רע"א 678/16 אולג סבינסקי נגד ישראל ליבנה ואח'
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום: 16/3/2016
ע"י כב' השופט: צ' זילברטל
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את בקשת רשות הערעור על החלטת המחוזי אשר קבעה כי עילת התביעה היחידה שנותרה בתיק היא עילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), ולפיכך על השאלות בשאלון ששלח המבקש למשיבים להיות רלוונטיות לביסוס עילה זו בלבד?
רקע: הבסיס להחלטתו של המחוזי היה קיומו של ביטוח חובה למשאית עליה היתה מותקנת מכונת הקידוח שבגינה נפגע המבקש.
בית המשפט קיבל את הערעור
מתוך פסק הדין:
" על-יסוד הסכמת הצדדים, ובהתחשב בכך שבית המשפט המחוזי טרם הכריע בשאלה המקדמית בדבר אופי התאונה, וכפועל יוצא מכך בדבר המסלול המתאים לבירור התובענה - האם לפי חוק הפיצויים או שמא לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] - מבוטלת ההחלטה לפיה העילה היחידה שנותרה היא עילה לפי חוק הפיצויים. אכן, נראה שנפלה שגגה כאשר בית המשפט מצא לנכון לקבוע כי נוכח קיומו של כיסוי ביטוחי, נותרה רק העילה שעל יסוד חוק הפיצויים. השאלה אם מדובר בתאונת דרכים או באירוע תאונתי שאינו בגדר תאונת דרכים אמורה להתברר על יסוד נתוני המקרה, ללא קשר לסוגיית הכיסוי הביטוחי.
לכאורה, התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לחובת המשיבים להשיב לשאלון היתה פועל יוצא של החלטתו לפיה נותרה לבירור אך העילה שמכוח חוק הפיצויים. החלטה זו בוטלה על-ידי, כמפורט לעיל. נמצא, אפוא, כי ראוי שבית משפט קמא יחליט שוב בנושא השאלון, זו הפעם לרקע הנתון שלפיו עדיין קיים צורך להכריע גם בשאלת אופי התאונה. לפיכך, מצאתי לנכון להחזיר סוגיה זו להחלטת בית משפט קמא. אכן, על-פי הצו אין ליתן רשות ערעור על החלטות ביניים העוסקות בשאלונים, אך במקרה דנא ניתנה רשות ערעור נוכח הקביעה שלפיה נותרה למבקש אך עילת התביעה שעל פי חוק הפיצויים, ומשבוטלה קביעה זו, ממילא דין שאר חלקי ההחלטה, שלכאורה נסמכו עליה, להתבטל אף הם.
לסיכום: הערעור מתקבל. מבוטלת ההחלטה מיום 24.12.2015. נקבע, כי לעת הזו כל טענות המבקש בדבר עילות התביעה העיקרית והחלופית שמורות לו. בית המשפט המחוזי ישוב ויחליט בבקשת המשיבים שלא להשיב לשאלון. בנסיבות, ובהן הסכמת המשיבים לקבלת הטענה העיקרית שבפי המבקש והחלטתי להחזיר את נושא השאלון להכרעה נוספת, לא ייעשה צו להוצאות."
