פגיעה בעת החלפת גלגל במסגרת העבודה אינה תאונת דרכים

תא (י-ם) 26324-04-14‏ ‏ דורון ביתן נ' ג"ג חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

בית המשפט: השלום בירושלים

פסק הדין החלקי ניתן ביום: 16/4/2015

על ידי כב' השופטת: עינת אבמן-מולר

עניינו של פסק הדין: האם האירוע שבמהלכו נפגע התובע מהווה תאונת דרכים לפי הגדרה בחוק הפלת"ד?

רקע: מדובר בפסק דין חלקי המתייחס לנתבעת מס' 3, היא כלל חברה לביטוח בע"מ שהיתה מיוצגת ע"י  עו"ד י' ביניש ואח'

בית המשפט קבע, כי אין לראות את התאונה כתאונת דרכים.

מתוך פסק הדין:

"נסיבות התאונה

בתצהירו טען התובע כי בזמנים הרלוונטיים עבד כמנהל תפעול ואחזקה בחברת "ג"ג חקלאות". ביום 14.8.12 התקשר אליו עובד החברה בשם ג'רמי ודיווח לו שבטרקטור החברה עליו נהג נגרם פנצ'ר בגלגל. התובע העיד על עצמו כי אינו מכונאי מוסמך של ציוד רכב מכאני הנדסי, אך כאשר היו תקלות "פשוטות" שלא דורשות הכשרה מיוחדת כגון החלפת גלגל, תפקידו היה לטפל בכך. התובע הגיע למקום והרים את הטרקטור באמצעות מגבה הקרוי "הייליפט". לטענתו, כאשר היה צריך להוריד את הטרקטור, המגבה לא עבד ולא הוריד את הטרקטור ולכן הוא נענע את הידית כדי לנסות בכל זאת להוריד אותו. או אז הידית של ההייליפט "עפה" בעוצמה וגרמה לחתך בפניו.

תאונת דרכים – האם?

"תאונת דרכים", על פי הגדרתה הבסיסית בסעיף 1 לחוק הפיצויים, היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". הדיבור "שימוש ברכב מנועי" הוגדר כך: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד" (ההדגשה שלי – ע.א.).

הנה כי כן, החוק מכיר בשימוש של טיפול ותיקון דרך בשני סייגים – שיהא זה טיפול או תיקון דרך, ושהטיפול או התיקון לא יבוצעו על ידי אחר, שאיננו המשתמש, במסגרת עבודתו. ביחס לשני אלה נחלקו הצדדים.

"תיקון דרך"

הנתבעת 3 טענה כי האירוע לא ארע ב"דרך", אלא באזור חקלאי שיש לראות בו כחצרי מקום העבודה, בעוד שהנתבעות 2-1 טענו כי התקר בגלגל ארע לאחר שהטרקטור יצא מחצרי מקום העבודה ותוך כדי נסיעה לכיוון השדות, כאשר מיד לאחר התיקון המשיך הטרקטור בנסיעתו לשדה, לעבודתו.

הפסיקה פרשה את המונח "תיקון דרך" או "טיפול דרך" כמתייחס "לתיקוני פתע או לטיפולים בלתי צפויים שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה". בית המשפט קבע כי על מנת שתיקון ייחשב כ"תיקון דרך" צריך, ראשית, שהוא יתרחש בדרך לאחר תחילת הנסיעה; שנית, שהתיקון או הטיפול נדרשו עקב אירוע פתאומי; ושלישית, שאין המדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול ממושך או מורכב על ידי איש מקצוע (רע"א 5099/08 נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים)).

בענייננו, כעולה מעדותו של התובע, התקר בגלגל ארע ליד נחל דישון בשביל נסיעה מחוץ לקיבוץ חולתה, זמן מה לאחר שהטרקטור יצא בדרכו מהקיבוץ לכיוון השדות (עמ' 5, שו' 21-12). אין ספק כי מדובר בתקלה שהצריכה טיפול מיידי, על מנת לאפשר המשך הנסיעה, ואמנם, כפי שהעיד התובע, לאחר שתוקן התקר המשיך הטרקטור בנסיעה לעבודתו בשדה הכותנה. בנסיבות אלה, כאשר התיקון לא נעשה בחצרי מקום העבודה אלא נעשה אגב נסיעה ולצורך המשכתה המיידית, יש לראות את התיקון, על פי נסיבותיו ומהותו, כנופל בגדר "תיקון דרך".

"במסגרת עבודתו"

הגדרת השימוש, הכוללת גם "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו", מעוררת בנוסף את השאלה האם התיקון נעשה במקרה זה "במסגרת עבודתו" של התובע.

