המחוזי דחה תביעת סוכן לעיכוב חילוט שיעבוד להלוואות

הפ (י-ם) 2240/03 ‏ ‏ ציון שגב קלימי נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: המחוזי בירושלים

פסק הדין ניתן ביום: 24/3/2015

על ידי כב' השופט: משה סובל

עניינו של פסק הדין: האם על בית המשפט לקבל את בקשתו של סוכן הביטוח ולהצהיר, כי הליכי מימוש המשכנתא שנרשמה כנגד הלוואות שקיבל הסוכן מחברת הביטוח ננקטו שלא כדין, ללא עילה ובחוסר תום לב, וכי הסוכן ואשתו אינם חייבים לחברת הביטוח כספים על חשבון תשלומי ההלוואות?

רקע: התובענה הוגשה נגד חברת הביטוח ונגד כונס הנכסים שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא. הליכי ההוצאה לפועל עוכבו עד להכרעה בתובענה.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את התביעה.

מתוך פסק הדין:

" קיומה של התחייבות להעמדת מסגרת אשראי הנה עובדה שיש לטעון לה ולהוכיחה כמו כל עובדה אחרת. אלא שהמבקשים כלל לא טענו בהמרצת הפתיחה ובתצהירים שנלוו לה כי הפניקס העמידה או התחייבה להעמיד לטובתם אשראי בכרטיס השוטף. אף לא הוזכרה שם על ידי המבקשים הטענה בדבר הסתמכות של המבקש ושינוי מצבו לרעה בהסתמך על התחייבות של הפניקס להעמדת אשראי. טענות אלה הועלו לראשונה בסיכומי המבקשים, לאחר שנזנחה הטענה המרכזית שעברה כחוט השני בהמרצת הפתיחה, בתצהירי המבקש ובחקירתו הנגדית – לצד טענות נוספות שנזנחו (באשר לריבית, הצמדה, מע"מ, חשבוניות, מענק בסך 100,000 ₪ לשיפוץ המשרד, ועוד) – לפיה סוכם בין הצדדים כי כספי העמלות ישמשו תחילה לפירעון ההלוואות ורק אם תישאר לאחר מכן יתרה היא תועבר לסילוק חוב המקדמות. תזמון העלאת הטענה מנע אפוא מהמבקשים את הוכחתה מבחינה עובדתית, ובמקביל גם חסם בפני הפניקס את האפשרות להגיב על הטענה בצורה יסודית ולהמציא ראיות נגדיות שיפריכו אותה. למותר לציין כי הטענה שנזנחה והטענה החדשה שהועלתה בסיכומים, אינן מתיישבות זו עם זו: הצורך בקביעת סדר קדימויות לשימוש בכספי העמלות (הטענה בתצהירי המבקש) מניח מאליו כי כספי העמלות מוגבלים ואינם מספיקים למימון כל הצרכים. לעומת זאת, כאשר מועמדת מסגרת אשראי בכרטיס השוטף (הטענה בסיכומים) אין צורך בקביעת סדר קדימויות אלא ניתן לפרוע הן את חוב ההלוואות והן את חוב המקדמות. הטענה החדשה אף אינה מתיישבת עם עדותו של המבקש בחקירה הנגדית כי הפניקס נאותה להעמיד לרשותו את ההלוואות משום שסברה כי "הפרודוקציה וכמות המכירות שאני עושה, יספיקו גם להחזר המשכנתא וגם להוצאות" (עמ' 22 שו' 24-23). כלומר: הנחת המוצא הייתה שהכנסות המבקש יספיקו לפירעון ההלוואות ולא שהפניקס תידרש, במהלך סיבובי, לממן מכספה את החזרי ההלוואות שהמבקשים מעבירים אליה.

...

