תאמ (הרצ') 5530-05-10 יובל אברהם נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בהרצליה
פסק הדין ניתן ביום: 29/7/2015
ע"י כבוד הרשם הבכיר: אדי לכנר
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתם של המבוטחים ולחייב את חברת הביטוח לשלם להם תגמולי ביטוח בגין רכוש וכספים שנגנבו מדירתם באירוע פריצה מעבר לסכום שכבר שולם להם ע"י חברת הביטוח?
רקע: במוטחים טענו שאין מדובר בביטוח חסר וזאת מאחר והרשלנות רובצת על חברת הביטוח, בכך שלא שלחה סוקר ע"מ להעריך את התכולה בבית.
המבוטחים לא קיבלו את הפיצוי על מלוא נזקיהם שנתבעו על ידם מחברת הביטוח:
א. המבוטחים תבעו בגין תכשיטים סך של 9,500 ₪ ובפועל קיבלו פיצוי ע"ס 5,145 ₪.
ב. הוגשה תביעה בגין כסף מזומן ע"ס של 5,950 ₪ ובפועל קיבלו פיצוי ע"ס 257 ₪.
ג. הוגשה תביעה בגין מחשבים, מסך, מקלדת, מצלמת אינטרנט סך של 21,883 ₪ בפועל המבוטחים לא קיבלו פיצוי.
בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד וחייב את חברת הביטוח לפצות את המבוטחים בגין הפרש הנזק לתכשיטים ע"ס 4,355 ₪.
מתוך פסק הדין:
"סוגיית חישוב תגמולי ביטוח בערכי שיפוי או בערכי כינון נדונה בהרחבה בפסק דינו של כב' השופט ר.חדיד בת"א 6124/02 (שלום חיפה) כלף מחמוד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (מיום 23/11/2006) (להלן: "פרשת כלף מחמוד") ושם קבע כב' השופט חדיד: חישוב תגמולי ביטוח בערכי שיפוי מבוסס על הרעיון, לפיו, המבוטח זכאי להחזרת המצב לקדמותו באמצעות שיפוי הנזק שנגרם לו בפועל בעקבות האירוע המבוטח. כלל זה בא לידי ביטוי בסעיף 55(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ''א-1981, לפיו נקבע ''בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזוק'' (לעניין זה ר' ע''א 196/88 כלל חברה לביטח בע''מ נ. הפועלים ליסיניג בע''מ, פ''ד מו(1) 756, 766, ע''א 17/82 מגדל בנין חברה לביטוח בע''מ נ. יקב הגליל פ''ד מ(1) 428). מנגד, המבטח והמבוטח רשאים להסכים על שיטת חישוב אחרת של תגמולי הביטוח ולעניין זה ידועה שיטת הכינון. כינון נזקי המבוטח נועד להטיב עמו, שכן, כנגד תשלום פרמיה בסכום גבוה יותר, הוא זכאי לכונן את הרכוש שניזוק על פי ערכו החדש במועד הכינון ולא על פי מצבו הממשי עובר לאירוע, דהיינו ללא הפחתת בלאי וכדומה (ר' ע''א 191/80 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע''מ נ. מלון דבורה בע''מ פ''ד לה(4) 714).
מכוח עקרון השיפוי נוצרו שתי שיטות שיפוי שונות:
האחת קימום - "שיפוי בדרך של השבת מצבו של המבוטח לקדמותו, ועל כן תיקון הנכס (קימום) כפוף להפחתות בגין בלאי ופחת. שיפוי המבוטח בדרך של קימום הינה נדירה ביותר..." (י' אליאס).
האחרת - כינון - "תמורת דמי ביטוח מרובים מהרגיל מכונן המבוטח את הרכוש שניזוק לא על פי מצבו הממשי ועל פי מצבו עובר לאירוע, אלא על פי ערך חדש, כלומר על פי המחיר בעת הכינון ללא הפחתת בלאי וכדומה. המבוטח עשוי, אפוא, לשפר את מצבו על ידי הכינון בהשוואה למצב שהיה בו ערב הנזק. שיטת שיפוי זו, המוחלת בימינו בעיקר בביטוחי רכוש של בתי עסק שונים, מושתתת על ההנחה כי בקבלת ערכו הממשי של הנכס יקשה על המבוטח לשקם את פעילות הייצור, שכן יהיה עליו להוסיף כספים מכיסו על מנת לרכוש נכס חדש מסוגו של הנכס שאבד. יש לציין בהקשר זה, כי במקרים רבים אף לא עומדת בפני המבוטח כל ברירה לבד מרכישת נכס חדש כאמור, וזאת בשל היעדרו של שוק רלווונטי למכירת נכסים משומשים מאותו סוג של הנכס שאבד" (י' אליאס שם 100-99; ראו גם ע"א 191/80 הפניקס הישראלי נ' מלון דבורה פ"ד לה(4)714).
...
ביטוח חסר;
עפ"י החומר המצוי בתיק לא קיים ספק שהתובעים לא עדכנו את שווי התכולה וביטחו את התכולה בחסר וזאת מאחר והתובעים עצמם מסתמכים על חוות דעת השמאי המעריכה את שווי התכולה ב 80,000 ₪.. ראשית התובעים עודכנו במכתבי סוכנת הביטוח שעליהם לעדכן האם חל שינוי בשווי התכולה, שנית התובע בעצמו העיד כי ידע כי שווי התכולה עולה על שווי הביטוח אך סבר לתומו כי אין לכך כל משמעות שכן בקרות מקרה הביטוח יקבל את הסך של 50,000 ₪ , דבר שיספק אותו. שלישית התובע בעצמו העיד שרכש מוצרים חדשים לאחר ביצוע הביטוח .
