תצ (פ"ת) 23253-09-13 מיכל קידשמן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בפתח תקווה
פסק הדין ניתן ביום: 25/11/2014
על ידי כב' השופט: אורן שוורץ
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 5(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") אשר הוגשה לפי הפריט השני לתוספת השנייה לחוק לגבי כתב שירות המשווק ע"י חברת הביטוח המעניק, בין היתר, ביקור רופא ובדיקות מעבדה בביתם המחריג את תושבי יהודה ושומרון ורמת הגולן?
בית המשפט דחה את התביעה
מתוך פסק הדין:
" לטענת המבקשת, כתב השירות הינו העוגן המרכזי סביבו משווקת פוליסת ביטוח הבריאות על ידי המשיבה. כך, קבלת שירות של ביקור רפואי פרטי לבית המבוטח (להלן: "השירות"), מהווה את המניע העיקרי לרכישת הפוליסה.
אולם, כעולה מהסייג המצוי בסעיף 3.4 לכתב השירות, תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה כלל אינם יכולים "ליהנות" משירות זה על אף שהם משלמים בגינו 13.88 ₪ לחודש.
המבקשת הסבירה בעדותה לפניי כי: "לא יצא לי עדיין להשתמש בשירות. עדיין לא ניסיתי" [פר' עמ' 10, ש' 17]. יחד עם זאת, הוברר לה כי המשיבה אינה מעניקה לתושבי יהודה ושומרון תחליפים בגין אי-מתן השירות. המשיבה אף אינה מעניקה למבוטחיה החזר כספי."
"מנגד, לטענת המשיבה, כל השירותים בכתב השירות או תחליף הולם להם, ניתנים בפועל גם למבוטחים תושבי יהודה ושומרון."
"לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים אני מעדיף במחלוקת זו את עמדת המשיבה:
ראשית, בתחילת עדותה הודתה המבקשת כי מעולם לא ביקשה לקבל את השירות מאת המשיבה. בנסיבות אלה, המבקשת אינה יכולה להעיד על סירוב המשיבה להעניק לה שירות ביקור רופא בביתה, תחליף לשירות זה או זיכוי כספי במקומו.
שנית, גב' סולברג הסבירה שהמשיבה מעניקה לתושבי יהודה ושומרון תחליפים רבים במקרה בו ביקור רופא אינו מתאפשר בבית המבוטח. חיזוק לעדות זו ניתן למצוא בעדותו של מר חוה. מר חוה הסביר בעדותו כי השירות שניתן על ידי המשיבה "זה לא שירות חסר ערך, כי יכול להיות שביום אחד בתי תהיה בת"א, הבת שלי תהיה אצלנו באורנית, אנחנו צריכים את ביקור רופא. אז אמרתי שזהו לא בדיוק שירות חסר ערך, לכן ביקשתי הנחה כי בתי מסתובבת, יכולה להיות בירושלים, זה יכול להועיל..." [פר' עמ' 5, ש' 21-23].
שלישית, גב' מולכו הסבירה בפירוט מהם השלבים שעובר מבוטח בעת שהוא מבקש לקבל את השירות. כעולה מעדותה של גב' מולכו, לכל מבוטח אשר נזקק לקבלת שירות, בכל מקום בארץ, מוצעות מספר אופציות, הכל בהתאם למצבו הבריאותי באותו רגע נתון. לתושבי רמת הגולן נקבע פתרון, כנקוב בסייפא לסעיף 3.4 לכתב השירות: טיפול רפואי בקצרין או בכתובת שתימסר על ידי מוקד השירות [ס' 9 למש/5]. התרשמתי כי גב' מולכו בקיאה היטב בדרך מתן השירות. התרשמתי לחיוב מעדותה של גב' מולכו ואני רואה לנכון לייחס לה משקל רב.
רביעית, חיזוק ראייתי נוסף לפתרונות שגיבשה פמי למתן שירות לתושבי יהודה ושומרון עולה מתמלול שהוגש במצורף לתצהירו של מר חוה [נספח ו למב/1]. על פי אותה שיחה, הציעה נציגת שירות של פמי פתרון סביר למר חוה: פנייה למוקד חלופי או הזמנת "רופא פרטי" וקבלת החזר עד לגובה 300 ₪ (בניכוי השתתפות עצמאית בסך 25 ₪).
