פסיקה: ביטוח אופנוע אינו מכסה בלאי

תאמ (פ"ת) 31559-11-13‏ ‏ אורן קלר נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בפתח תקווה

פסק הדין ניתן ביום: 18/6/2015

על ידי כב' הרשמת הבכירה: איילת הרץ-טופז-אחיעזר

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של מבוטח הטוען כי חברת הביטוח קיזזה בעקבות נזק לקטנוע 20% מתגמולי ביטוח  בגין "בלאי"? המבוטח טען, כי הקיזוז נעשה שלא כדין.

בית המשפט דחה את התביעה

מתוך פסק הדין:

"לאחר ששקלתי את כתבי הטענות ועדויות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

בכתב התביעה טען התובע שהנתבעת קיזזה בלאי בשיעור 20% וזאת בניגוד לתנאי הפוליסה. התובע ביסס טענתו זו על כך ש"במפרט" הפוליסה שנשלחה לתובע לא היה מצויין כי הפוליסה אינה מכסה את מרכיב הבלאי ועל כן התובע לא יכול היה לדעת במועד הפקתה כי הפוליסה אינה מבטחת בגין מרכיב "הבלאי" (סעיף 4.1 לכתב התביעה).

ברם, מחומר הראיות ומהחקירה שנערכה בפני עולה כי טענה זו עובדתית אינה נכונה.

ראשית, הפוליסה מציינת בלשון סגי נהור בפרק א' סעיף 2.5 כי המבטח לא יישפה את המבוטח בשל "פחת או בלאי". לשון הפוליסה הינה ברורה ואיננה משתמעת לשתי פנים.

יתרה מכך, התובע לא גילה בכתב תביעתו כי בשנת 2009, קרי ארבע שנים קודם לחתימת הפוליסה, בעקבות מקרה ביטוחי בו קיזזה לו הנתבעת את רכיב הבלאי, הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בו דרש פיצוי בגין קיזוז בלאי מתגמולי הביטוח שלא כדין.

לפיכך, במועד הפקת הפוליסה ביום 1.1.13 ידע גם ידע התובע כי עפ"י תנאי הפוליסה של הנתבעת רכיב בלאי איננו מכוסה. לא זו אף זו, בבית המשפט לתביעות קטנות טען התובע כי לא היה מודע לכך והשופטת הבהירה לו שפעם הבאה יבדוק מה אושר ע"י הנתבעת (ראה פרוטוקול דיון בבית משפט לתביעות קטנות ועדותו של מר מרכוס בפני עמ' 12-15).

לאור האמור, טענת התובע בכתב תביעתו לפיה לאחר תיקון הקטנוע נודע לו "לתדהמתו הרבה" מנציגי הנתבעת שהפוליסה אינה מכסה רכיב הבלאי (סעיף 3.6. לכתב התביעה) – אינה נכונה בלשון המעטה.

כשעומת התובע בחקירתו עם הסתירה העובדתית הקיימת בנדון, טען כי במילה "לתדהמה" התכוון לומר, שלאור המשפט בבית המשפט לתביעות קטנות הניח שהנתבעת שינתה את דרכה, ונדהם לגלות שהפוליסה נשארה אותו דבר (עמ' 7 שורות 19-25). טענה זו אין באפשרותי לקבל - תובע אשר לטענתו נכווה ברותחין לא יכול לשוב ולטעון את אותה טענה בדיוק, ארבע שנים אח"כ, מבלי שבדק הפוליסה לעומקה כפי שהנחתה אותו השופטת בבית משפט לתביעות קטנות. טענת התובע לעניין "התדהמה" יכולה היתה להתקבל בהליך הראשון שהתנהל, אך העובדה כי כלל לא גילה בכתב תביעתו כי התנהל הליך אחר וכי תבע את הנתבעת בגין אותה עילה 4 שנים קודם לכן מעידה, ראשית כי אין בכך כל תדהמה והמדיניות היתה ידועה לתובע היטב אם כי לא היתה מקובלת עליו ושנית מעידה על חוסר תום לב מצד התובע שבחר להסתיר עובדות אלה מבית המשפט. 

זאת ועוד, "בהודעה על כניסה צפויה למוסך לצורך תיקון", נרשם באותיות מודגשות:

"שים לב: הפחתת בלאי בהתאם לקביעת השמאי 20%". הודעה זו הינה מיום 3.7.15 קרי בטרם כניסת הקטנוע למוסך ותיקונו. התובע בחקירתו טען שאינו זוכר את המסמך, אך הדבר שוב מעלה תמיהה בדבר מהימנות גרסתו בשעה שהמסמך צורף על ידו עצמו. לפיכך, הדבר מהווה ביסוס נוסף לכך שהתובע ידע כי עומדים לקזז בלאי בשיעור 20% וזאת עוד בטרם ביצוע תיקון הקטנוע ע"י המוסך.

לא זו אף זו. "בכתב השחרור" נרשם במפורש כי יש לשלם בגין הבלאי סך של 2,339 ₪ והתובע אישר בחתימתו שהקטנוע תוקן ואין לו כל תלונה/דרישה מהמוסך או הנתבעת. התובע לא הביע כל הסתייגות בכתב על גבי טופס זה, שילם את האמור ושחרר את הקטנוע. תביעתו כיום, נוגדת את האמור בטופס זה ומעידה אף היא על חוסר תום לב.

