פסיקה: היה או לא היה כיסוי לנהג צעיר?

תק (ת"א) 54804-04-15  שמעון קקון נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

בית המשפט: לתביעות קטנות בתל אביב - יפו

פסק הדין ניתן ביום: 5/9/2015

ע"י כב' השופטת: מי-טל אל-עד קרביס

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של מבוטח הטוען שעל חברת הביטוח לפצות אותו בשל נזק שנגרם לרכב בעת נהיגה של בתו הצעירה למרות שלפי תנאי הפוליסה אין כיסוי לנזק שנגרם בעת נהיגתו של נהג בגילה?

בית המשפט דחה את התביעה

מתוך פסק הדין:

"לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את התובע ועדו (מר עמיחי לוי) וכן את נציגת הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

התובע היה מבוטח אצל הנתבעת, כולל כיסוי ביטוחי ל"נהג צעיר", בשנים 2012 ו – 2013 (ראו נספחים א' – ב' לכתב התביעה). הסכומים ששילם בגין פוליסות אלו הגיעו לסך של 4,800-5,000 ₪. כל הפוליסות נערכו דרך סוכנות קליר-וינר, אליו הפנה אותו הסוכן לוי - סוכן הביטוח הקבוע של התובע - מאחר שלאחרון לא היה פתרון ביטוחי ל"נהג צעיר" (פרוטוקול בעמ' 2 שו' 14-23).

חידוש הפוליסה לשנת 2014 נעשה גם הוא באמצעות סוכנות קליר-וינר, ישירות מולם, וללא התערבות הסוכן לוי (שם, בשו' 21-22). הסכום ששילם התובע עבור פוליסת הביטוח, לכאורה כוללת כיסוי ל"נהג צעיר", עמד על 3,000 ₪ בלבד, סכום נמוך משמעותית ממה ששולם בעבר (ראו פוליסה נספח א' לכתב ההגנה).

הסכום הנמוך לא עורר תהיות אצל התובע, ולדבריו רק כאשר מכר את רכב הטויוטה (לאחר התאונה) וביקשו ממנו להחזיר את תעודת הביטוח לשנת 2014 – לא מצא אותה ברכב, כך שהוא מסיק כי לא קיבל את הפוליסה. על כן גם לא יכול היה לראות כי תנאיה אינם כוללים כיסוי ביטוחי כפי שלטענתו ביקש. 

מתרשומת פנימית של סוכנות קליר-וינר כפי שצורפה לכתב התביעה עולה כי בתאריך 28.5.14 נרשם: "ביקש לחדש לנהגים מעל גיל 24 כי הבת הקטנה נהגת בת 20 בשלילה" (ראו תרשומת פנימית נספח ה' לכתב התביעה, וכן מוצג נ/1). במהלך הדיון אישר התובע כי אכן לבתו נשלל הרישיון, אך בתקופה הקודמת לתחילת הביטוח. קרי, במועד 28.5.14 בו פנה לחדש את הביטוח, רישיונה הוחזר לה והיא יכולה היתה לנהוג.

דבר שלילת הרישיון של הבת לא יכול היה להיות ידוע לסוכנות קליר-וינר, אלא אם כן עודכנה על ידי המבוטח – התובע. יתכן, כי נפלה טעות ברישום הפנימי או כי דבריו של התובע לא הובנו כראוי, אך לכל אלה היה צריך התובע לזמן לעדות את נציג הסוכנות על מנת שישפוך אור על הדברים שנאמרו ביחס להיקף הכיסוי הביטוחי שהתבקש. זאת לא עשה התובע, אלא התייצב לדיון עם סוכן ביטוח (מר לוי) שלא היה מעורב בעריכת הפוליסה הספציפית.

הנטל להוכיח את עילת התביעה קרי, את כל אותן עובדות שעל פי הדין המהותי יש בהתקיימותן כדי לזכות את התובע בסעד המבוקש על ידו, מונח לפתחו של התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" (ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ (2007), בפסקה 23). במשפט האזרחי נקבע כי נטל זה הינו על פי "הטיית מאזן ההסתברויות" – קרי, על התובע להוכיח תביעתו בשיעור של למעלה מ – 50% (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598 (1986)).

בנסיבות המפורטות לעיל, התובע לא הרים את הנטל שלפתחו. לא ניתן לחייב את הנתבעת בשל מחדל לכאורה של סוכנות ביטוח מטעמה, כאשר התובע לא הוכיח כי ביקש מסוכנות קליר-וינר כיסוי ביטוחי ספציפי, וזו לא פעלה בהתאם.

דין התביעה להידחות.

מאחר שהנתבעת התמהמהה בדחיית התביעה, ובכך מנעה מהתובע להקטין את נזקו ולפעול לתיקון הרכב באופן עצמאי (בהיותו בעל מוסך בעצמו)  - לא מצאתי לעשות צו להוצאות."