פסיקה: סכום הפיצוי לפי חוק הפלת"ד נבלע בסכום ששולם על ידי המל"ל

תא (הרצ') 19815-06-10  דוד מחרוק נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בהרצליה

פסק הדין ניתן ביום: 3/12/2015

ע"י כב' השופטת הבכירה: אירית מני-גור

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של נהג משאית במקצועו, שנפגע לטענתו בתאונת דרכים עת נפל ממשאית סמיטריילר במהלך ירידה מתא הנהג?

רקע: התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה (להלן: "המל"ל"). הוועדה הרפואית של המל"ל קבעה לתובע נכות זמנית בשיעור 100% מיום התאונה ועד ליום 1.3.08. לאחר מכן קבעה הוועדה, כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 28% והיא הפעילה את תקנה 15 במלואה וקבעה לתובע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 42%.  

בית המשפט דחה את התביעה לאחר שמצא כי מלוא הסכום המגיע לנפגע לפי חוק הפלת"ד שולם לו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מתוך פסק הדין:

"גרסתו של התובע, הגם שהינה עדות יחידה של בעל דין, הייתה מהימנה ואמינה והיא נתמכה על ידי מסמכים היכולים להיחשב כעדות מסייעת. היינו, גרסתו הראשונית יומיים לאחר התאונה בעת פנייה לרופא וטופס הדיווח למל"ל מיום 14.5.07 לפיהם, התובע נפגע בשעות הבוקר במהלך ירידה מתא הנהג של המשאית תאמו גם את עדותו בפניי ושוכנעתי באמיתות גרסת התובע לאופן קרות התאונה.

...

לטענת התובע, יש לנכות את תגמולי המל"ל ששולמו וישולמו בהתאם לחוות הדעת האקטוארית כפי שצורפה למוצגי הנתבעת. אולם אין לנכות את תגמולי המל"ל בהתאם לחוות דעת אקטוארית עדכנית שהגישה הנתבעת ביום 19.10.15 היות והיא מתייחסת לתקנות ההיוון חדשות שיכנסו לתוקף רק ביום 1.11.15.

עוד טען התובע, כי אין לנכות את פנסיית הנכות, שכן על אף שמה "קרן פנסיה", הקרן מקפת החדשה נושאת מאפיינים מובהקים של פוליסת ביטוח ומשולמת לו קצבה בגין אי כושר ולכן אין לנכותה מתביעתו של התובע (ת.א. (מחוזי חיפה 22776-12-09 מגדל מקפת נ' הפול ואח', החלטה מיום 27.3.11).

מנגד טענה הנתבעת, כי יש לנכות את תגמולי המל"ל ודמי הפגיעה ככל שיפסק לתובע פיצוי מיום התאונה ועד ליום 16.7.07 בסך כולל משוערך להיום של 1,291,780 ₪ (בהמשך צרפה הנתבעת חוות דעת אקטוארית עדכנית). עוד טענה הנתבעת, כי יש לנכות את תגמולי הפנסיה ששולמו לתובע על ידי קרן מגדל מקפת ויש למנות אקטואר לשם כך. במענה לטענות התובע כי אין לנכות את תגמולי הקרן ציינה הנתבעת, כי תשלומי הפנסיה אינם בגדר תגמולי ביטוח (ע"א 154/70 בידה נ' רובין, פ"ד כה(2) 43) וכי ברע"א 7946/09 מקפת החדשה נ' יעל אנוך (להלן: "פס"ד אנוך"), נפסק כי על אף שמדובר בהסדר ביטוחי לאור מאפייני הקרן, הנטל להוכיח את תנאי הקרן ואת הטענה כי התגמולים אינם ברי ניכוי מוטלת על התובע אלא שהוא לא עמד בכך.

לטענת הנתבעת, יש לנכות את תשלומי המעבידה ששולמו לתובע עם סיום עבודתו בשנת 2008 סך של 70,000 ₪ בגין הפרשי שכר, משוערך להיום בסך 78,753 ₪, וכן סך של 10,000 ₪ בגין מענק פרישה כפי שמופיע בתלוש שכר לחודש 4/08 שצורף למוצגי התובע ומשוערך להיום בסך 13,066 ₪.

אין מחלוקת, כי בעקבות התאונה קיבל התובע תגמולי נכות מצטברים ויש לנכותם מכל סכום שיפסק לתובע. במועד כתיבת פסק הדין תקנות ההיוון החדשות נכנסו לתוקפן, ולכן אני מקבלת את חוות הדעת האקטוארית העדכנית שהוגשה. לפיכך, יש לנכות את תגמולי המל"ל בסך של 1,443,201 ₪ משוערך להיום.  

באשר לתגמולים שקיבל התובע מקרן מגדל מקפת ומעיון בפס"ד אנוך שוכנעתי, כי אין לנכות את תשלומי הקרן כפי שטענה הנתבעת. לעניין זה יפים דבריה של כבוד הנשיאה ב. גלאור בתא (חי') 22776-12-09 מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול) (פורסם 27.3.11, עמ' 28-29), כדלקמן:

"בחינת מאפייניה של "מקפת אישית" כקרן פנסיה מקיפה חדשה מלמדת כי על אף שמה וזהותה כגוף המשלם הרי שבפועל ככל שהדבר נוגע לפנסיית הנכות מעניקה קרן הפנסיה כיסוי ביטוחי פר אקסלנס. מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בין היתר ב: חיובה לאיזון אקטוארי הנסמך על מקדמי גיל ומין, לוחות תמותה וסיכוני נכות, חיוב העמיתים בדמי סיכון בעבור רכישת הכיסויים הביטוחיים, תשלום פנסיית הנכות על פי שיעור קבוע מהשכר המבוטח ללא קשר לשיעור צבירת התגמולים עד מועד קבלתה. גם תקנון קרן הפנסיה, שגם אם עובר לקרות האירוע המזכה ניתן לשינוי חד צדדי בידי קרן הפנסיה מבלי שתידרש הסכמת העמיתים, מתגבש סופית ממועד אירוע הנכות ועד למיצוי מלוא זכויות העמית ושאריו ואינו ניתן עוד לשינוי על ידי מי מהצדדים.