טינתם של התובעים כי סוכנת הביטוח לא הסבירה להם על ביטוח חסר דינה להידחות שכן הדבר מופיע הן בפוליסה באותיות מובלטות והן מעוגן בהוראות חוק הביטוח ואי ידיעת החוק או אי קראית החוזה אינה מאפשרת לתובעים להשתחרר מהחוזה.
בנסיבות העניין כאשר הסוכנת עמדה במכתבה על חשיבות עידכון סכום התכולה ולאור עדות התובע כי ידע על אי ההתאמה אך סבר כי אין לזה משמעות ועדות הנתבעת שממנה משתמעת כי לא ידע על ביטוח חסר כי לא ראה את הפוליסה אני קובע כי היה ביטוח חסר ועל כן אני מקבל את טענות הנתבעת בעניין זה.
השאלה שבמחלוקת בגין המחשב:
נטען על ידי הנתבעת כי המחשבים שנגנבו אינן מכוסים על ידי הפוליסה, כיוון שהתובע היה משתמש בהם בגין עסקו הפרטי, והפוליסה אינה חלה עליהן. התובע ביקש לדחות טענה זו, כיוון שהמחשב הנייד הוחזק על ידו דרך קבע ושימש אותו לעסק וגם לשימושיו הפרטיים. ועוד, שאר המחשבים שימשו התובעים והילד שלהם.
מחוות דעת השמאי עולה כי המחשבים שימשו באופן מובהק לעסקו של התובע ולכן הם מוחרגים בפוליסה . השמאי הסתמך על סוג המחשב מסוג מקינטוש שהינו אופייני לעסק ולא למשחק ילדים . חוות דעת השמאי לא נסתרה בעניין זה .
העבודה שהילד עושה שימוש במחשבים אינה הופכת את המחשבים לציוד ביתי.
לאור המסקנה שאליה הגעתי, לפיה אין כיסוי ביטוחי בגין גניבת המחשבים. והתובעים לא הרימו את הנטל שאכן לא מדובר בציוד משרדי.
אי מסירת הפוליסה למבוטח:
אין חולק, כי מידי שנה קיבלו התובעים מהנתבעת את הפוליסה אלא שהתובע טוען, כי בשנה בו התרחש האירוע לא קיבל לידיו את הפוליסה.
הכלל הוא שמבטח שלא המציא את הפוליסה אינו יכול להסתמך על הסייגים אינו כלל גורף וישנם חריגים המוכרים על פי הפסיקה.
מדובר בביטוח שחודש וכל שנה נשלחה הפוליסה לביתם וכל הסייגים לעניין ביטוח חסר או מלאי עסקי לא השתנו ועל כן אין לקבל את הסייגים בעניין זה .
לפיכך אייני מקבל את טענת התובעים כי לא קיבלו את הפוליסה וכתוצאה מכך כל הסייגים מבוטלים.
פיצוי בגין התכשיטים:
עלפי הפוליסה התגמולים מוגבלים ל 10% מסכום הפוליסה לפיכך הנתבעת פיצתה על פי הפוליסה. יחד עם זאת על סמך מכתבה של סוכנת הנסיעות כי הפוליסה כוללת פיצוי מכסימלי של 9,900 ₪ ולאור עדותם של התובעים כי נגנבו תכשיטים בשווי 9,500 ₪ , אני נותן אמון בעדותם ומורה לנתבעת לשלם את ההפרש בין 9,500 ₪ לסכום ששולם בפועל בסך 5,145 ₪ בסך 4,355 ₪.
לאור הנאמר לעיל, על הנתבעת לפצות את התובעים בגין גניבת התכשיטים בסך של 4,355 ₪.
פיצוי בגין כסף מזומן:
הרי בהתאם לפוליסה התקנית "בהנחה ואין רישום מפורש בגין סכומי ביטוח מיוחדים, יהיו תגמולי הביטוח בעד אובדן או נזק מוגבלים לגבי כל אחד מהם כגון כסף מזומן עד 0.5% מסכום ביטוח התכולה.
כאמור, ולפי חוות דעת השמאי אשר בה נתן הסבר מפורט בגין חישוב הפיצוי. לכן התובעים פוצו בסך של 257 ₪, מעבר לכך חוות דעת נגדית אל הוגשה על ידי התובעים.
לאור האמור , ראש הנזק בגין גניבת המזומן נדחה.
ערכי כינון ושיפוי:
תשלום פיצוי לפי ערך כינון בשל מקרה ביטוח מותנה בהקמה מחדש בידי המבוטח או תיקון או החלפה של הרכוש שאבד או ניזוק וזאת ללא שינויים באיכות ובסוג הרכוש בהשוואה לרכוש שאבד או ניזוק, לא הוקם מחדש, תוקן או הוחלף הרכוש שאבד או ניזוק, יהיה הפיצוי בעדו לפי ערך שיפוי.
כאמור רכישת ציוד חדש בסמוך לאירוע הוא תנאי לקבל ערכי כינון. מאחר ולא הוכח באמצעות חשבוניות שנרכש ציוד חדש למעט המצלמה שבגינה פוצו התובעים לא מצאתי להיעתר לראש נזק זה.
סוף דבר:
לאחר שעיינתי בעיקרי הטיעון ובכל המסמכים, ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
לאור זאת, הנתבעת תפצה את התובעים בסך של 4,355 ₪."