טענה נוספת אותה העלה התובע בכתב התביעה, הינה כי אף אם היה מודע לכך שרכיב "הבלאי" לא מכוסה בפוליסה, עדיין היה סבור כי רכיב "בלאי" מתייחס לירידת שווי הקטנוע, במקרה שהוגדר כאובדן גמור, עקב גניבה או תאונה. ברם, גם טענה זו נסתרת עובדתית בעקבות כך שהתנהל כאמור דיון משפטי שלם בו נתבע ע"י התובע רכיב הבלאי.

לגופו של עניין, טען התובע כי הנזקים נגרמו לחלקי "פלסטיק" "וכי ממתי חלקי פלסטיק לכשעצמם צוברים בלאי?".

טענה זו נדחתה בחו"ד ובעדותו של השמאי מטעם הנתבעת שציין את כל הגורמים לבלאי בחלקים אלה, לרבות פגיעות חיצוניות ופגעי מזג אוויר.

מסקנה של מומחיות זו מתיישבת אף עם השכל הישר לפיו חלקין החיצוניים של רכב ובפרט קטנוע ניזוקים מפגעי הדרך ודוהים בשמש הקופחת עם חלוף הזמן.

יתרה מכך, השמאי מטעם התובע שבחוות דעתו קבע כי "מדובר בחלקים שאינן עובדים, לא צוברים בלאי ואין להם כל בלאי ביחס למשך תקופת השימוש באופנוע", חזר בו למעשה בעדותו בפני מטענה זו ואישר כי אכן חלקים אלה חשופים לבלאי של פגיעות דרך ומזג אוויר.

לפיכך, יש לקבל כמהימנה את גרסת השמאי מטעם הנתבעת שנתמכה למעשה בעדות השמאי מטעם התובע לפיה נוצר בלאי לחלקי פלסטיק ובהעדר חוו"ד נגדית לעניין זה, העמדתו על שיעור 5% לשנה סבירה בעיניי. יתרה מכך השמאי מטעם הנתבעת העיד במהימנות כי הדבר לא נעשה באופן גורף וכי אם מובאות בפניו ראיות לכך שמדובר בחלקים שהוחלפו לאחרונה הוא איננו מבצע הפחתת בלאי. מקובלת עלי עדות השמאים, לפיה חלקי הפלסטיק שהם חיצוניים לאופנוע חשופים לפגעי שמש ודרך ומשכך לבלאי (ראה: עדות השמאי מאיר אייל עמ' 8-10 שאף הודה בעדותו כי בדק את הקטנוע רק כשנה ושלושה חודשים לאחר האירוע; ועדות השמאי ירון יהוד עמ' 17-20 לפרוטוקול).

לא מצאתי מקום להידרש לטענת התובע לפיה אין מקום לקזז בלאי מחלקים משומשים וזאת לאור ההבהרה שניתנה מטעם שמאי הנתבעת, לפיה כל החלקים הוחלפו בחדשים.

לעניין זה ראוי להוסיף ולציין כי גם עפ"י חו"ד השמאי מטעם התובע עצמו קיים קושי להשיג חלקי פלסטיק משומשים ויש להתקין חלקים חדשים, וכך כתב לעניין זה: "שאינם חלפים מכאניים עובדים ולהערכתי אין בנמצא באופן תדיר חלקי חילוף משומשים לרכב הנדון ולפיכך יש לאשר ולהרכיב חלקים מקורים חדשים וזאת על מנת לתקן את האופנוע על פי חוק חוזה ביטוח". בנסיבות אלה בדין התקין המוסך חלקים חדשים ובהתאם נדרש הלקוח לשלם בעבור רכיב הבלאי בחלקים המשומשים שהיו ברשותו שכן קיבל תחתם חלקים חדשים. מקובלת עלי עדות שמאי הנתבעת, לפיה הלקוח אף הוא יוצא נשכר שכן בבואו למכור הקטנוע הוא מציג קטנוע עם חלקים חדשים.

לסיכום האמור, התובע לא הוכיח טענותיו והן נסתרו בחומר הראיות. יש לציין שב"כ התובע העלה טענות רבות נוספות במהלך החקירה וסיכומיו. ברם, לאור התנגדות ב"כ המשיבה להרחבת חזית, לא מצאתי מקום להתייחס אליהן ונצמדתי לטענות המפורטות בכתב התביעה, אשר כאמור לא הוכחו ונסתרו עובדתית בחומר הראיות ובחו"ד שמאים.

בנוסף, ציין ב"כ התובע כי מדובר בתביעה עקרונית לעניין התנהלות הנתבעת. לעניין זה יש לומר כי כל מקרה לנסיבותיו, ובניגוד לתביעה אותה ניהל התובע בבית המשפט לתביעות קטנות, ניסיונו להעלות את אותן טענות בדיוק כנגד הנתבעת ארבע שנים לאחר מכן ולטעון כי נדהם לגלות; לא ידע; והנתבעת הפרה את חובת הגילוי - עולים לכדי חוסר תום לב מצידו של התובע דווקא. בתביעה שבפניי יש להתייחס לסתירות שהתגלו בגרסת התובע עצמו, שטען טענות עובדתיות רבות אשר לאור ההליך המשפטי הקודם שהתקיים בין הצדדים, לא יכול היה עוד לטעון אותם, וטענותיו לגופו של עניין הופרכו, כאמור, ע"י עדויות השמאים.

עוד ראוי לציין, שבמידה וסבור התובע כי ראוי עקרונית שהנתבעת תתנהל אחרת ותכסה נזקי "בלאי", פתוחה בפניו הדרך לפנות למפקח על הביטוח או להגיש תביעה לביטול החוזה האחיד. ברם, בתיק הספציפי שלפני, לא עמד התובע בנטל ולא הוכיח את תביעתו."