מעדותו של התובע עלה כי בעת הרלוונטית הוא עבד כמנהל תפעול ואחזקה בחברת "ג"ג חקלאות". כאשר נתבקש התובע להבהיר מהי הגדרת תפקידו השיב "תפעול בכל הקשור לאנשים ואחזקה זה כל מה שקשור לכלים" (עמ 9, שו' 12-11). במסגרת תפקידו כאיש אחזקה ביצע התובע באופן רגיל ושוטף תיקונים קלים ברכבי החברה, כגון החלפת גלגל קדמי של טרקטור, החלפת סכינים במקצצה, החלפת שמנים למנוע והרכבת חלקים שנשברו כגון זרועות אחוריות בטרקטור (עמ' 4, שו' 20; עמ' 9, שו' 9). התובע העיד כי תיקונים מורכבים - כגון אוברול למנוע, שיפוץ גיר או החלפת גלגל אחורי בטרקטור -  לא בוצעו על ידו אלא על ידי מוסכים חיצוניים, אך הוסיף כי "את רוב הדברים עשיתי לבד" (עמ' 4, שו' 14). בהמשך עדותו אישר התובע כי ביצע את רוב התיקונים הנדרשים ברכבים וכי זו היתה עיקר עבודתו (עמ' 8, שו' 28-27). כאשר נתבקש התובע להבהיר למה התכוון בכך שרוב עבודתו היתה טיפול ברכבים, השיב שהחלוקה היתה "51%, 49%", ולאחר מחשבה נוספת הוסיף "אני לא יודע לענות על השאלה הזאת" (עמ' 9, שו' 1ׂׂ). התובע העיד כי למד כלכלה באוניברסיטה, אך מעדותו היה ברור כי לא התקבל לעבודתו בחברת "ג"ג חקלאות" בשל השכלתו ככלכלן (עמ' 4, שו' 7-5). התובע הצהיר כי אין לו הכשרה כמכונאי מוסמך, והסביר כי את הידע בתחום תחזוקת הרכבים רכש במהלך 20 שנות עבודה (עמ' 9, שו' 18-15). התובע שב והבהיר בעדותו כי תפקידו היה לטפל בתקלות וברשותו היה הציוד הדרוש לתיקון ולעובדים ניתנו הוראות לקרוא לו כל אימת שיש תקלה ברכב (עמ' 7, שו' 19-2). אציין, כי מטעם הנתבעות לא הובאו עדים כלשהם שיעידו לגבי מהות עבודתו של התובע, ונותרנו עם עדותו של התובע, שהיתה עניינית ואמינה.

מהראיות שבאו לפניי עולה, אם כן, כי עבודת אחזקת הרכבים היתה חלק מהגדרת תפקידו של התובע והיוותה חלק עיקרי בעבודתו, ובוודאי לא שולי. התובע היה הגורם המקצועי שעסק באופן שוטף בתיקון תקלות ברכבי החברה, והעובדה שלא היה בעל הסמכה פורמלית כמכונאי אין בה כדי לשנות. מכאן, שיש לראות את התאונה ככזו שארעה במסגרת עבודתו של התובע. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה שנפסקה בעניין יונאי, שם קבע בית המשפט כי "סייג זה [הסייג הנוגע לטיפול "במסגרת עבודתו" – ע.א]  נועד לחול על העוסקים בתיקון או בטיפול בכלי רכב כעיסוק, מכונאים ובעלי מקצוע דומים, בפעולותיהם במסגרת מקצועם או משלח ידם האמור" (ע"א 3024/94 יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נא(5) 208; ההדגשה שלי – ע.א). וכך נקבע מפי כב' השופט י' עמית בעניין עזבון המנוח האיל ז"ל, שנסיבותיו היו דומות לנסיבות העניין שלפנינו. באותו עניין מצא בית המשפט כי פגיעתו של איש תחזוקה - שלא היה בעל הסמכה כמכונאי, אך במסגרת תפקידו היה אחראי למתן "עזרה ראשונה" לכלי רכב, תחזוקתם וביצוע תיקונים קלים בהם - ארעה ב"מסגרת עבודתו" של אותו נפגע, כמשמעות ביטוי זה בחוק (ת.א. (מח-חי') 334/01 עזבון המנוח האיל ז"ל נ' מוביל תפן והגליל 1987 בע"מ (פורסם במאגרים); כן ראו ת.א. 10452/05 גלנטי נ' אריה החברה הישראל לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים)).

מכל האמור נובעת המסקנה כי המקרה שלפנינו נופל לגדר החריג לזכאות שעניינו תיקון דרך "במסגרת עבודתו" של הנפגע.

סוף דבר

סוף דבר ועל יסוד כל האמור, אין לראות את התאונה כתאונת דרכים.

התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית."