תא (ת"א) 28244-08-11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 30/12/2015
ע"י כב' השופטת: נועה גרוסמן, סגנית נשיא
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתה של חברת הביטוח ששילמה תגמולי ביטוח בגין שריפה שפרצה במעדניה שאותה ביטחה ולחייב לפי הוראות סעיף ביטוח כפל בחוק חוזה הביטוח את מבטחת המועצה האזורית אשר בשטחה המוניציפלי שוכנת המעדנייה שנכללה בביטוחיה?
בית המשפט קיבל את התביעה
מתוך פסק הדין:
"השאלות המצריכות הכרעה:
העובדות המפורטות לעיל מצריכות הכרעה בשאלות הבאות:
1. האם קיים כפל ביטוח?
האם כפל הביטוח דנן מטיל חבות עקרונית על הנתבעת להשתתף בתשלום שביצעה התובעת.
2. משקלן של טענות ההגנה של הנתבעת בדבר התנהלות המבוטח וסכום התביעה.
אבחן את השאלות אחת לאחת.
בהקשר זה ראוי לציין, כי הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית כאשר מטעם התובעות הוגש תצהירה של עו"ד איריס קירשנבוים שהיא מנהלת צוות עסקים לשיבוב אצל התובעת ומטעם הנתבעת הוגש תצהירה של גב' רות כהנא-לרמן המטפלת בתביעות עסקיות אצל הנתבעת.
הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה ההכרעה תיעשה על יסוד הכתב.
כעובדה שאינה שנויה במחלוקת , הסכימו הצדדים כי מבוטחת הנתבעת קיבלה ממבוטח התובעת את מלוא תגמולי הביטוח ששולמו ע"י התובעת.
על פי ההסכמה הדיונית לעיל, הצדדים הגישו סיכומים ולאחר שהגשתם הבשילה, הנני להכריע בתובענה.
כפל ביטוח:
האם חל בענייננו כפל ביטוח מכוח הוראות סעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח ?
סעיף 59 לחוק דנן, מגדיר כפל ביטוח כנכס שבוטח בפני סיכון אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות.
הווה אומר: ישנם שלושה תנאים מצטברים לתחולת כפל ביטוח:
א. ביטוח בגין אותו סיכון.
ב. אצל יותר ממבטח אחד.
ג. הביטוח דנן הוא לתקופות חופפות.
תנאים אלה חלים בענייננו.
בפוליסת הביטוח אותה הפיקה התובעת עבור המבוטח, נספח א' לכתב התביעה, מופיע ביטוח בגין סיכוני אש ושריפה וזאת בפרק 6 לתנאים הכלליים של הפוליסה.
...
התקיימו כל התנאים לתחולתו של כפל הביטוח על פי התנאים שהעמיד המחוקק. אני קובעת כי אכן זהו כפל ביטוח.
ברם, הנתבעת העלתה טענות הגנה המתייחסות להתנהלות מבוטח התובעת ולמניעות עקב כך. אדון בהן להלן.
מניעות מבוטח התובעת, האומנם ?
לאחר שמצאתי כי אכן מדובר בסיטואציה של כפל ביטוח, אעבור לבחון את טענות הנתבעת כי חרף זאת אין להשית עליה חיוב בענייננו, מנימוקי מניעות הנעוצים במבוטח התובעת.
טענות הנתבעת במישור זה הן כדלקמן:
1. מבוטח התובעת הינו "מזיק" שגרם לנזק ואשר אינו זכאי לפיצוי בגינו.
2. מבוטח התובעת אחראי לנכס על פי חוק השכירות / חוק השומרים / הסכם השכירות. מכיוון שהתרשל במילוי תפקידו אינו זכאי לפיצוי.
3. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח מי אחראי לנזק.
עוד מעלה הנתבעת טענות הגנה, הנוגעות לסכום התביעה, ולחובת השתתפות עצמית.
אבחן את תחילה את טענות הנתבעת במישור המניעות.
האם מבוטח התובעת הינו בחזקת "מזיק" ?
לחילופין, האם רובצת עליו אחריות משום שהתרשל בתפקידו כמחזיק ושומר הנכס ?
האם הנטל להוכחת מקור הנזק רובצת על התובעת ?
הנתבעת נועצת יתד טענותיה במישור זה, בכך שהנזק נגרם עקב אירוע שריפה.
היא מפנה להוראות סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אשר זו לשונו:
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבעיר האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה".
תופש מקרקעין, מוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין:
"אדם התופש מקרקעין כדין או הזכאי כלפי בעל המקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאין אדם כאמור בעל המקרקעין".
כיוון שמדובר בנזקי אש, גורסת הנתבעת כי מבוטח התובעת שהיה שוכר שהחזיק בנכס בתקופה הרלוונטית, הוא בגדר "תופש מקרקעין" מהם יצאה האש. בנסיבות אלה לטענתה, עליו הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה.
