מחקר: קרינת ULF כסמן מקדים לרעידות אדמה ULF Precursors of Seismic Activity
החוקר: פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח והוגש בחודש אפריל 2015
תקציר
בימים אלו ממש (נכתב מיד לאחר רעידות האדמה בנפאל- אפריל 2015) מורגשת יותר מתמיד חשיבות החיזוי של רעידות אדמה. כולנו מבינים מה היא תרומתו של חיזוי מדויק לרעידות אדמה על כל משמעויותיו עבור בני האדם (הצלת חיי אדם, מזעור נזקי רכוש וכו), אך מאז ומעולם חיזוי הזמן והמיקום המדויק של הרעידה הבאה היה משימה בלתי אפשרית. על כן יותר ויותר גיאופיסיקאים נרתמים למחקר הקשור למערכות התראה מוקדמות (EEW) אשר יכולות לספק התראה של פחות מדקה לפני רעידת האדמה שמאפשרת הצלת חיים רבים. אף על פי כן ישנו קומץ של מדענים שעדיין מאמין שישנה דרך לחזות את הרעידה הבאה וזאת על ידי חקירת השדות האלקטרומגנטים של כדור הארץ [Fraser-Smith et al., 1990; Bernardi et al., 1991; Draganov et al., 1991; Park et al., 1993; Fraser-Smith, 1993; Molchanov and Hayakawa, 1995; Hayakawa et al., 1996, 1996; Yumoto, 2000; Hattori, 2004; Ida et al., 2008; Kushwah et al., 2009; Hattori et al., 2013].
בעבודה זו מוצג מחקר שנערך בישראל במשך שנתיים, על הקשר האפשרי בין אנומליות בתדירויות נמוכות (ELF) ובתדירויות אולטרה נמוכות (ULF) לבין פעילות סיסמית. במילים אחרות, נבחנה על ידינו האפשרות לחזות רעידות אדמה, באמצעות סמנים מקדימים בשדה המגנטי של כדור הארץ. קשר אפשרי זה נבחן על ידינו גם באמצעות הנחות שנעשו במחקרים קודמים וגם על ידי שיטות חדשות ומתוחכמות יותר שמוצעות פה בפעם הראשונה.
לרשות מחקר זה הועמדה רשת של ארבע תחנות מדידה ברחבי ישראל. תחנות אלו מודדות את השדה המגנטי של כדור הארץ בשלושה רכיבים (צפון-דרום, מזרח-מערב והרכיב אנכי). שלוש תחנות מתוך הארבע ממוקמות לאורך בקע ים המלח (Dead Sea Transform) האחת בשמורת יהודיה שבגולן, השנייה במצוקי דרגות שמעל לים המלח והשלישית בפארק תמנע צפונית לאילת. התחנה הרביעית ממוקמת במצפה רמון אשר מרוחק כמה עשרות קילומטרים מבקע ים המלח ועל כן משמשת כתחנת בקרה. במסגרת מחקר זה הוקמה תחנת גולן .
שלושת הרכיבים של השדה המגנטי נמדדים על ידי חיישנים מגנטים רגישים ביותר המסוגלים למדוד גם בטווח התדרים האולטרה נמוכים ( 0-5 הרץ). הנתונים הנמדדים עוברים סינון דרך מערכת LPF(Low Pass Filter), אשר עוצבה במיוחד במעבדות אוניברסיטת תל אביב וזאת על מנת לאפשר לנו לזהות מבין שלל התדירויות המתקבלות את התדירויות המאוד נמוכות. הנתונים הנקלטים בתחנות נשמרים ומנותחים לאחר מכן בשיטות שונות.
שלושת השיטות העיקריות המוצגות בעבודה זו הן:
ממצאים אחדים מראים שיתכן וישנו קשר בין פעילות סיסמית ופעילות מגנטית, אך במסגרת מחקר זה עדיין לא הצלחנו להוכיח זאת מעבר לכל ספק. מכיוון שממצאים אלו מצביעים על תופעה מעניינת ומורכבת, אנו ממליצים להמשיך ולחקור בישראל את התופעה ואף להרחיב ולחקור, גם באמצעים מתקדמים ומתוחכמים יותר וגם באפשרויות ניתוח חדשות נוספות.
