תא (עכו) 21900-12-10 חסן קבלאן (סויד) נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בעכו
פסק הדין ניתן ביום: 6/5/2016
ע"י כב' השופטת: ג'ני טנוס
עניינו של פסק הדין: האם האירוע במהלכו נפגע התובע מהווה תאונת דרכים לפי הגדרתה בחוק הפלת"ד?
רקע: התובע טען, כי התאונה ארעה כאשר סייע לאחיו, הנתבע 2, אשר נהג בטרקטור, לתקן תקר בגלגל הטרקטור על מנת להבטיח המשך נסיעתו הביתה. חברת הביטוח טענה, כי התאונה אירעה בסמוך לביתו של הנפגע.
בית המשפט דחה את התביעה
מתוך פסק הדין:
"נטל ההוכחה בקשר לסיווג התאונה:
התובע טען בסיכומיו, כי הנתבעת לא הוכיחה את טענתה לגבי התרחשות התאונה בביתו, ולדידו טענה זו מעבירה אליה את נטל הראיה.
ובכן, על מנת להבהיר את הסוגיה ראיתי לנכון להקדים מספר דברים בנושא. ראשית כל, הכלל הוא כי הנטל להוכיח טענה מסוימת רובץ על מי שטוען את הטענה ועל מי שהטענה משרתת את האינטרסים שלו. לפיכך, הנטל הראשון להוכיח כי תאונה מסוימת היא תאונת דרכים, נופל על מי שטוען טענה זו, ובמקרה דנן על התובע.
אגב כך יצוין, כי לעתים אנו נתקלים במקרים בהם הטענה בדבר היות התאונה תאונת דרכים מועלית כטענת הגנה דווקא. כך הוא המצב כאשר מדובר בתביעות המבוססות על פקודת הנזיקין, והמזיק או המבטח שלו טוענים כי עסקינן בתאונת דרכים ולכן האחריות לפיצוי הניזוק (התובע) נופלת על מבטחת הרכב מכוח ייחוד העילה שבסעיף 8 לחוק הפלת"ד.
במקרים כאלה הנטל להוכיח כי התאונה היא תאונת דרכים נופל על מי שטוען את הטענה, קרי על המזיק הנתבע.
אחזור לענייננו – הגם שהתובע טען כי מדובר בתאונת דרכים, הוא לא טען איזה מבין החלופות המנויות בסעיף ההגדרות שבחוק הפלת"ד היא החלופה הרלוונטית לגביו בכל הקשור לסיווג התאונה שלו כתאונת דרכים.
יחד עם זאת, מהטיעון של התובע בכתב התביעה ובסיכומים ושאר המסמכים ניתן להבין, כי לטענתו מדובר בתיקון או בטיפול דרך בידי אדם שלא השתמש ברכב ושלא במסגרת עבודתו, כמשמעותו בסעיף 1 להגדרות בחוק הפלת"ד.
לאור כך, הנטל הראשוני להוכיח כי התאונה אירעה כאמור, מוטל על התובע ולא על הנתבעת, ורק אם יתברר כי הוא עמד בו, עובר הנטל לכתפי הנתבעת להפריך את גרסתו או לטעון למשל לקיומו של חריג מבין החריגים המנויים בחוק הפלת"ד ואשר מוציאים את המקרה מתחולת החוק.
מי נהג בטרקטור בעת התאונה?
לפי הנטען בכתב התביעה ובתצהירים, איהאב הוא זה שנהג בטרקטור ואילו התובע רק סייע לו כדי לתקן את התקר בגלגל. לעומת זאת טוענת הנתבעת, כי כלל הנסיבות תומכות במסקנה כי התובע הוא זה שנהג בו ולא אחיו איהאב.
לאחר שבחנתי את הראיות, אני מוצאת כי שאלת זהות הנהג אינה חפה מקשיים. כזכור, לתובע לא היה רישיון נהיגה כלל בעת התאונה והנימוקים שעליהם אעמוד כעת מחזקים את הרושם כי התובע אכן נהג בטרקטור.
...
מן הראוי לציין, כי הגדרת התאונה כתאונת עבודה כנתון המחזק את ההנחה כי מי שנהג בטרקטור הוא התובע, לא הסתכמה ברישום שמופיע בסיכום האשפוז בלבד, ורישום בנדון מופיע גם במסמכים רפואיים מאוחרים יותר מהשנים 2004 -2007.
נתונים אלה יוצרים את הרושם, כי מי שנהג בטרקטור הוא התובע ורק משום שלא היה לו רישיון נהיגה בחר לבקש תיקון הרישום בסיכום האשפוז ע"י הוספת המשפט "בעזרה לנהג איהאב".
יחד עם זאת ולאור התוצאה אליה הגעתי ביחס לסיווג התאונה, אני לא רואה צורך להכריע באופן פוזיטיבי בשאלה מי נהג בטרקטור, ועל מנת לפשט את הדברים המשך הדיון ייעשה מתוך הנחה כי התובע לא נהג בטרקטור.
האם מדובר בתיקון או בטיפול דרך?
