תק (קריות) 4300-01-15 אלי שמעון דנינו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: לתביעות קטנות בקריות
פסק הדין ניתן ביום: 26/7/2015
ע"י הרשם בכיר: נדים מורני
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתם של מבוטחים בביטוח נסיעות לחו"ל בשל אובדן מטען בתא המטען של האוטובוס אשר הגיע לאסוף אותם מהמלון לכיוון שדה התעופה? ואם כן, האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם את מלוא סכום התביעה?
רקע: המבוטחים הוציאו את מזוודותיהם מתא המטען והמשיכו בדרכם לעבר הטרמינל, אז הבחינו כי חסרה להם מזוודה אחת מתוך ארבע המזוודות שאיתם חזרו. לטענת המבוטחים כל אחד סמך על השני שייקח את המזוודה אשר כפי הנראה שנשכחה בתא המטען.
בית המשפט קיבל את התביעה, אך קבע, כי הפיצוי בגין שווי החפצים שנעלמו יעמוד על 4,000 ₪ ולא על 14,700 ₪, כפי שתבעו המבוטחים.
מתוך פסק הדין:
"לאור העובדות שפורטו לעיל אני קובע שאירוע ביטוחי אכן קרה, שכן למרות אי הגשת אישור משטרה מטעם התובעים ואי הגשת כל מסמך אחר כגון קבלות על הכבודה, הנתבעת המשיכה בטיפול בתביעת התובעים כלומר הנתבעת הכירה בקיום האירוע כפי שגם העיד נציג הנתבעת בדיון כי הנתבעת פעלה לפנים משורת הדין במקרה הנדון.
לאור מסקנה זו, ולאור העובדה כי לתובעים הייתה קיימת פוליסת ביטוח מורחבת בתוקף, המחלוקת העיקרית העומדת בפתחנו היא לעניין גובה הנזק הנטען.
...
חשוב לציין שהחוקר מטעם הנתבע, אשר ביקר בביתם של התובעים ועמד מקרוב רמת מחייתם ויש להניח שנפתחו בפניו ארונות התובעים, הוא לא שלל את רמת החפצים, כפי שנטען, עובדה שתומכת בטענת התובעים.
חוסר סבירות והגזמת יתר:
על אף האמור לעיל, ביהמ"ש סבור שתביעת התובעים לוקה בחוסר סבירות ובהגזמת יתר וזאת מהנימוקים הבאים:
אין להתעלם מהעובדה שהתובעים נסעו לבורגס "לנופש" לתקופה קצרה (20/6/13-23/6/13) כולל ימי הטיסות.
אדם סביר שנוסע לנופש לתקופה קצרה, גם אם הוא אמיד ביותר, אינו אמור לטוס עם כמה גדולה של דברי הלבשה והנעלה.
בנוסף, אדם סביר, אינו נוסע לחופשת נופש עם החפצים היקרים ביותר שבבעלותו והגיוני הוא שהוא נוסע עם דברים שאינם חדישים ביותר, ועם ביגוד והנעלה המתאימים לנופש בעיר כמו בורגס.
למרבית הפלא, התובעים לא צירפו לתביעתם מסמכים ו/או קבלות כלשהן המעידים על רכישת החפצים שאבדו או חלק מהם שיכולים להעיד על מועדי רכישתם ועלותם.
התובעים לא מסרו כל הסבר משכנע המסביר את מחדלם הנ"ל ואף לא טענו שניסו לאתר מסמכים כנ"ל ולא הצליחו.
התובעים אף לא הגישו קבלות בגין "כלי רחצה ובושם בולגרי" שרכש כנראה מבולגריה תמורת סך 900 ₪ במסגרת אותו טיול.
אדם סביר שמחזיק במזוודה הכוללת חפצים בשווי של כ- 15,000 ₪ אינו מתייחס לה בזלזול ובחוסר אכפתיות. התובע ואשתו ירדו מהאוטובוס, לקחו 3 מזוודות והלכו לדרכם, כאשר כל צד סמך על האחר!!
התובעים תבעו את המחיר המלא של החפצים שלהם מבלי לטרוח להפחית את ירידת הערך שלהם עקב השימוש שנעשה בהם.
לאור האמור, ביהמ"ש קובע שהתובעים לא הצליחו להוכיח את כמות הפריטים שנעלמו להם ואת שווים הכולל ואין מנוס מאשר לקבוע את שווי הכבודה שנעלמה על דרך האומדנה, הסבירות וההיגיון.
לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
א. סך של 4,000 ₪ בגין שווי החפצים שנעלמו.
ב. סך של 182 ₪ בגין אגרת משפט ששולמה.
ג. סך של 300 ₪ בגין הוצאות משפט נוספות."