חמישית, המשיבה הציגה באמצעות גב' מולכו רשימת דוגמאות לביקורי רופא שנערכו מטעם פמי אצל תושבי יהודה ושומרון בשנת 2013. כעולה ממסמך זה, התקיימו 97 "אירועים" בהם העניקה פמי ביקןרי רופא לתושבים בשטחי יהודה ושומרון בשנת 2013 [נספח ד' ל-מש/5]. עיון ברשימה זו מעלה כי מדובר בישובים: אלפי מנשה, אורנית, אריאל, ביתר עילית וגבעת זאב. ישובים אלה מצויים בתחומי יהודה ושומרון. גב' מולכו הסבירה בעדותה לפניי שרשימה זו מתייחסת למספר חברות ביטוח וכוללת אף את המשיבה [פר' עמ' 22, ש' 25-27]. לדבריה, כשמבוטח פונה לקבלת השירות, "אין הבדל בין חברות הביטוח...כיוון שמדובר באותם צוותים רפואיים, אין הבדל אם זה מנורה, מגדל או כלל" [פר' עמ' 23, ש' 1-3]. רשימה זו, יחד עם עדותה של גב' מולכו ועדותו של מר חוה לפיה "גם באורנית השירות כנראה ניתן" [פר' עמ' 5, ש' 25] מחזקים את גרסת המשיבה.
אני קובע אפוא, כי לא הוכח לפניי סירוב המשיבה להעניק למבקשת את השירות המנוי בכתב השירות או כי נמנעה מלהעניק למבקשת תחליף סביר לשירות זה.
להיפך, התרשמתי כי המשיבה, באמצעות פמי, עושה מאמצים על מנת להעניק את השירות למבוטחיה, ביניהם תושבי יהודה, שומרון ורמת הגולן. בסופו של יום מעניקה פמי לתושבי ישובים מרכזיים ביהודה ושומרון וברמת הגולן שירותי ביקור רופא, ואילו לתושבים האחרים ניתן תחליף סביר, הגם ששירות זה מוחרג במפורש מכתב השירות.
"יסודות ההטעיה אינן מתקיימות בענייננו:
ראשית, המבקשת עצמה הגדירה בעדותה את הצעת הביטוח [נספח א' ל-מב/2א כ"מסמך שיווקי, פרסום כמו שאני הולכת למכולת ורואה פרסומת" [פר' עמ' 12, ש' 12]. בהקשר זה כבר נקבע בת"צ 8598-09-11 הררי נ' מפעל הפיס (פורסם בנבו) (2012) [פורסם בנבו] נקבע כי "הפרסומות מעצם טיבן, אינן מגלות את כל הפרטים המהותיים הנוגעים למוצר, ואי גילוי כל הפרטים במסגרת הפרסומות אינו כשלעצמו בגדר הטעיה".
שנית, עיון בהצעת הביטוח מעלה כי בתחתית ההצעה נכתב כדלקמן:
"הכיסויים המפורטים בעלון זה כפופים לתקרות סכומי ביטוח הקבועיםבפוליסה ובדף הרשימה. המידע האמור הוא מידע כללי בלבד ולא ישמש לקביעת החובות והזכויות עפ"י הפוליסה או ככלי לפרשנות. התנאים המחייבים הם תנאי הפוליסה בלבד! האמור בפרסום זה אינו תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם".
שלישית, אי מתן השירות בישובים יהודה ושומרון עולה באופן ברור מקריאת סעיף 3.4 לכתב השירות.
רביעית, כפי שקבעתי לעיל, השירות אותו משווקת המשיבה אינו חסר תועלת במובן זה שבפועל, השירות מוענק גם לתושבי יהודה ושומרון ורמת הגולן. במקרים בהם לא ניתן לספק את השירות בבית המבוטח, מספקת המשיבה תחליפים סבירים לתושבים באיזורים אלה. מכאן שכתב השירות אינו מטעה.
חמישית, המבקשת לא הוכיחה כי כתב השירות לא נשלח אליה סמוך למועד ההתקשרות. יתר על כן, גם לאחר שקיבלה את כתב השירות והתגלה לה הסייג המנוי בסעיף 3.4 בחרה המבקשת להמשיך בהתקשרות מול המשיבה, על אף שידעה כי ניתן לבטלה..."
"סעיף 8(א)לחוק קובע כי בית המשפט יאשר תובענה ייצוגית רק אם מצא כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, אשר יש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתם; כי ניהולה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת; וכי קיים יסוד סביר שעניין כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום בלב. מדובר בתנאים מצטברים."
"לנוכח הקביעות ביחס לעילות התביעה, אינני רואה כל אפשרות סבירה שעילות התביעה תתקבלנה ותוכרענה לטובת הקבוצה. על כן, אין הבקשה שלפניי עומדת בתנאי המרכזי הנדרש בסעיף 8(א)(1) לחוק. בנסיבות אלה אף אין צורך בבחינת יתר התנאים לאישור התובענה הייצוגית.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות."