במצב דברים זה לא ניתן לקבל את טענת המבקשים לפיה שתי ההעברות הנזכרות לחשבון הבנק, גרמו לכך שביולי 2001 לא היה קיים כלל פיגור בהלוואות. ראשית, לפי רישומי הפניקס, הפיגור בהלוואות עמד ביולי 2001 על 55,604 ₪ (נספח ט-26(ח) לחוות הדעת השנייה). גם אם נפחית מסכום זה את שתי ההעברות לחשבון הבנק מחודשים אפריל-מאי 2001 (בסכום כולל של 10,269 ₪), עדיין תיוותר יתרת פיגור של כ-45,000 ₪. הלכה למעשה, אף להפחתה זאת אין מקום, שכן ההעברות בוצעו לחשבון הבנק של המבקש. ביודענו כי לאחר שדבר הפיגור בהלוואות נודע למבקש ביולי 2001 הוא שילם לפניקס בשיקים, בחודשים אוגוסט וספטמבר 2001, סך של 7,500 ₪ לטובת הקטנת הפיגור בהלוואות (שם), נמצא כי כשלושת רבעי הסכום שהועבר לחשבון הבנק של המבקש בחודשים אפריל-מאי 2001, עשו תוך חודשים ספורים את דרכם לחשבון ההלוואות והקטינו בו את גובה הפיגור. הטענה המובלעת בסיכומי המבקשים, לפיה הסכום של 7,500 ₪ (5,000 ₪ באוגוסט 2001; 2,500 ₪ בספטמבר 2001) גויס על ידי המבקש ממקורות חיצוניים מבלי יכולת לגייס אז כספים נוספים בשל מחדלי הפניקס, אינה נתמכת בראיה כלשהי, ובכלל זה בעדותו של המבקש, על אף שגם היא טענה עובדתית מובהקת. ממילא, יש בסמיכות המועדים בין העברות הכספים לחשבון בנק המבקש לבין ביצוע התשלומים על ידו,

כדי לשייך בין הכספים. שנית, לגבי הטענה כי עצם העברות הכספים לחשבון הבנק גרמו למבקש להאמין כי ההלוואות נפרעות כסדרן, ניצבת תשובת הפניקס כי העברות אלו בוצעו על פי בקשה של המבקש וכמחווה של רצון טוב מצידה. בשים לב לכך שהמבקשים העלו את טענתם בנדון לראשונה בסיכומים, אין סיבה שלא לקבל את תשובתה האמורה של הפניקס. שלישית, בכל מקרה די בכך שהמבקש קיבל הודעה מהפניקס על קיומו של פיגור בהלוואות, חודשים ספורים לאחר ביצוע שתי ההעברות לחשבונו בבנק, כדי לשלול את הטענה (שכאמור כלל לא נטענה בעדות) בדבר הסתמכות ו"הרדמה".   

,,,

טענות נוספות בפי המבקשים נוגעות לגובה חובם לפניקס בגין ההלוואות ביום הקובע, וכפועל יוצא לשאלת זכאותה של הפניקס לנקוט במועד זה בהליכי מימוש משכנתא לגביית החוב.

...

