תאמ (חי') 11205-11-14 משיק עיבוד שבבי בע"מ נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בחיפה
פסק הדין ניתן ביום: 14/2/2016
ע"י כב' השופט: עמית רוזינס
עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח שביטחה מכונית בביטוח מקיף הכולל נזקי אש, לפצות את המבוטח בעבור נזקים בהיקף כולל של 45,032 ₪ וזאת לאחר תשלום תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בסך של 5,961 ₪ שכבר שולמו למבוטח?
רקע: חברת הביטוח טענה, כי: רק חלק קטן מהנזקים שנגרמו למכונית התובעת (בהיקף, ששולם למבוטח) נגרמו כתוצאה של שריפה, ואילו רוב הנזקים נגרמו כתוצאה של קצר חשמלי, שאיננו מכוסה בפוליסת הביטוח. עוד טענה חברת הביטוח, כי חלק מהרכיבים שניזוקו אינם כאלה שהותקנו על ידי יצרן המכונית במקור ולכן אינם מכוסים בפוליסת הביטוח, למכונית לא נגרמה ירידת ערך ואין היא זכאית לרכב חליפי, בעיקר לא לתקופה שנתבעה (21 יום).
בית המשפט דחה את התביעה וחייב את המבוטח לשלם לחברת הביטוח הוצאות משפט בסך 900 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ וכן הורה למזכירות בית המשפט להעביר את סכום הפיקדון בסך של 1,000 ₪ אשר הופקדו ע"י המבוטח לידי חברת הביטוח.
מתוך פסק הדין:
"ב"כ התובעת טען בסיכומיו, כי עצם העובדה שהייתה אש במכונית מספיקה כדי להרים את נטל הראיה לכך שהאש היא שגרמה לתקלה בכל הרכיבים שהוחלפו.
אין בידי לקבל טענה זאת. לא כל שני אירועים המתרחשים בסמיכות זמנים קשורים ביניהם בקשר סיבתי. גם אם קיים קשר סיבתי לא תמיד ניתן לקבוע, במידת הסבירות הנדרשת, מה הסיבה ומה המסובב.
מדובר בסברה אשר יש להוכיחה באמצעות חוות דעת של מומחה. בהיעדר ידע מקצועי, לא ניתן לומר שדווקא התרחיש שמציג ב"כ התובעת סביר יותר מתרחישים מסתברים אחרים. כמו למשל, כי הקצר שגרם לשריפה, הוא שגרם במקביל, גם לפגיעה חשמלית ברכיבים שלא נמצאו באזור השריפה; או למשל, כי הן השריפה, הן הקצר והן הנזק שנגרם לרכיבים שלא נמצאו באזור השריפה, נגרמו כולם מגורם רביעי אחר; וקיימים תרחישים אפשריים נוספים.
מומחה התובעת לא העיד כלל על האביזרים והחלפים שבמחלוקת. חוות דעתו ועדותו עסקו רק בשאלה האם בכלל היתה שריפה במכונית, והתמקדו באזור לוח השעונים והדשבורד בלבד.
ויוזכר, השריפה שהתרחשה היתה קטנת ממדים עד כדי כך, שנהג התובעת ניסה לכבותה באמצעות יד חשופה, והאביזרים שבמחלוקת לא נמצאים באזור בו קרתה השריפה ולא נראו עליהם סימנו שריפה.
על כן אני קובע, שלא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנזקים לחלפים והאביזרים שבמחלוקת נגרמו כתוצאה של אש, או מסיבה אחרת שיש לה כיסוי בפוליסת הביטוח דנן.
התובעת אף לא הביאה חוות דעת שמאי מטעמה והסתפקה בהצגת חשבונית של המוסך שתיקן את המכונית.
טענתה לקיום ירידת ערך של המכונית בשיעור של 15% משוויה נותרה טענת סתמית ולא מבוססת בראיות. דווקא שמאי הנתבעת הסביר בעדותו, בתשובה לשאלות בחקירה נגדית, מדוע לדעתו אין למכונית ירידת ערך. לכן אני קובע, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי נגרמה למכונית ירידת ערך בשיעור כלשהו בכלל, ובגין הנזקים שהוכח שנגרמו על ידי אש בפרט.
התובעת לא הביאה ראיות מטעמה ואף לא חקרה את שמאי הנתבעת בעניין האביזרים לגביהם נטען שלא הותקנו על ידי יצרן המכונית ולכן אינם מכוסים בפוליסת הביטוח, ולא בעניין הפחתות שביצע בגין בלאי של חלפים בהתאם לפוליסת הביטוח.
נוכח אישור חלק קטן מהנזק הנטען בלבד, לא ניתן לאשר תקופת שכירות של רכב חליפי למשך 21 יום. בעיקר לא כאשר על פי פוליסת הביטוח זכאית התובעת לרכב חליפי רק החל מהיום הרביעי להשבתה ולמשך 7 ימים בלבד.
בהתבסס על הראיות שהובאו בפני, אין לדעת כמה זמן היה אמור להימשך תיקון הנזקים שאושרו בלבד. לפיכך גם דינו של ראש נזק זה להידחות.
סיכומו של דבר, לאחר שהנתבעת שילמה לתובעת את הסכומים אשר לא שנויים במחלוקת, והתובעת לא הוכיחה את תביעתה ביחס ליתרת הנזקים, אני דוחה את התביעה."
