תביעת תחלוף של מבטח בגין אירוע פריצה

תאמ (רמ') 16844-10-10‏ ‏ הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ברק 555 בע"מ

בית המשפט: השלום ברמלה 

פסק הדין ניתן ביום: 31/8/2014

על ידי כב' השופט: זכריה ימיני

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעת התחלוף של חברת הביטוח כנגדהחברה ששיווקה והתקינה את הכספת בעסק, חברת השמירה שהתחייבה למתן שירותי סיור ומוקד וחברה שהתחייבה למתן שירותי שמירה במשך כל ימות השבוע?

רקע: כנגד החברה שהעניקה שירותי שמירה במשך כל ימות ניתן פסק דין לבקשת ב"כ חברת הביטוח, מאחר והחברה לא הגישה תצהירי עדות ראשית ולא התייצבה לדיון.

בית המשפט דחה את התביעה כנגד החברה שסיפקה והתקינה את הכספת וכנגד החברה שסיפקה שירותי מוקד.

מתוך פסק הדין:

"סעיף 62 (א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 קובע:

"היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם."

בע"א הכשרת הישוב נ' חברת השמירה אליו התייחסה התובעת בסיכומיה קבעה השופטת שטרסברג כהן :

כשמשלמת חברת ביטוח למבוטח תגמולי ביטוח על פי פוליסה בת תוקף, תיבדק חובת התשלום מצדה למבוטח לצורך העמדת זכות התחלוף שלה- על פי סבירות השיקולים שהניעוה לבצע התשלום... מוכנה אני להניח כי לא בתשלום סתם עוסק הסעיף אלא בתשלום שעל המבטח לבצע לפי הפוליסה, במסגרת היחסים החוזיים בינו לבין המבוטח. לא כך הוא, אם ברור שהתשלום בוצע כמתנה או כמחווה או כאקט פרסומי וכיוצא באלה... "ערה אני לכך, שלכאורה קיימת סתירה בין גישה זו ובין חובת חברת הביטוח להוכיח שהתשלום נעשה מכח אחריותה ע"פ הפוליסה. ממה נפשך: אם רובצת על חברת הבטוח חובה כאמור, כיצד תאמר שגם אם לא הייתה חייבת לשלם זכאית היא לשיבוב?... במה דברים אמורים? אם קיימות אפשרויות לפרושים שונים של הפוליסה או של העובדות בעטיין דורש המבוטח את הפיצוי על פי הפוליסה וחברת הבטוח מעדיפה את הפירוש המזכה את המבוטח בתשלום, לא יורשה המזיק לפשפש בשקולי חב' הבטוח... מששילמה חברת ביטוח למבוטח, על פי פוליסה בת תוקף, תיבדק חובת התשלום מצידה למבוטח- לצורך העמדת זכות השיבוב שלה- על פי מידת סבירות שיקוליה, שהניעוה להכרי בחבותה ולבצע את התשלום"

במקרה שנדון בפסה"ד הנ"ל לא הייתה ראיה שהתשלום בוצע בהתנדבות, התנהל מו"מ וחברת הביטוח של החברה המזיקה הייתה שותפה לו, ובסופו של דבר הוכרה התביעה רק בחלקה.

בענייננו, נכתב במפורש בפוליסה שהיא בתוקף מיום 23.3.10, אך החל מיום 7.4.10 תוקף הפוליסה יהיה מותנה בביצוע המיגונים. דהיינו, התובעת נתנה למבוטח ארכה מיום 23.3.10 ועד ליום 7.4.10 להתקין את המיגונים. לכן סבור אני שהפוליסה הייתה בתוקף בעת הפריצה.

אחריות הנתבעת 1:

המבוטח הזמין מאת הנתבעת 1 את מערכת האזעקה ביום 3.3.10, והסניף נפתח ביום 22.3.10. בחקירתו הנגדית העיד מר לב שהגלאי לא הותקן בתוך הכספת כי הביאו את הכספת מספר ימים לפני הפתיחה. מכך ניתן להסיק שבתום התקנת מערכת האזעקה, טרם הובאה הכספת לסניף. מכך ניתן גם להסיק שהתקנת מערכת האזעקה הסתיימה מספר ימים לפני פתיחת הסניף ולפני הגעת הכספת, שכן אם הכספת הייתה מגיעה לפני סיום התקנת מערכת האזעקה, היו מתקינים את הגלאי בתוך הכספת, שהרי הגלאי שבתוך הכספת מופיע כאזור 15 בתכנת מערכת האזעקה. 