אין בידי לקבל את טענות המבקשים. לאחר שנדחתה בפרק הקודם הטענה המבקשת להביא לביטול יתרת הפיגור שנרשמה בהלוואות בחודש יולי 2001, משמעות הדבר היא שביום הקובע עמדה יתרת הפיגור על למעלה מ-50,000 ₪ (לעיל פסקה 27). משלא סילקו המבקשים את הפיגור גם לאחר מכתב ההתראה שנשלח אליהם ביום 29.5.02, זכאית הייתה הפניקס להעמיד את כל יתרת ההלוואות לפירעון מיידי, כאמור בסעיף 11 להסכמי ההלוואה. זכות זו עמדה לפניקס לפי כל אמת מידה פרשנית של הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, שהרי ביום הקובע יתרת הפיגור עלתה בהרבה על שני החזרים שוטפים של ההלוואות. כתוצאה מהעמדת ההלוואות לפירעון מיידי, הסכום שלשם גבייתו הוגשה הבקשה למימוש משכנתא חדל להיות סכום הפיגור, והפך להיות מלוא יתרת ההלוואות. אכן, סכום זה הוא הסכום היחיד שהופיע בבקשת המימוש, בה נכתב (בסעיף ד'): "תאריך נכונות החישוב 14.6.02 יתרת הסכום המוגש למימוש 1,405,118". נגד נכונותו של סכום זה לא העלו המבקשים כל טענה, אלא טענותיהם כוונו נגד גובה סכום הפיגור. לכן סכום זה לא התערער חרף דברי המומחה כי אינו יכול לבצע חישוב מדויק של סכום הפיגור (עמ' 40 לחוות הדעת השנייה; עמ' 11 שו' 10-4 לפרוטוקול). מכל מקום, וחשוב לא פחות: נפסק לא אחת כי מחלוקת בשאלת גובה החוב אינה מקימה עילה לעיכוב מימוש המשכנתא, וזאת לאור הפגיעה בערך הבטוחה כתוצאה מהעיכוב (רע"א 6764/02 עזרא נ' המשביר סוכנויות בע"מ (9.9.02); רע"א 7987/06 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אחים אבולעפיה בע"מ (25.4.07); רע"א 9444/06 ש.א. ידיד לוי בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (19.11.06); רע"א 6353/11 גוטמן נ' בנק דיסקונט (6.9.11)). כדבריו של פרופ' מ' דויטש, קניין, כרך ב' (1999) עמ' 85-83:

"במימוש משכון בהוצאה לפועל, החייב מוגבל לטענות באשר לחוסר תקפות של המשכון, ולטענת 'פרעתי'; אין הוא יכול לתקוף במסגרת הליך כזה את גובה החוב הנטען... ייחוד עילות ההגנה הנזכרות, דהיינו העילות בדבר חוסר תוקף של המשכון וטענת 'פרעתי', שאוב מדין המימוש של פסקי דין בהוצאה לפועל; אך הנימוקים הערכיים הנזכרים אינן מוגבלים דווקא להליכי הוצאה לפועל, והם נועדו לחזק את האופי הבטחותי של המשכון. במובן זה, אין רלוונטיות לשאלה אם מדובר בהליך בהוצאה לפועל או בבית המשפט... מחלוקת באשר לגובה החוב, מן הדין שלא תעכב את המימוש של המשכון. בכל מקרה, גם אם החוב הוא נמוך יותר מזה אשר בעל המשכון טוען לו, בעל המשכון זכאי לממש את המשכון. אם הנושה ייפרע מעל למגיע לו בפועל, תצמח תביעת השבה לחייב. יעילות המימוש של הבטוחה מחייבת תוצאה זו".

כפועל יוצא, גם אם היה ממש בטענת המבקשים בדבר גובה חובם, ובכלל זה בטענה בדבר פער בין סכום הפיגור בתצהיר המצורף לבקשת מימוש המשכנתא לבין סכום הפיגור ביום הקובע, תרופתם של המבקשים הייתה בהתדיינות מול הפניקס וכונס הנכסים בשאלת גובה הכספים הפנויים המגיעים להם מתוך תמורת המימוש לאחר סילוק החוב המובטח. התרופה אינה בביטול הליכי המימוש.

 ...

סיכום

משנדחו כל הטענות שפורטו בסיכומי המבקשים, ולאחר שטענות רבות בהמרצת הפתיחה נזנחו על ידם לאורך הדרך, דין התובענה להידחות. הצו הזמני מיום 20.10.03 המעכב את המשך הליכי ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא, מבוטל.

בהתחשב בגובה הסכום העומד למימוש; בהיקף הרב של החומר וההשקעה שנדרשה מב"כ המשיבים להתמודדות עמו; ומאחר שחלק גדול מהטענות שהועלו בהמרצת הפתיחה התבררו כשגויות תוך כדי בירור ההליך עד שהמבקשים נאלצו לחזור מהן (לא לפני שהמשיבים נדרשו ללמוד את הטענות ולהגיב עליהן) – ישפו המבקשים את המשיבים בגין שכר טרחת המומחה ששולם על ידי המשיבים, ויוסיפו ויישאו בשכר טרחת ב"כ המשיבים בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ."