ע"א 2347/15 פלוני והמאגר הישראלי לביטוחי רכב נגד פלונית
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום: 5/11/2015
ע"י כב' השופט: י' עמית, ובהסכמת השופטים צ' זילברטל וא' שהם
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור על פסיקת המחוזי שמתמקד בעיקר בבסיס השכר לצורך חישוב הפסדי ההשתכרות בעבר ובעתיד של הנפגעת בתאונת דרכים?
בית המשפט העליון קיבל את הערעור בכך שהפחית סכום של 250,000 ₪ מהתגמולים שנפסקו לטובת הנפגעת בתאונת דרכים.
מתוך פסק הדין:
"המשיבה עבדה כ-6 חודשים בעיר אילת, לאחר מכן נסעה לטיול לחו"ל, חזרה לארץ וכעבור זמן קצר ארעה התאונה. בששת החודשים בהם עבדה, השתכרה המשיבה בחודש שכר נטו של כ-11,500 ₪ נכון ליום פסק הדין. אלא שלטענת המערערת, יש לראות את השתכרותה של המשיבה על רצף השנים שקדמו לתאונה, כאשר ממוצע השתכרותה בחמש השנים האחרונות עומד על קצת למעלה מ-2,000 ₪ לחודש בלבד. לטענת המערערת, ששת החודשים ששימשו את בית המשפט לצורך חישוב בסיס השתכרותה של המשיבה בעבר ובעתיד, אינם משקפים את בסיס השכר האמיתי ואת כושר השתכרותה של המשיבה, מאחר שהמשיבה עבדה בששת החודשים הנ"ל שעות ארוכות מידי יום שבעה ימים בשבוע על מנת לחסוך כסף לטיול בחו"ל.
אומר בקצרה, כי המשיבה היתה בת 28 בעת התאונה, כך שניתן לומר כי החלה כבר לכתוב את סיפור חייה. בקביעת בסיס השכר לצורך חישוב הפסדי השתכרות, יש לקחת בחשבון את התמונה הכוללת של הניזוק ואת כלל נסיבות העניין, ובין היתר, עברו התעסוקתי של הניזוק, גילו, הרצף התעסוקתי, האם ירידה חדה או עליה חדה בשכר הניזוק הם בגדר שינוי חריג וזמני, שניתן להסבירו בנסיבות מיוחדות, או שהירידה או העליה בשכר מצביעים על דרך חדשה ועל פוטנציאל השתכרות חיובי או שלילי שיש לקחת בחשבון (השוו: ע"א 1731/10 מגדל חברה לביטוח נ' אסף יוגב פס' 7 (6.9.2011)).
בהתחשב באמור לעיל, אני סבור כי אכן יש מקום להפחתה מסויימת בפיצוי שנפסק למשיבה בגין הפסדי השתכרות. עם זאת, מצאתי להעמיד את ההפחתה על סכום של 250,000 ₪ "נטו" בלבד, וזאת בהתחשב בכך שיש בהשתכרותה של המשיבה בפרק הזמן הנ"ל כדי להצביע על פוטנציאל השתכרותה, וגם נשמעו עדויות לגבי חריצותה ואופן תפקודה היוצא דופן בעבודה.
בכפוף להפחתה דלעיל, יתר הוראות פסק הדין ישארו על כנם."
