ראיינה קטיה שורצמן
1. שאלה: כיצד תוכל לתאר בקצרה את ההתפתחות שחלה בביטוח הסיעודי במדינת ישראל במהלך חמש השנים האחרונות?
תשובה: חמש השנים האחרונות התאפיינו בקיפאון כמעט מוחלט בתחום הביטוח הסיעודי. רמת המחירים הגבוהה והמאבק הציבורי והפרלמנטרי סביב ביטולם של הביטוחים הקבוצתיים, גרמו לחברות הביטוח להשהות, כמעט לחלוטין, יוזמות לחידושים בתחום המוצרים או יוזמות השיווק. ההכבדות של הפיקוח בעיקר בנושאי הפיננסים הניעו את התעשייה לכיוון של שיווק ביטוחי ריסק אך אלה פסחו על מכירת ביטוחי הסיעוד. המצב ילך ויורע ככל שהתעריפים יועלו.
שאלה: האם לדעתך מושפע ציבור המבוטחים מהפרסומים בתקשורת לגבי התנהלות המבטחים. והאם לדעתך נגרם נזק לציבור?
תשובה: אין ספק שהציבור מושפע מדיווחי התקשורת וזה מגיע לידי ביטוי בתכניות טלוויזיה מגמתיות ולא מאוזנות בהן הודגשו מקרים של דחיית תביעות תוך הצגת צד אחד (של המבוטח), דיונים חסרי אחריות בוועדת העבודה של הכנסת בהם הועלו האשמות חסרות בסיס כנגד התעשייה במגמה לצבור כח פוליטי ומשיקולי רייטינג האשמות שלא זכו לטעמי, לתגובה הולמת מצד תעשיית הביטוח בישראל. ציבור המבוטחים לדעתי יוצא ניזוק באותם מקרים בהם מבוטחים תמימים מאמינים לפרסומים בכלי התקשורת ומבטלים ביטוחים שאמורים לשמש להם מפלט ביום סגריר וגם במקרים שבהם מבוטחים פחות תמימים מחליטים לרמות את חברות הביטוח שבמקרים רבים יודעות כיצד להתמודד עם הונאות ביטוח ומפסידים כאשר מעשה ההונאה אינו מצליח ובכל מקרה, המבוטחים הישרים משלמים פרמיה נוספת למימון הונאות הביטוח, כך שהפגיעה בתדמית הענף פוגעת בסופו של יום בכיסם הפרטי של המבוטחים.
שאלה: האם לדעתך, מדינת ישראל, נושאת באחריות לגבי אי הבנות שנוצרו או שייווצרו בעתיד בכל הקשור לביטוח סיעודי קבוצתי (מסוג ריסק) ומהו הנזק שנגרם לדעתך לציבור המבוטחים בשל כך, אם בכלל?
תשובה: במידה מסוימת בהחלט כן! כאשר החלו הביטוחים הקבוצתיים כל אשר היה ידוע בעולם ובארץ (מעט מאד) הגיע לידי ביטוי בביטוחים הקבוצתיים. במשך הזמן כאשר החלו הבקיעים הראשונים כשחברות הביטוח החלו במגמה שלא לחדש ביטוחים קבוצתיים, נוצר צורך דחוף לטפל בבעיה. על אף היכולת לטפל בנושא בהדרגה במהלך של כמה שנים, הוחלט באוצר לבטל במחי יד את הנושא מבלי למצוא פתרון ראוי למבוגרים שנפלטו ללא ביטוח. החיפזון של הפיקוח שנעשה בקשיחות בלתי מובנת יצר את הבעיה הנוכחית. אחריות זו צריך שתגולגל על המדינה ולא על הציבור.
שאלה: באיזה גיל לדעתך רצוי להצטרף לביטוח סיעודי?
תשובה: מוקדם ככל האפשר, כולל ילדים!! כבר היום מונחות על המדף תכניות מצוינות לביטוח סיעודי ולדעתי במשך השנים תשווקנה תכניות פחות טובות כדי למנוע העלאת מחירים קיצונית או גם על מנת להקל על חברות הביטוח בניהול תביעות. נוסיף לכך את ההנחה ההגיונית שמחירי הביטוח צפויים לעלות מידי פעם בפעם, כך שצעיר הרוכש היום ביטוח סיעודי, מבטיח לעצמו ביטוח סיעודי טוב, במחיר שעדיין סביר ומעל לכל צובר ערכי סילוק שיקלו עליו את יכולת תשלום הפרמיות בגיל מבוגר.
שאלה: האם ידוע לך על הונאות של מבוטחים בביטוח סיעודי וכיצד הדבר משפיע לדעתך על היחס של המבטחים כלפי כלל ציבור המבוטחים.
תשובה: אין לי ידיעה אישית פרטנית אך ברור לי שיש ניסיונות לרמאות. מחד גיסא זה מחייב את החברות להתייחס בחשדנות לכל תביעה ולצערי להקשיח את הטיפול ומאידך זה אחד הגורמים לקביעת הפרמיות (בדיוק כמו בשאר הענפים).
שאלה: אילו תמורות אתה צופה שיחולו בביטוח הסיעודי בעתיד בעידן של התקדמות הטכנולוגיה והרובוטיקה?
תשובה: לדעתי הביטוח הסיעודי ייעלם במשך השנים הבאות בשל התפתחות הטכנולוגיה, הרפואה, התזונה ומרכיבים נוספים שיגרמו להמשך המגמה הקיימת כבר כיום של התארכות תוחלת החיים ובתוך כך גם תוחלת החיים של אנשים סיעודיים. אין לי ספק שחברות ביטוח לא יוכלו לעמוד בנטל ויתכן ויציעו לציבור פוליסות מצומצמות בהיקפן. הנטל החברתי יוטל על הממשלות המדינות המפותחות וכדאי להיערך לכך מוקדם ככל האפשר.
שאלה: האם לדעתך, רצוי לייצר מוצר "מטריה" לביטוח סיכוני אדם שיכלול כיסוי מקיף לאובדן כושר עבודה, בריאות וסיעוד, ככל שהדבר נראה לך אפשרי?
תשובה: גם אם זה יהיה אפשרי מדובר במוצר יקר מאד. בעבר היו מוצרים כאלה ששילבו אובדן כושר עבודה וסיעוד. אלה פסו מהעולם.
שאלה: מה הדברים שהיית אומר לאדם צעיר שרוצה להתמחות בביטוח בריאות?
תשובה: הנושא מורכב, מסובך, דורש התמחות דקדקנית ועדכון שוטף לגבי השינויים.
קשה, אבל זו שליחות חברתית ואנושית ראשונה במעלה ולכן חשוב וכדאי להיכנס לעובי הקורה!!!
אבי רייטן, אל"מ מיל. בחיל הים, אקדמאי ובעל תעודת clu, שימש בעברו כמנהל מחלקת ביטוח חיים, מנהל הדרכה, מנהל שווק, סמנכ"ל ומנהל אגף לביטוח חיים במספר חברות ביטוח
