מחקר בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל: אכיפה עצמית של מהירות הנסיעה

החוקרים:

פרופ"ח יורם שיפטן, המכון לחקר התחבורה, הטכניון, חיפה

פרופ' עידו ערב, הנדסת תעשייה וניהול, טכניון, חיפה  

ד"ר ופא אליאס, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, אגף ממ"ג

בשיר חאג'- יחיא, המרכז למיפוי ישראל           

המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל                

תקציר    

המחקר מציע גישה חדשה לאכיפת עצמית של מהירות הנסיעה המבוססת על ההיפותיזה שפרסים וקנסות קטנים אך ודאיים יותר יעילים באכיפת מהירות הנסיעה מעונשים גדולים אך בהסתברות נמוכה. בעוד גישה זו נוסתה והוכחה בניסויי מעבדה, מחקר זה בחן  אותה לראשונה בניסוי אמיתי בשטח. 

לצורך ביצוע הניסוי פותחה אפליקציה באיפון לצורך ניטור מהירות הנסיעה והשוואתה עם המהירות המותרת בכל קטעי הכבישים "Get Location". האפליקציה מדווחת בין היתר על מיקום כלי הרכב ועל המהירות. במסגרת המחקר גויסו 114סטודנטים מהמכללה הטכנולוגית להנדסה סמי שמעון. 

אירוע מהירות הוגדר כנסיעה שעוברת את המהירות המותרת במעל ל 10 קמ"ש ולא נרשם יותר מאירוע  אחד לכל 10 שניות. לדוגמא, אם נהג מסוים עבר את המהירות המותרת במשך 27 שניות רצופות, הרי שנרשמו שלושה אירועי מהירות.  המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: כאלו שקיבלו קנס של 10 אגורות לאירוע, כאלו שקיבלו קנס של 1 ₪  לאירוע.

החלוקה לקבוצות שיקנסו בסך 10 אגורות לעומת שקל לכל אירוע, באה לבחון את ההשפעה של גודל הקנס על הורדת מהירות הנסיעה. במשך הניסוי הנהגים לא קבלו התראה על אירועי המהירות וגם לא קבלו מידע על גובה הקנס שנצבר במשך הניסוי. המשתתפים המשיכו את כל תקופת הניסוי, אבל בסוף  הניסוי, נהג שהגיע לקנסות מצטברים של 300 ₪ (סכום התגמול על ההשתתפות) לא יצא מופסד מהשתתפותו בניסוי.  לניתוח זה משמעות רבה לתכנון תכניות אופרטיביות בהמשך.   

המחקר בחן את השפעת הפרסים והקנסות הקטנים (בשתי הרמות) על הורדת מהירות הנסיעה ובכך על שיפור בטיחות הנסיעה על ידי השוואה בין מהירויות הנסיעה לפני התחלת הניסוי, במהלך הניסוי, ואחריו כדי לבדוק האם יש לניסוי גם השפעה על המהירויות גם לאחר סיומו.   

לבחינת הקשר בין  המאפיינים הסוציו-כלכליים והדמוגרפים של הנהגים לבין דפוסי התנהגותם בכביש, נאספו נתונים באמצעות סקר אינטרנטי שמולא בידי קבוצת הסטודנטים. הסקר כלל מידע על המאפיינים הדמוגרפיים והסוציו כלכליים, שאלות על עמדות כלפי הסיכוי לבצע עבירות תנועה שונות, הסיבות לביצוע עבירות אלו, תפיסות הסיכון המתלוות לכל עבירה, נטילת סיכונים בזמן נהיגה, תדירות שנהגים היו במצבים של כמעט תאונה, והאפקטיביות הנתפסת של דרכי אכיפה שונות (לדוגמא, תגמול מול קנס). 

מספר ממצאים בולטים עלו במהלך המחקר. ראשית, למרות החשש מאפקט "האח הגדול" - ההתנגדות של נהגים מסוימים לניטור במהלך נהיגה, פעילות הנתפסת כחדירה בוטה לפרטיות – הנבדקים הראו נכונות להפעיל את האפליקציה לאחר שהוצע להם תגמול. 

המחקר הדגים את היעילות של ענישה כלכלית ככלי לעיצוב התנהגות, אם כי ענישה כזו צריכה לעבור סף מסוים כדי להיות משמעותית. ממצאי המחקר הראו שהשימוש בקנסות נמוכים (של ה 10 אגורות) לא הצליח להביא לשינוי בתדירות ביצוע עבירות מהירות דרך אכיפה עצמית,  לעומת השימוש בקנסות יותר גבוהים (של ₪1) שהביא לשינוי ההתנהגות ואף לשימורה, לפחות בתקופה המידית שלאחר  המחקר.  

לבסוף, נמצא פער משמעותי בין ניטור אובייקטיבי לבין דיווח סובייקטיבי על ביצוע עבירות מהירות.  בהתאם לממצאי המחקר, ואישוש יעילות השיטה ההמלצה העיקרית היא לנסות להמיר חלקית  את האכיפה היקרה באמצעות מצלמות, שוטרים, ומערכת משפטית ענפה, באכיפה עצמית שניתן לעודד או על ידי הנחות בביטוח, או על ידי זיכוי נקודות תנועה ועוד, ומעבר לכל תביא להפחתה משמעותית של נהיגה במהירות מופרזת.