הצבת סממנים ומאפיינים אלה בגדר הפרשנות המרחיבה שניתנה למונח חוזה ביטוח כמשמעו בסעיף 86 לפקודה, הבוחנת את תכליתו של ההסדר ומהותו, כמו גם העובדה שתשלומי פנסיית הנכות לתובע, ולשאר העמיתים הנכים הזכאים לכך, מייצגים למעשה את התממשותם של אותם סיכונים אקטואריים אותם צופה הקרן ולקראתם היא נערכת ע"י קביעתם של דמי הסיכון – כל אלה מובילים למסקנה כי בתשלומי פנסיית הנכות אין הקרן מיטיבה עם עמיתיה מעבר לתשלומי הפרמיה אותם היא גובה מכלל עמיתיה כפי שצוין בערעור אטיאס". 

עוד לעניין זה ראה פסק דין אנוך העוסק בתנאי קרן פנסיה חדשה בדומה לענייננו, כדלקמן:

"המסקנה העולה מן האמור היא כי קרן פנסיה חדשה דומה בעניינים רבים להסדר ביטוחי טיפוסי, אם כי יש לה גם מאפיינים ייחודיים משלה. היטיב לבטא זאת בית המשפט המחוזי בעניין מגדל מקפת:

אם נדמה את שוק הפנסיה והביטוח לציר עליו מצד אחד נמצאות קרנות הפנסיה הותיקות ומצד שני מצויים ההסדרים הביטוחיים בחברת הביטוח המסחריות אפשר ונמצא שקרנות הפנסיה החדשות מצויות כיום בנקודה קרובה יותר לחברות הביטוח המסחריות מאשר לקרנות הפנסיה הותיקות. כה קרוב עד כי לעיתים האבחנה המהותית ביניהם קשה – ובראי השיקולים שהנחו את הפסיקה בעבר – ספק אם עוד נחוצה (פס' 39 לפסק-הדין).

... העמית רכש, באמצעות הפרשת כספים לקרן, את הזכות לקבל תשלומים מאת הקרן אם יתממש אחד הסיכונים של זקנה, נכות או מוות.

....אין ביחסי הגומלין שבין המבוטחים לבין עצמם כדי להצדיק הבחנה בין תשלומי פנסיה לבין תשלומי ביטוח בהקשר של ניכוי מן הפיצויים. החרגת תשלומי ביטוח מן הכלל שלפיו יש להפחית מן הפיצויים הטבות נזק שמקבל הניזוק, מגנה על ציפייתו של המבוטח ומבטאת גם את העובדה כי בדומה לכלל התשלומים לפי חוזה ביטוח, פעולתו של הניזוק היא הגורם הסיבתי העיקרי לתשלומים, ולא האירוע העוולתי...".

      (הדגשה שלי-א.מ.ג.)

במקרה שלפניי, התובע רכש באמצעות הפרשת כספים לקרן מגדל מקפת, את הזכות לקבל תשלומים מאת הקרן אם יתממש אחד הסיכונים כגון נכות מתאונה. לפיכך, יש לראות בתשלומים אותם קיבל התובע מקרן מגדל מקפת תשלומים מכוח חוזה ביטוח בהתאם לסיכון אשר התממש ואין לנכותם מהפיצוי לו הוא זכאי.

הנתבעת צרפה עותק מפוליסת הביטוח של התובע, ומעיון בה עולה כי מדובר לכאורה על פניו באותה פוליסה שנבדקה ונבחנה בפסק-הדין דלעיל. ככל שהנתבעת סבורה כי מדובר בתנאים אחרים, עליה היה להוכיח זאת. על פניו, מדובר באותו גוף מבטח כפי שנדון בפסקי הדין.

בניגוד לטענת הנתבעת, אינני סבורה שיש לנכות את הפרשי השכר ששולמו לתובע ואת מענק הפרישה בשנת 2010. מעיון בת.ע.צ. שצורף לסיכומי הנתבעת (סומן ג') ניתן להיווכח כי הפרשי השכר שולמו לתובע בשנת 2010 ולא בסמוך לאחר התאונה וכי לא ברור ממה הפרשים אלו נובעים ואם הם שולמו עבור התקופה הרלוונטית לתאונה. כמו כן, סבורני כי אין לנכות את מענק הפרישה ששולם לתובע, היות ומענק זה היה משולם לו כך או אחרת עם פרישתו.

סוף דבר:

הנתבעת תפצה את התובע, כדלקמן:

א.      הפסד שכר עבר                                                 -          489,742 ₪

ב.      הפסד השתכרות עתיד                                       -          440,553 ₪

ג.       פנסיה ותנאים סוציאליים                                   -          95,166 ₪

ד.      עזרת צד ג' עבר                                                             -          10,000 ₪

ה.      עזרת צד ג' עתיד                                                            -          30,000 ₪

ו.        הוצאות רפואיות עבר ועתיד                                -          20,000 ₪

ז.        נסיעות עבר ועתיד                                             -          10,000 ₪

ח.      כאב וסבל                                                          -          68,180 ₪

______________________________________________________

סה"כ                                                                                 1,163,641 ₪

לאור סכום תקבולי המל"ל (1,443,201 ₪) עולה על פניו כי התביעה "נבלעת". לפיכך, התביעה נדחית. לאור מצבו של התובע, לפנים משורת הדין אינני פוסקת הוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו."