש להערכה נוירו-פסיכולוגית, אשר איששה את התלונות והמליצה על טיפול שיקומי. לכל אלה יש להוסיף את העובדה שהמבקש נפגע בתאונה בראשו ונגרמה לו חבלת ראש שכללה, בין היתר, שבר בעצמות הגולגולת באזור עורפי ודימום תת עכבישי פרונטאלי דו צדדי.
כזכור, בית המשפט המחוזי ראה לדחות את הבקשה למינוי מומחה בפסיכיאטריה נוכח העדר תיעוד רפואי על קבלת טיפול רפואי בתחום זה. ואולם, תקנה 2(ב) לתקנות המומחים מתייחסת ל"מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי [בתובע] ושיש בו ראיה לענין טענותיו". כלומר, אין הכרח שהמסמך יתייחס דווקא לטיפול שהנפגע קיבל בפועל בתחום בו מתבקש המינוי. די בכך שהמסמך ייערך בקשר עם טיפול רפואי. כך, למשל, ניתן לבסס בקשה למינוי מומחה בפסיכיאטריה גם על מסמך שנערך, לדוגמה, לצורך טיפול נוירולוגי שיש בו ראיה לטענות בדבר פגיעה בתחום הנפשי. בנוסף, דו"ח ההערכה אמנם לא נערך ישירות לצורך טיפול, אך מדובר במהלך אבחנתי שנעשה על פי הפניית רופא מומחה בנוירוכירורגיה (ד"ר כהן) כחלק ממהלך שאמור לבחון את הצורך בטיפול (ואכן נמצא שהמבקש זקוק לטיפול). לענין הפירוש המרחיב שניתן למונח "מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי" ולמונח "טיפול רפואי", ראו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פס' 10 (30.5.2012) (להלן: פרשת הראל). נוכח האמור, לטעמי עלה בידי המבקש לבסס את בקשתו למינוי מומחה בפסיכיאטריה.
כידוע, על מנת שלא לחסום את דרכו של מי שנפגע בתאונת דרכים להוכיח את נזקיו, נוקטים בתי המשפט גישה מקלה באשר לקיום התנאים שיצדיקו מינוי, ונטיית ערכאת הערעור היא לבחון בקפידה החלטה שלא למנות מומחה (רע"א 5207/12 בן בסט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ פס' 7 (6.8.2012)). גם איני רואה ליחס משקל רב לעובדה שהתלונות נרשמו מפי המבקש רק מספר חודשים לאחר התאונה, שכן לעיתים הנפגע נעשה מודע לסימפטומים רק כעבור זמן או שהם מופיעים ומשפיעים רק לאחר חלוף פרק זמן וההחלמה מהפגיעות הפיזיות. בנוסף, כאשר מדובר במינוי מומחה בתחום בריאות הנפש יש לגלות רגישות רבה בנוגע לטענה של איחור בפניה לקבלת טיפול נפשי, שכן לעיתים נמנעים הסובלים מבעיות בתחום זה לפנות לקבלת טיפול מחשש לסטיגמות, מאי הכרת הנושא וכו' (פרשת הראל, בפס' 17).
על יסוד האמור לעיל סבורני שקבלת הערעור מוצדקת, אף כי מדובר ב"גלגול שלישי", כדי שלא תיחסם דרכו של המבקש להוכיח את נכותו הנפשית כתוצאה מהתאונה, ככל שנגרמה לו נכות כזו. כפי שנפסק בפרשת הראל:
" ... יש לסמוך על המומחים שימונו, שישכילו לעמוד על המצב לאשורו. מוטב שמידי פעם יתברר שהמינוי היה מיותר, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שראוי היה כי כך ייעשה" (שם, פס' 22). "
פסק הדין באתר בית המשפט העליון.
