ת"א 15652-06-09 גבישי ואח' נ' האחים חברה להובלות וחילוץ אופנועים (1995) בע"מ ואח'
בית המשפט: השלום בחיפה
פסק הדין בעניין האחריות ניתן ביום: 17/9/2015
ע"י כב' השופטת: מעין צור
עניינו של פסק הדין: האם נזקי הגוף שנגרמו לתובע הם תוצאה של תאונת דרכים?
רקע: לטענתו של התובע ארעה לו תאונה במהלך עבודתו, בעת שמשטחים שהוביל למפעל צד ג' מס' נפרקו באמצעות מלגזה.
בית המשפט דחה את התביעה
מתוך פסק הדין:
" האם הוכחו התרחשות התאונה ונסיבותיה?
השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא אם ארעה לתובע תאונה כטענתו. לטענת התובע, במועד התאונה, שחל ביום שישי בשבוע, הגיע למפעל ... לפרוק משטחים. בתצהירו תאר התובע את נסיבות התאונה כדלקמן:
"כשהורדתי את הברזנט והמלגזן ומנהל המשמרת ראו את הסחורה הם התקשרו למנהל המחסן שי ודיווחו לו שחלק מהמשטחים שוכבים הצידה או עקומים והוא אמר אם זה לא ישר אל תורידו. אני עדכנתי את הסדרן של האחים והוא אמר לי תסתדר תנסה ליישר אותם.
המלגזן התחיל לפרוק חלק מהמשטחים שהיו בסדר והמשטחים ששכבו הצידה הוא הזיז אותם על הארגז של המשאית. אחד המשטחים שהיו שכובים טופל על ידי המלגזן וגם אני עזרתי לו כדי להעמיד אותו ישר על השיניים. הוא נכנס עם השיניים ונתן עם המלגזה צידוד ואני עזרתי עם הידיים ליישר את המשטחים. אחרי שהמשטח היה מיושר ובאויר המלגזן התחיל לנסוע אחורה ואני ליוויתי אותו עם הידיים על המשטח כדי שלא יתמוטט כי לא הייתה ברירה..."
כבישת גרסת התובע:
התובע לא מסר לרופאים בבית החולים נהריה כי הכאבים שחש הם תוצאה של תאונה שארעה לו שעות קודם לכן. גם כאשר התעורר חשד לאבנים בכליות והבירור הרפואי התמקד בתחום האורולוגי, ולא בוצע בירור אורטופדי, לא ציין התובע באוזני רופאיו את העובדה שמקורם של כאביו הוא בתאונה.
...
נסיבות אלה, שבהן בניגוד להיגיון נמנע התובע מלספר לרופאיו בכמה הזדמנויות על התאונה, אפילו כאשר הבירור הרפואי שבו נקטו היה שגוי, מצופה היה מהתובע להזמין עדים אחרים שיעידו על כך שסיפר להם על התאונה, כגון: בני משפחתו שהיו נוכחים בבית בעת ששב מהעבודה (לפי טופס ההודעה למל"ל התובע נשוי), או השכן שלקח אותו למרכז הרפואי בכפר. התובע תאר את התאונה כבעלת השפעה מיידית על יכולתו לתפקד: לטענתו נהג המלגזה העלה אותו לארגז המשאית באמצעות המלגזה, והוריד אותו ממנה באותו אופן. כמו כן, כשהגיע לביתו לא חש בטוב, נטל כדורים ושכב (עמ' 29 שו' 25-27). מצב כזה לא נעלם, מן הסתם, מעיני בני הבית. ואולם התובע לא הביא אף עד לתמיכה בגרסתו. על כן נותרה גרסתו ביחס לקרות התאונה ולנסיבותיה הנטענות גרסה כבושה, ללא כל הסבר מניח את הדעת לכבישתה.
טופס ההודעה למל"ל:
התובע טוען כי טופס ההודעה למל"ל, שנכתב על ידי המעביד, וכולל פרטים – למי דווחה התאונה, מתי דווחה, מי היה עד לתאונה, כיצד נפגע התובע, באיזה איבר נפגע, היכן טופל ומי נתן לו הוראות לבצע העבודה שבה נפגע – מהווה הודאה והכרה בקיומה של התאונה. דא עקא כי טענה זו אינה מתיישבת כלל עם העובדה שהתובע הכחיש בחקירתו הנגדית פרטים משמעותיים מן הפרטים המפורטים בטופס.
טענות התובע כי דברים אלה נכתבו על ידי מעבידו על דעת עצמו, ולא על פי פרטים שהוא מסר לו, אינן מהימנות עליי ואני דוחה אותן. איני מוצאת שלמעביד אינטרס כלשהו לציין בטופס התביעה למל"ל פרטים מפוברקים של עד לתאונה, או לציין כי ההודעה על התאונה נמסרה לו יום למחרת התאונה במקום ביום התאונה עצמו. סביר והגיוני להניח שהפרטים נמסרו על ידי התובע, ונכתבו על סמך דבריו.
