תק (פ"ת) 5075-02-15 יפית שגיב נ' איילון חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: לתביעות קטנות בפתח תקווה
פסק הדין ניתן ביום: 3/7/2015
על ידי כב' הרשמת הבכירה: אושרית הובר היימן
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתה של המבוטחת ולחייב את חברת הביטוח לפצות אותה בגין נזקי סערה?
רקע: שמאי הביטוח מטעם המבטחת, קובי רז, קבע בחוות דעתו כי מקורו של הנזק בחדירת מי גשמים מבעד לאריחי הריצוף של הגג. מסיבה זו חברת הביטוח דחתה את הפיצוי בהסתמך על חריג בפוליסה המוציא מכלל כיסוי ביטוחי נזק שנגרם בשל דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם.
בית המשפט דחה את התביעה
מתוך פסק הדין:
"לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון ועיינתי בראיות, נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות.
ואלו נימוקיי:
כאמור, עפ"י קביעתו המקצועית של השמאי שנשלח ע"י הנתבעת, מקור הנזק הוא בחדירת מי גשמים מן הגג.
התובעת טענה, כי הנזקים לא נגרמו בהכרח כתוצאה מחדירת מי הגשמים מן הגג או הקירות ובהקשר זה טענה למזג האוויר הקיצוני שהיה באותם ימים.
דא עקא, טענה זו של התובעת, נטענה בעלמא. לא הוצגה כל חוות דעת נגדית ע"י התובעת שיש בה בכדי לסתור את קביעתו של השמאי.
יתרה מכך, חוות דעתו של השמאי צורפה כנספח לכתב התביעה והתובעת ביקשה להסתמך עליה באשר לכימות הנזקים. בקשתה של התובעת כי ביהמ"ש יתייחס רק לקביעות השמאי הנוגעות לנזק כראיה מהימנה, אולם ידחה את קביעות השמאי באשר למקורם של הנזקים – דינה להידחות, בפרט כאמור שעה שלא הוצגה כל חוות דעת נגדית.
הפוליסה שרכשה התובעת אכן כוללת נזקי סערה (אלו יכולים להיות למשל, נזקי רוח, התנפצות זגוגיות וכד'), אולם הפוליסה מחריגה, באופן מפורש, חדירת מי גשמים מן הקירות והתקרה.
שעה, שהנתבעת הוכיחה כי הסייג לפוליסה מתקיים והתובעת לא הציגה כל ראיה לסתור, לא ניתן לקבל את התביעה.
הואיל וזו מסקנתי, לא נדרשתי לבחון את טענת הנתבעת בדבר משך התקופה בה לא אוכלסה הדירה, כמו גם את טענת התובעת כי טענה זו לא הועלתה ע"י הנתבעת במסגרת מכתבי הסירוב. בנוסף, לא מצאתי את טענת התובעת באשר למזג האוויר החריג כרלוונטית.
סוף דבר:
התביעה נדחית."