עם הגעת הכספת, היה על המבוטח להודיע לנתבעת 1 להגיע ולהשלים את מערכת המיגון בחדר הכספת ובכספת עצמה. נראה מחומר הראיות שהמבוטח המתין עם הפנייה לנתבעת 1 להשלמת התקנת מערכת האזעקה, שכן ניתנה לו ארכה עד ליום 7.4.10.

מנהלת הסניף לא העידה מטעם התובעת, ולא ניתן היה לקבל מידע מדוע לא הזמינה את הנתבעת להשלים את האזעקה בקשר לכספת. עניין זה פועל כנגד התובעת.

המומחים מטעם התובעת לא בדקו את מיקומו של הגלאי בחדר הכספות, כך שהעובדה שהגלאי לא פעל אינה יכולה ללמד מאומה. המומחה למערכות אזעקה מטעם התובעת לא בדק את הגלאי בבדיקות מעבדה האם הוא תקין או יש בו תקלה, ולא הציגו כראיה בבית המשפט. למיקומו של הגלאי בחדר בו הותקנה הכספת עיש חשיבות רבה, שכן מהעדויות עולה שהפורצים ידעו כיצד להתחמק מהגלאים, ולכן לא התגלתה הפריצה אלא רק לאחר שהפורצים יצאו מהסניף דרך דלת המחסן.

כפי שצוין לעיל, ישנן ראיות שהתובעת יכולה הייתה להביאן, אך לא הביאה אותן לבית המשפט. הלכה היא שכאשר בעל דין יכול להביא לבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, אך אינו עושה כן, פועל דבר זה לרעתו. ראה לעניין זה ע"א 8382/06 בוטח נ. כהן, פסקה 28 לפסק הדין והאסמכתאות המובאות שם (פורסם בנבו, 26.8.2012); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ. מתתיהו פ"ד מה(4) 651, 658 (1991)).

התובעת טענה שיש להעביר על שכם הנתבעת 1 את נטל הראיה. סבור אני שיש לדחות טענה זו, שכן הגלאי שהותקן בחדר הכספת מצוי היה בידי המבוטח, התובעת יכלה להביאו כראיה ולבדקו באמצעות מומחה, אך לא עשתה כן. כפי שאמרנו לעיל חסר ראייתי זה פועל כנגד התובעת, וספק רב את הטענה להעברת נטל הראיה יכול לרפא את החסר הראייתי.

על פי הכתוב לעיל, סבור אני שאת השלמת התקנה מערכת האזעקה בכספת ובחדר הכספת השאירו הצדדים השאירו המבוטח והנתבעת 1 למועד שבין הגעת הכספת לסניף ועד ליום 7.4.10. אין כל ראיה שהמבוטח הודיע לנתבעת 1 שהכספת הגיעה לסניף ויש להשלים את התקנת מערכת האזעקה בכספת ובחדר הכספת. בהעדר הודעה לא יכולה הייתה הנתבעת לדעת שהגיעה העת להשלים התקנת מערכת האזעקה בכל הקשור לכספת.

התובעת לא הוכיחה רשלנות מצד התובעת 1 או את העובדה שיש להעביר את נטל הראיה אל כתפיה. מומחי התובעת העידו שהיה מדובר בפורצים מקצוענים, ולא "פראיירים" שידעו את העבודה והכירו היטב את מיקום הגלאים וידעו כיצד להתחמק ממערכת האזעקה. בנוסף התובעת לא בדקה את הגלאי שטענה שהיה תקול במעבדה וטענות המומחה מטעמה בקשר לכשל שהיה בו היו בגדר השערות בלבד. גם בדיקת המומחה בו קבע שהגלאי תקול נעשתה באופן שטחי, במקום ולאחר אירוע הפריצה. עובדה היא שהמערכת נדרכה עם סגירת הסניף בצהרי היום והתקלה לא נתגלתה לאחר התקנת הגלאים או חיבורם למוקד הנתבעת 2.

לאור כל האמור לעיל, סבור אני שאין להשית אחריות כלשהיא על הנתבעת 1.

אחריות הנתבעת 2:

 מדו"חות החקירה של מומחי התובעת עולה כי הסייר מטעם הנתבעת 2 הגיע למקום כרבע שעה לאחר ההתראה, שמקום הפריצה היה סמוי לעין והיה קושי לזהותו מכיוון שהיה מוסתר מאחורי צמחייה. בנוסף חוזה ההתקשרות בין הנתבעת 2 למבוטח מראה כי לא התקיימו בין השניים יחסי מבטח מבוטח או שחל בעניינם חוק השומרים ושיש להעביר את נטל הראיה לכתפי הנתבעת 2. הנתבעת 2 לא קיבלה לידיה את הסניף על מנת לשמור עליו, כך שהתנאי הבסיסי לקיום חובה על פי חוק השומרים לא התקיים.

אשר על כן, סבור אני שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת 2. "