תא (רמ') 23648-02-12 גדעון מקטובי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום ברמלה
פסק הדין ניתן ביום: 28/10/2015
ע"י כב' השופט: זכריה ימיני
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את התביעה לתשלום תגמולי ביטוח חיים על פי פוליסה שנערכה לעובד על ידי מעבידו באמצעות סוכן הביטוח של המעביד למרות שהמעביד גבה מהעובד את עלות הביטוח ולא העביר את הפרמיות לחברת הביטוח?
בית המשפט קיבל את התביעה
מתוך פסק הדין:
"בענייננו הנתבעת לא שלחה את ההודעות במכתבים רשומים ולא הגישה תביעה נגד המעבידה לתשלום פרמיות הביטוח. יש להניח במידה רבה של סבירות שהגשת תביעה נגד המעבידה הייתה גורמת לכך שהמעבידה הייתה נמנעת מעריכת ביטוחים נוספים אצל הנתבעת, והנתבעת הייתה מפסידה פרמיות ביטוח בגין ביטוחים אחרים של המעבידה. במקום להגיש תביעה נגד המעבידה, עשתה הנתבעת יד אחת עם המעבידה לבטל את פוליסות הביטוח, על מנת שלא תצטרך להגיש תביעה נגד המעבידה. בכך פגעה הנתבעת בזכויות עובדי המעבידה, ובכללם התובע, ופעלה בניגוד לחובתה הקבועה בחוק הגנת השכר.
ההוכחה הטובה ביותר שהפוליסה הייתה בתוקף בעת קרות מקרה הביטו הוא הצעד שנקטה התובעת יחד עם המעבידה לבטל מעיקרא את הפוליסות שתגמולי הביטוח בגינן לא שולמו, על מנת שלא לחייב את המעבידה לשלם את פרמיות הביטוח, ובמקומן להנפיק פוליסות ביטוח חדשות.
טוענת התובעת שהתובע הסכים לבטל את הפוליסה, ולכן הפוליסה בטלה.
...
טוענת התובעת כי שלחה לתובע מכתב ביטול הפוליסה.
כבר לעיל עמדתי על כך שמכתב הביטול אין לו כל תוקף. מעבר לכך אוסיף שעל פי סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח אם המבטח הודיע למבוטח על ביטול חוזה הביטוח, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול למבוטח. מאחר והודעת הביטול נכתבה ביום בו אירע מקרה הביטוח לתובע, אזי הפוליסה הייתה בתוקף בעת קרות מקרה הביטוח.
אובדן כושר עבודה:
בהתאם לחוזה הביטוח, במשך 24 חודשים לאחר תקופת ההמתנה חלה על התובע הגדרת אבדן כושר עבודה לעבודתו כפי שהוגדרה בחוזה הביטוח. בחוזה הביטוח הוגדרה עבודתו של התובע "נהג משאית, טעינה ופריקה". זו הגדרת העבודה, ואין כל חשיבות מה עשה התובע בפועל רוב הזמן, כך שאין כל חשיבות להצהרותיו של התובע ועדותו בבית הדין לעבודה. מה עוד, שבעת אירוע מקרה ביטוח, אכן עסק התובע בפריקה וטעינה, דהיינו כיסוי תוצרת חקלאית בברזנט כבד, בתנאי מזג אוויר קשים.
אין מחלוקת בין המומחים של שני בעלי הדין שהתובע אינו כשיר לעבודה כנהג משאית פריקה וטעינה. מאחר והתביעה מתייחסת לתקופה החלה בתוך תקופת 24 החודשים עליהם חלה הגדרת כושר עבודה של התובע של "נהג משאית פריקה וטעינה", זכאי הוא לקבל את תגמולי הביטוח באבדן כושר עבודה מלא.
השבת פרמיות ששולמו:
בהתאם לתנאי הפוליסה, היה על הנתבעת לשחרר את התובע מתשלום פרמיות הביטוח, אך לא עשתה כן. במקום זאת המשיכה לגבות ממנו פרמיות ביטוח. בבקשת הרשות להגן הכחישה הנתבעת טענה זו ואת הסכום הנטען.
התובע ומר אדרי אישרו את נושא שחרור מתשלום פרמיות לאחר קרות מקרה הביטוח. אלא שהתובע לא הוכיח מה סכום הפרמיות ששילם לנתבעת מאז מקרה הביטוח ועד להגשת התביעה. לכן יש לדחות את תביעתו בגין השבת הפרמיות ששולמו.
תשלום תגמולים עתידיים:
התובע תובע לחייב את הנתבעת לשלם לו תגמולים עתידיים.
בכתב התביעה עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את סכום התביעה, ולא עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו את תגמולי הביטוח בעתיד. לכן התובע אינו זכאי לקבל את אשר לא תבע בכתב התביעה.
יתירה מכך, תביעה לתגמולי ביטוח הינה תביעה כספית צופה את פני העבר ולא צופה את פני העתיד. עילת התביעה מתחדשת מידי חודש בחודשו, כאשר יש להוכיח שאכן יש באותו חודש היה לתובע אבדן כושר עבודה כהגדרתו בפוליסה. ראה לענין זה את תיק אז' (ת"א) 113215/98 סרוסי מיכאל נ. אריה חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 28.2.00 (פורסם בנבו)."
