תא (קריות) 29756-05-14 פלוני (קטין) נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בקריות
פסק הדין חלקי בשאלת החבות ניתן ביום: 20/7/2015
על ידי כב' השופט: דאוד מאזן
עניינו של פסק הדין החלקי: האם פציעתו של התובע שנפגע בפניו כאשר האוטובוס בה נסע בלם באופן פתאומי מהווה פציעה בשל תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד?
בית המשפט קיבל את התביעה
מתוך פסק הדין החלקי:
"... אני סבור שגרסת ההגנה , יש בה תימוכין וחיזוקים לגרסת התובע ואף ניתן לקבוע, כי אין למעשה הבדל בין גרסאותיהם. בלימות היו, השפעת הבלימה ותפיסת שניהם לאותה בלימה, אינה יכולה לשנות את העובדה כי התובע, בעת העמידה, ולאחר בלימה מצד נהג האוטובוס, הביאה לאובדן שיווי משקל והשפעה על גופו של התובע , כפי שמתואר על ידו.
על כן, אני קובע כי התאונה התרחשה כגרסתו של התובע. אני קובע עוד, כי אירוע התאונה לא התרחש כלל ועיקר עקב מכה ו/או דחיפה על ידי תלמיד אחר, שהובילה לנפילתו של התובע.
השאלה אם מדובר בנפילה שהיא בגדר תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים?
האוטובוס לא שימש, עקב הגרסה שקבעתי לעיל "זירה לאירוע". אין חולק, כי שעה שהרכב אינו אלא "זירת אירוע" לאירוע שאין דינו בין השימוש ברכב ולו מאומה – לא ייחשב אותו אירוע לתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים. ראה בהרחבה דיון נוסף אזרחי דנה 4015/99 רותם נ' מזאוי, פ"ד נז (3) עמ' 145 ו-רע"א 10721/05 אליהו נ' אברהים יונן (ניתן ביום 9/11/06) וכן דיון נוסף אזרחי 9634/06 חברת זלמן ברשי נ' אליהו (מיום 18/2/07 פסקאות 7-8 להחלטה).
שונים הם פני הדברים, כאשר הימצאותו של הנפגע ברכב לא היתה בגדר הימצאות "מבחינת הזמן והמקום" בלבד והתאונה נבעה גם מ-"תרומה" של הרכיב התעברותי לפגיעה (ראו פרשת רותם הנ"ל בעמ' 160 פסקה ז' ובעמ' 161 פסקאות א'-ה').
אין ספק בעיני, כי כאשר התובע הלך באוטובוס נוסע וניתן אף להניח כחזקה שבעובדה הנובעת מניסיון החיים, כמו גם מכללי הפיזיקה (הנובעים לכוחות המופעלים על גוף נע בתוך גוף אחד המצוי בתנועה), כי לתנועת האוטובוס והשינויים מתנועה זו, משפיעים על יציבותו של הנוסע ועל יכולתו לשמור על שיווי המשקל.
לפיכך, בין אם בלם האוטובוס בלימה פתאומית, כפי שהעיד עליה התובע ובין אם זו בלימה רגילה וטבעית במהלך נסיעה, אני קובע כי נסיעת האוטובוס והשינוי במהירות של האוטובוס במהלך הנסיעה, יש בהם, בנסיבות העניין, להוות גורם ממשי התורם לנפילת התובע כנוסע ואף ניתן ולקבוע כי הוא הגורם הישיר, לנפילה זו.
לפיכך יש לקבוע כי נפילתו של התובע נבעה גם מהעובדה של נסיעת האוטובוס, כאשר תנועת האוטובוס, לרבות השינויים בתנועה זו, היוותה גורם ממשי לנפילה של התובע. משכך הם פני הדברים, מסקנתי היא שהתובע נפגע בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים ואי לכך, הנתבעים, ביחד ולחוד, חייבים בפיצוי התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.
לסיכום אני קובע שהמאורע הינו תאונת דרכים כהגדרתו בחוק."