על פי פקודת הנזיקין, קיימת ברירת מחדל לתופש מקרקעין. בענייננו, גורסת הנתבעת, כי השוכר נחשב מבחינת הדין לתופש המקרקעין, דהיינו מי שהחזיק בנכס בעת קרות אירוע השריפה.
מכאן ממשיכה הנתבעת וטוענת, כי התובעת כמי שבאה בתביעה זו בנעלי מבוטחה, היא זו אשר מוטל הנטל להוכיח שלא היה לגבי מקורה של האש או התפשטותה התרשלות שיחוב עליה.
חוקר השריפות מר אלי היינה ציין בחוות דעתו מיום 11.11.10 נספח ב' לכתב התביעה, שם בסעיף 4.2:
"בסיכום החקירה הגעתי למסקנה כי לא ניתן לקבוע את סיבת השריפה.
עוצמת השרפה והיקף הנזק אינם מאפשרים לאכן נקודת מוקד אש ולפיכך גם לא ניתן לקבוע את סיבת השרפה, בזירה לא מצאתי סימנים למעורבות מאיצים, מאידך גם לא מצאתי סימנים למעורבות חשמלית כגורם השרפה".
טוענת הנתבעת כי עולה שחוקר השריפות לא קבע ממצא באשר למקור האש והתפשטותה. מכאן גורסת הנתבעת, כי התופש בנכס והתובעת שבאה בנעליו, אינם מסוגלים להוכיח ממה נגרמה השריפה ולכן לא עמדו בנטל המוטל על פי סעיף 39 לפקודת הנזיקין, להוכיח כי המבוטח נקט באמצעי זהירות כאלה ואחרים, עד אשר תישלל כל אפשרות סבירה שפריצת האש ארעה מחמת התרשלותו.
התובעת מצידה סבורה, כי הוראות סעיף 39 לפקודת הנזיקין אינן חלות בענייננו. משום שאין המדובר בתביעה נזיקית אלא בתביעת ביטוח עליה חלות הוראות חוק חוזה הביטוח.
התובעת מוסיפה כי גם אם נחיל את הוראות סעיף 39 לפקודת הנזיקין דנן, הרי נטל ההוכחה על פי סעיף 39 לפקודה חל על שכם הנתבעת ולא על שכם התובעת.
לאחר שאני שוקלת את עמדות הצדדים בסוגיה זו, מסקנתי היא כי יש להעדיף את עמדתה של התובעת.
התביעה בענייננו הוגשה על פי הוראות חוק חוזה ביטוח ולא על פי הוראות פקודת הנזיקין סעיף 39 שם.
גם אם נלמד אנלוגיה מהוראות פקודת הנזיקין לצורך ענייננו, הרי הנטל במישור זה על פי הפסיקה רובץ על הנתבע ולא על שכם התובעת.
מסקנות:
סיכומו של דבר: מדובר במקרה קלאסי של כפל ביטוח ועל פי הוראות חוק חוזה ביטוח סעיף 59 שם, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את חלקה בתגמולי הביטוח על פי דין.
התובעת פעלה על פי חבותה ושילמה למבוטח את מלוא תגמולי הביטוח להם היה זכאי על פי תנאי הפוליסה, נספח א' לכתב התביעה.
המבוטח העביר את מלוא התגמולים למבוטחת התובעת.
הנתבעת היא זו אשר ביטחה את הצרכנייה שהפעיל המבוטח במקום, מפני נזקי אש ושריפה, בהלימה לביטוח של התובעת.
האחריות לפרוץ האש לא הושתה ע"י חוקר השריפות על שכם מבוטח התובעת.
אין להטיל עליו את האשמה לפרוץ השריפה והוא זכאי לפיצוי על פי תנאי הפוליסה.
לאחר שהתובעת שילמה למבוטחה, על הנתבעת לשלם לתובעת את חלקה בתגמולי הביטוח, בהתאם לדיני כפל הביטוח.
סכום הנזק יחושב לפי 40% מסכום הביטוח אצל התובעת בגין הנזק למבנה, דהיינו סך של 73,322 ₪.
מסכום זה אין לנכות את דמי ההשתתפות העצמית, שהם עניין בין המבוטח לבין חברת הביטוח ואין להחילו במערכת היחסים בין שתי חברות הביטוח לבין עצמן על פי הוראות סעיפים 59 (ג)(ד) לחוק חוזה הביטוח.
ס.ק. (ד') שם קובע, כי המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח. כלומר, מערכת היחסים היא בין חברות הביטוח לבין עצמן וההשתתפות העצמית המוטלת על שכם המבוטח כלפי חברת הביטוח, אינה פרמטר במערכת היחסים ביניהן.
סיכום:
מן המקובץ לעיל, מתקבלת התביעה."
