פסיקה: פגיעה בקטטה אלימה אינה תאונה

ת"א 9427-09-12 פבלוב (אסיר) נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בחיפה

פסק הדין ניתן ביום: 30/4/2015

על ידי כב' השופטת: מירב קלמפנר נבון

עניינו של פסק הדין: האם האירוע במהלכו נפגע התובע, מהווה תאונה כהגדרתה בפוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים?

רקע: חברת הביטוח טענה, כי מדובר בקטטה אלימה, אשר החלה כתוצאה מהתגרות של הנפגע ועל כן אין מדובר על אירוע תאונתי כהגדרת המונח "תאונה" בפוליסת הביטוח.

בית המשפט דחה את התביעה

מתוך פסק הדין:

" מהי תאונה המכוסה בהתאם לפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים ?

אין חולק כי התובע הוא המוטב בפוליסת ביטוח תאונות אישיות אשר חלה עליו בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו (החל מיום 1/9/08 ועד ליום 30/8/09) ואשר צורפה לכתב התביעה. המבטחת היא הנתבעת ואילו המבוטח הוא המוסד החינוכי בו למד אותה העת התובע. בהתאם לתנאי הפוליסה התחייבה הנתבעת לשלם פיצוי למוטב אשר נפגע על ידי תאונה. תאונה הוגדרה בפוליסה "אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני".

האם האירוע נשוא התובענה הוא בגדר תאונה ? האם הוא "בלתי צפוי" ?

כמפורט בכתב התביעה ביום 15/9/08 בעת שהיה התובע תלמיד בפנימיית כפר הנוער "מנוף" התגלע ויכוח בינו לבין תלמיד אחר בפנימייה, הלה תקף את התובע וכתוצאה מכך נגרם לתובע נזק גוף.  המדובר באירוע פיזי, חיצוני גלוי לעין ואשר גרם לתובע להיזק גופני. נותרה בעינה השאלה באם אכן מדובר באירוע בלתי צפוי.

בעניין האירוע דנן התנהלה חקירת משטרה אשר בסופה הוגש כתב אישום כנגד התוקף וזה הורשע בבית משפט לנוער. תיק המשטרה המכיל את כל הודעות העדים לאותו האירוע הוגש לתיק בית המשפט בלא התנגדות התובע ומעיון בו עולה תמונה שונה מזו המתוארת בידי התובע. בעוד התובע הציג עצמו כקרבן תמים לאירוע התקיפה, מההודעות עולה כי התובע נטל חלק פעיל במיוחד בקרות האירוע נשוא התובענה. בחקירתו הנגדית בבית המשפט הודה התובע כי היה "שתוי קלות" בזמן האירוע נשוא התובענה (ראה עמ' 11 שורה 14 לפרוטוקול). הנער התוקף בהודעתו מיום 16/10/08 אישר את הדבר ותיאר את המקרה "זה היה בערב בשעה בסביבות 21:00 ישבנו בחוץ בפנימיית מנוף ליד הבית ספר התאספנו איזה עשר חברה ואחרי זה ראינו את רום (התובע – מ.ק.נ)  זה הנער שהותקף והוא ישב עם ר. ושתיהם שתו וודקה ישבתי ודיברתי עם החברה כשהם סיימו לשתות את הוודקה הם שניהם הגיעו אלינו ואחרי כעשר דקות ר. חזר לביתן ורום נשאר והתחיל לצעוק ולקפוץ על ספסלים והרביץ לילד אחד בשם ג. והתחלתי להסתכסך עם רום קודם כל רום הרביץ לילד קטן יותר ממנו ואחרי זה בטעות או לא בטעות רום דחף אותי ואז הוא התחיל לדבר איתי בידיים כאשר הוא היה מסטול ובקושי הוא עמד אני הזהרתי אותו שזה לא יגמר טוב ועדיף שילך לישון הוא לא הקשיב לי והמשיך לצעוק ואז רום התחיל לקלל את ההורים שלי ....רום קרא לי וכעס והרים את היד אבל לא הספיק לגעת בי ... אני אומר לך הוא לא הספיק ואני נתתי לרום מכת אגרוף בלסת ימין ואז רום נפל ..."

נער נוסף – ר.ג. בהודעתו מיום 14/12/08 תיאר באופן דומה את אשר התרחש "אני ישבתי יחד עם עוד ילדים ליד הקיוסק בפנימיה ואז רומן (התובע – מ.ק.נ) שהיה שיכור בא וישב איתנו ...ופתאום בלי שוב סיבה התחיל לקלל אותנו וגם את י. (התוקף –מ.ק.נ) במיוחד אותו ואז הוא התחיל לעשות בלאגן במקום וי. אמר לו שירגע ורומן בא אליו והמשיך לקלל את י. וי. הביא לו בוקס לפנים..."

מאוחר יותר באותה הודעה מתאר ר.ג. כיצד הלך בצוותא עם התובע אל המגורים והתובע הסביר לו כי המכה כואבת כעת פחות בשל השפעת האלכוהול אותו שתה ומחר בוודאי יכאב לו יותר לכשיתפכח. התובע בהודעתו מיום 7/10/08 מאשר כי דיבר אל התוקף לא יפה ולכן הלה היכה אותו. בניגוד להודאתו בפני בית המשפט, התובע בהודעתו במשטרה מסר כי לא שתה כלל באותו היום. אלא שנער נוסף שנכח במקום ת.ב מסר גם הוא בהודעתו מיום 25/9/08 כי התובע היה שיכור "מסטול משתיה חריפה" והכה באמצעות מקל מטאטא נער נוסף שהיה במקום ג. ואז החל לקלל את התוקף וזה בתגובה הכה אותו בפניו באמצעות אגרופו. הנער ג. אישר את הדברים האמורים והדגיש כי גם הוא וגם יתר הנערים ניסו להתעלם מהתובע וביקשו מהתובע להפסיק את המכות והקללות אך הוא שהיה שיכור לא אבה לעשות כן, עד שהותקף בידי התוקף.

נוכח הודעות אלו אשר נאספו בתיק המשטרה עולה כי האירוע נשוא התובענה אינו בגדר אירוע בלתי צפוי. התובע שתה לשכרה בסמוך לקרות האירוע. מיד לאחר מכן החל להכות נער אחר מהפנימיה, הציק, קילל, גידף והתגרה בנערים אחרים בלא שקדם לכך דבר מצדם. התובע הוזהר בידי התוקף כי עליו להפסיק את מעשיו ולמעשה בעת שהמשיך להתגרות בתוקף, לא ניתן לומר כי התקיפה עצמה הייתה בגדר הבלתי צפוי עבור התובע. התובע תמך יתדותיו במסקנות פסק הדין בעניין סולקין ניצן נ. מד"י (ת.א 21582/08 ניתן ביום 9/12/10) שם נקבע כי תקיפה של תלמיד מהווה מקרה ביטוח. אלא שנסיבותיו של המקרה שם שונות לחלוטין מנסיבות המקרה שבפנינו. שם דובר על קטטה בין תלמידים בעטיו של משלוח הודעות טקסט מהטלפון הנייד של התובע בידי תלמיד אחר, קטטה אשר נסתיימה בנזק גוף. בענייננו מדובר על פנימיה בה נסיבות חייהם של הנערים המצויים בה אינן מהקלות והנעימות. לתובע עצמו רקע פלילי, הוא מרצה כעת עונש מאסר בעצמו ואורח חיים זה אינו זר לו. התוקף אף הוא הורשע בפלילים. כאמור, היה התובע שלפני, על אף קטינותו, בגילופין בעת קרות המקרה, דבר אשר אינו בגדר הנורמה בקרב תלמידי בתי הספר ואין מדובר בקטטה תמימה בין תלמידים. חיזוק לדברים ניתן למצוא בהתנהלות התובע עצמו, אשר סירב תחילה "להלשין" על התוקף ולדווח על נסיבות האירוע לצוות הפנימיה. התובע עצמו חש באחריותו לקרות המקרה ומשכך העדיף שלא לחשוף את התוקף לעונש בגין מעשיו.

בשל כל האמור לעיל אני קובעת כי האירוע נשוא התובענה לא היה בגדר ה"בלתי צפוי" ומשכך אין המדובר ב"תאונה" הנכנסת בגדרה של פוליסת ביטוח אחריות אישית. 

האם האירוע נשוא התובענה מכוסה בהתאם לתכלית הפוליסה ?

אף לו הייתי מבקשת לבחון באם בהתאם לתכלית הפוליסה, אשר אליה כיוון התובע בסיכומיו, בא האירוע נשוא התובענה בגדרה של פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, סבורני כי הפסיקה העניפה לעניין זה ובכלל זאת ההלכה אשר נקבעה ברע"א 4339/08 עזבון המנוחה מונא סלים ז"ל נ. כלל בע"מ (24/7/08) מכוונת לכך כי אין האירוע נשוא התובענה מהווה תאונה כפשוטה או תאונה שגרתית לתלמידים. הפרשנות הסבירה לטעמי היא כי אירוע תקיפה שכזה בנסיבות ביצוע עבירה, אינו בגדר תאונה שגרתית לתמידים. תכלית הפוליסה היא לכסות את ציבור התלמידים מפני התאונות השגרתיות המתרחשות לתלמידים במהלך חייהם אך המקרה שלפני אינו בגדר אירוע שגרתי או נפוץ ומשכך, אף בהתאם לתכלית הפוליסה, אין האירוע נשוא התובענה בא בגדרה.

האם האירוע נשוא התובענה נכלל בגדר אחד החריגים בפוליסה ?

אף לו הייתי קובעת כי האירוע נשוא התובענה הוא בגדר תאונה כהגדרתה בפוליסה נשוא התובענה, הרי שהחריג לפוליסה הקבוע בס. 3 ח ולפיו "המבטח לא יחויב בפיצוי תאונות אישיות בשל תאונה שנגרמה: לנפגע שגילו במועד התאונה 14 שנים ומעלה כתוצאה ישירה מהשתתפותו הפעילה בביצוע מעשה עבירה בדרגת פשע" חל במקרה שלפני ואף בהתאם לחריג זה אין מקום לקבוע כי האירוע נשוא תובענה זו מכוסה בגדרה של הפוליסה לביטוח תאונות אישיות. מדובר בפעילות פלילית, לא רק נטענת כי אם כזו אשר הוגש בגינה כתב אישום והתוקף אף הורשע בדין, לתובע עצמו היה חלק בהיווצרות האירוע ולפיכך חל במלואו הסייג האמור בס. 3ח לפוליסה. ראה לשם השוואה ואבחנה האמור בת.א. 29825-03-10 בעניין ל.ש. נ. מד"י  שם לאור העובדה כי לא הייתה לתובע מעורבות באירוע הפלילי ולא היה לו חלק בהיווצרות אותו האירוע, לא חל הסייג, שלא כפי שחל במקרה אשר לפנינו.

נוכח האמור, משאין האירוע נשוא התובענה בגדר תאונה, לא בהתאם למילותיה המפורשות של הפוליסה ואף לא בהתאם לתכליתה ואף לו הייתי קובעת כי אכן מדובר בתאונה, הרי שבהתאם לסייג המצוי בס. 3ח לפוליסה אין המבטחת חבה בפיצוי בגין הנזק שנגרם ומשכך אין מקום לדיון בשאלת גובה הפיצוי בגין נזקיו של התובע אשר הוערכו בידי מומחה בית המשפט בשיעור של 5% נכות. יש לדחות איפוא את תביעת התובע בגין פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים."