(ת"א) 48600/07 תאמ פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטוח נ' גרנד האוז בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 30/10/2014
על ידי כב' השופטת: ד"ר פנינה נויבירט
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעת התחלוף של חברת הביטוח כנגד הקבלן שבנה את המבנה בגין נזקים ששילמה למבוטח בשל נזקי הצפה?
רקע: הקבלן הגיש הודעת צד ג' כנגד הקבלן של הצנרת במבנה.
בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הקבלן של הצנרת (צד ג') לפצות את חברת הביטוח.
מתוך פסק הדין:
"אין מחלוקת בין הצדדים, כי מקור ההצפה במערכת האינסטלציה, וליתר דיוק במסעף המים. הצדדים חלוקים בשאלה האם ההצפה נגרמה כתוצאה מכשל במערכת האינסטלציה – קרי התבקעות או השתחררות של צינור המים ממסעף המים, כפי שטוענת התובעת, או שמא ההצפה נגרמה כתוצאה מתחזוקה לקויה של המבוטח, בשל הנחת ארגזים כבדים על צינור המים, שהביאה לשחרורו החלקי ממסעף המים, כפי שטוענים הנתבעות וצד ג'.
לאחר שבחנתי את העדויות והראיות שהוגשו בתיק זה, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא הוכחה תחזוקה לקויה של המבוטח את מערכת האינסטלציה."
"אמנם התובעת נמנעה מלהביא את עדות השרברב אשר תיקן בפועל את התקלה שהביאה להצפה. ברם אין די בהימנעותה זו לשם הוכחה פוזיטיבית של תחזוקה לקויה, המוטלת על הנתבעות וצד ג'.
לפיכך התרשמתי, כי הנתבעות וצד ג', לא הרימו הנטל המוטל עליהם להוכיח, כי ההצפה שנגרמה ממסעף המים נבעה מהנחת מטען כבד על צינור המים.
לאור האמור, ומאחר שאין חולק, כי מקור ההצפה ממסעף המים, הנני קובעת, כי ההצפה נגרמה כתוצאה מתקלה במערכת האינסטלציה, בין בשל פגם בצינור המים או בשל התנתקותו ממסעף המים, כפי גרסת התובעת."
"אין חולק, כי ההצפה התרחשה בתאריך 3.7.05, קרי במהלך תקופת הבדק בהתאם להוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973.
נוכח קביעתי כי ההצפה נגרמה כתוצאה מתקלה במערכת האינסטלציה, ובהתאם לסעיף 7 להסכם ולהוראות חוק המכר (דירות), הנני מתרשמת כי הנתבעות 1 ו- 2 נושאות באחריות לנזק שנגרם כתוצאה מההצפה."
"בהתאם לפסיקה, חזקה היא שחברת ביטוח אינה ממהרת לשלם כמתנדבת, שהרי "מן המפורסמות הוא, כי אין זה מדרכן של חברות ביטוח להעניק מתנות למבוטחיהן" (ע"א 7148/94 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ, וכן ר' ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ). בנסיבות העניין הנני מתרשמת כי סכום הפיצוי הינו סביר, וכן הנני מתרשמת, כי השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח היו סבירים, וזאת בפרט נוכח עדות נציגת התובעת. לאור האמור, ובהיעדר טענה לקנוניה או לתשלום שלא בתום לב, אין בידי לקבל הטענה בדבר היעדר כיסוי ביטוחי.
יוער, כי בהתאם להלכה הפסוקה אין לאפשר למזיק לפשפש בנבכי ההסדר בין חברת הביטוח למבוטח, וזאת על מנת שחברות הביטוח לא תחששנה מלהגיע להסדרים עם מבוטחיהן, ותיאלצנה להתדיין עימם בכל תביעה ותביעה, וכן על מנת שהמזיק לא יצא נשכר, שהרי אלמלא היה הניזוק מפוצה על נזקיו מהמבטחת, היה על המזיק לפצותו על מלא נזקיו.”
"אבחן טענות צד ג' אחת לאחת. אין בידי לקבל הטענה לפיה מר עליה מצא הצנרת שלמה ותקינה לאחר ההצפה, ללא סימני תיקון או אינדיקציה לחיזוק הברגה. טענה זו הועלתה בצוותא חדא עם הטענה לפיה ההצפה נגרמה כתוצאה מברז פתוח (ר' ס' 8-9 לתצהיר עדותו הראשית). מאחר שאין מחלוקת בין הצדדים כי ההצפה נגרמה כתוצאה ממסעף המים, וכך אף אליבא דצד ג', אשר אימץ גרסת הנתבעות לעניין זה, הרי שדין טענה זו להידחות. למעלה מכך, מאחר שצד ג' אימץ את גרסת הנתבעות לפיה ביצע שרברב במקום הידוק הברגה שהשתחררה, איני מוצאת בטענה זו טעם.
באשר לטענה, כי מאחר שהתקלה תוקנה בידי צדדים זרים אין צד ג' נושא באחריות לה – לטענה זו לא הובאו כל תימוכין משפטיים או חוזיים.
צד ג' אף לא הוכיח הטענה, כי ביצע העבודות על פי הנחיית הנתבעות, וכן לא הוכיח, כי במידה שאכן ביצע העבודות על פי הנחיית הנתבעות יש בכך כדי לשחררו מהתחייבויותיו החוזיות כלפי הנתבעות, כנטען לעיל.
באשר לטענת צד ג' בדבר כשלים בתכנון עליית הגג ובאיטומה – טענה זו אינה נתמכת בחוות דעת של גורם מקצועי, או בכל ראיה אחרת לצורך העניין.
מאחר שלא הוכח כי ההצפה נגרמה כתוצאה מארגזים כבדים שהונחו על צינור המים, מתייתר הדיון ביתר טענות צד ג'.
לפיכך, ונוכח העובדה, כי צד ג' הוא אשר התקין וחיבר את מערכת האינסטלציה, לרבות מסעף המים, ולאור התחייבויותיו החוזיות של צד ג' כלפי הנתבעות, הנני מקבלת את טענת הנתבעות, לפיהן צד ג' נושא באחריות לשפותן בגין הסכומים שייפסקו כנגדן בהליך זה."