אין בידי לקבל את טענת התובע בסיכומיו, שטופס ההודעה למל"ל מהווה ראיה התומכת בגרסתו. כאמור, הפרטים הכתובים בטופס שונים מן הפרטים שמסר התובע בעדותו, והתובע עצמו הכחיש את נכונותם. בניגוד לטענת התובע, סביר להניח שהפרטים שנכתבו בטופס נכתבו על פי מה שמסר התובע, ומצביעים על סתירות בגרסתו.
גרסאות נוספות:
טופס ההודעה למל"ל אינו הראיה היחידה שבה גרסה שונה לתאונה מגרסתו של התובע בעדותו.
בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 17.2.04, מועד שבו טען התובע לראשונה כי נפגע בתאונת עבודה, נכתב: "יישר (דחף) משטח על ארגז המשאית שעובד עליה ומאז כאבי גב תחתון חדים".
במסמך רפואי של קופת חולים שנערך על ידי ד"ר סמרי וליד ביום 14.2.05, נכתב תחת "תלונות המבוטח" כדלקמן: "לדבריו לפני שנה נפילת משקל על הגב ...".
הסתרת העבר הרפואי:
הסתרת עברו הרפואי – התובע אישר בחקירתו הנגדית כי בתצהיר תשובות לשאלון, כשנשאל אודות תאונות בעבר, השיב כי נפגע בשמיעה (עמ' 44 שו' 3-6). התובע אף הופנה בחקירתו הנגדית לכך שבמל"ל ציין שלא סבל בעבר מכאבים דומים או ממצב דומה, ונשאל אם הוא רוצה לשנות תשובתו. התובע השיב בשלילה (עמ' 44 שו' 20-22). ואולם מן המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו (נ/2 – נ/4) עולה כי בעברו של התובע שלושה אירועים שבהם התלונן על כאבי גב בעקבות הרמת משאות כבדים (ראה חקירתו הנגדית בנושא זה בעמ' 43-45).
אי עמידה בנטל ההוכחה:
המסקנה העולה מן האמור היא כי עדות התובע אינה מהימנה, ולא ניתן להשתית עליה ממצאים עובדתיים לגבי עצם התרחשותה של תאונה ולגבי נסיבותיה. כאמור, מדובר בגרסה כבושה, בנסיבות שבהן כבישתה הינה בלתי סבירה. גרסה זו נבדלת בפרטים מהותיים מגרסאות שמסר התובע במספר הזדמנויות. בנוסף, במהלך חקירתו הנגדית של התובע הסתבר כי גם בנושאים משמעותיים אחרים לא אמר התובע אמת.
נטל ההוכחה מוטל על התובע. על התובע להוכיח הן כי נפגע בתאונה, והן את נסיבותיה של התאונה. משמצאתי שלא ניתן לתת אמון בגרסת התובע לגבי התרחשות התאונה ולגבי נסיבותיה, דין תביעתו להידחות, אף ללא צורך להידרש לראיות ההגנה. אפנה בעניין זה לעא 5179/11 א' נ' מדינת ישראל (2.5.13):
"ככלל, נתבע אינו אמור להוכיח באלו נסיבות נפגע התובע, ומשנמצאת גרסתו של תובע שקרית, ברגיל, די בכך כדי לדחות את התביעה" (פסקה 3 לפסק הדין).
התובע מתייחס בהרחבה בסיכומיו לעדותו של גונן קליין, אשר היה בתקופה הרלבנטית לתביעה אחד מבעליה של חברת האחים. לטענתו, העד העיד עדות מתחמקת, ולא מסר את האמת כולה. התובע מוסיף כי חברת האחים נמנעה מלזמן לעדות את דרור קליין, אשר שימש כסדרן במועד התאונה, חרף העובדה שמטופס ההודעה למל"ל עולה כי הוא זה שקיבל דיווח על התאונה. התובע טוען כי די בדברים אלה ובטופס ההודעה למל"ל על מנת להוכיח שלתובע קרתה ביום 6.2.04 תאונת עבודה. אין בידי לקבל את הטענה. חוסר ראייתי בראיות הנתבע אינו יכול לפצות על חוסר מהימנותה של גרסת התובע. אציין כי לנוכח העובדה ששמו של דרור קליין מצוין בטופס ההודעה למל"ל כמי שקיבל את ההודעה על התאונה, נראה שמדובר בעד רלבנטי שהיה על חברת האחים להזמין כעד מטעמה. ואולם משקבעתי כי גרסת התובע אינה מהימנה עליי, ההימנעות מהעדתו של דרור קליין אינה בעלת נפקות, שכן אין היא מהווה תחליף להוכחת התרחשות התאונה ונסיבותיה.
סיכומו של דבר, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את התרחשות התאונה ואת נסיבותיה. לפיכך דין התביעה להידחות.
סוף דבר
אשר על כן אני דוחה את התביעה."