התובע ביסס את תביעתו לפי חוק הפלת"ד על היות התאונה תאונת דרכים שארעה תוך ביצוע תיקון או טיפול דרך לשם המשך נסיעת הטרקטור עד לבית.
לעניין זה טענו התובע ואחיו איהאב, כי בזמן שהתובע חזר לחופשה מהבסיס בו שרת וכאשר הלך רגלית בדרכו לביתו בכפר כשהוא עדיין במדי צבא ועם נשק, הוא נתקל באחיו איהאב ליד הטרקטור אשר עמד בצד הדרך קרוב לביתם, והאחרון ביקש ממנו לסייע לו בתיקון התקר בגלגל.
ואולם, מדו"ח הפציעה שהתובע בעצמו צירף כראיה מטעמו עולה, כי התובע יצא לחופשה מספר ימים קודם לכן, ביום 27.1.2004. מסמך זה סותר מהותית את גרסתם של התובע ואיהאב לגבי מועד יציאת התובע לחופשה, וכפועל יוצא מכך הוא מפריך את גרסתם לגבי נסיבות הגעת התובע לזירת התאונה.
זאת ועוד, התובע ויתר העדים מטעמו טענו כי התאונה ארעה במרחק שנע בין 15-30 מטרים מביתו של התובע. אלא שגרסה זו אינה יכולה להתיישב עם האמור בסיכום האשפוז נ/4 שם צוין: "היום בבית עבד עם טרקטור" (ההדגשה לא במקור).
משנתבקשו להסביר את הסתירה לגבי מקום אירוע התאונה, התובע מסר כי מבחינתו "כשאני נכנס לכפר זה נחשב לבית שלי" (עמ' 11 שורה 14 לפרוטוקול). התובע הוסיף והסביר, כי "הכוונה היא ליד הבית. הכביש זה החנייה, אז לא הייתה לנו חנייה" (עמ' 9 שורה 28 לפרוטוקול).
גם האח איהאב מסר הסבר דומה למדי וטען בעדותו, כי "כל השכונה בבית ג'ן זה הבית שלנו" (עמ' 20 שורה 4 לפרוטוקול). אלא שבניגוד לגרסת התובע, איהאב הצהיר בסעיף 2 לתצהירו שצוטט לעיל, כי ביקש להחליף את הגלגל "כדי להשלים הנסיעה ולהכניס הטרקטור לחניית הבית במקום המיועד לטרקטור" (ההדגשה לא במקור).
הנה כי כן, קיימת סתירה מהותית בין התובע לאחיו איהאב בכל הקשור לקיומה של חניה עבור הטרקטור ולנקודה הסופית אליה היה אמור להגיע בתום נסיעתו.
יתרה מזאת, אם באמת לא היה מקום חנייה עבור הטרקטור בחצר הבית, כפי שטען התובע, משמעות הדבר היא כי הטרקטור אמור היה לחנות בכביש, כפי שהוא בעצמו העיד כאמור לעיל ש"הכביש זה החנייה, אז לא הייתה לנו חנייה" (שם). אם נוסיף לכך את המרחק הקצר מאוד בין המקום בו עמד הטרקטור בצד הכביש בעת התאונה לבין הבית (מרחק שנע בין 15-30 מ'), אזי סביר להניח כי הטרקטור סיים את הנסיעה, הגיע ליעדו הסופי וחנה כבר בכביש ליד הבית.
מהדברים הנ"ל של התובע לחוקר עולה בבירור, כי התאונה ארעה בשטח הבית לאחר שאחיו איהאב הגיע עם הטרקטור הביתה.
זה המקום לציין, כי התובע הכחיש בחקירתו הנגדית כי שוחח עם החוקר, ורק בחקירתו החוזרת אישר עובדה זו. לא זו אף זאת, התובע לא זיהה את קולו בשיחה שהושמעה לו במהלך הדיון והכחיש כי זה הוא, גם אחרי שבית המשפט העיר לו כי מדובר בקול שזהה לקולו.
על אף שהנתבעת לא הגישה חוות דעת לזיהוי קול, אני קובעת כי התובע הוא זה שהוקלט בשיחה הנ"ל עם החוקר, וזאת לאחר ששמעתי את ההקלטה וזיהיתי את קולו של התובע במהלך הדיון. יתרה מזאת, בסיכומים שלו, התובע זנח את הטענה לגבי זהות הנחקר ע"י החוקר ולא טען טענה כלשהי בקשר לכך. כך או כך, החוקר העיד בפניי ואישר כי חקר את התובע ועדותו בנדון מקובלת עליי לחלוטין.
כל אחד מהנתונים שפורטו לעיל מפריך את גרסת התובע לגבי מקום אירוע התאונה, וודאי שמשקלם המצטבר של כל הנתונים יחד מפריך לחלוטין את גרסתו בנדון.
ערה אני אומנם לעדותם של שלושת עדי התביעה הנוספים, אשר העידו לפניי כי הגיעו לזירת התאונה למשמע הצרחות של התובע והבחינו בו כשרגלו מתחת לטרקטור. ואולם, על רקע הסתירות שצוינו לעיל אני מוצאת כי עדויות אלו אין בהן כדי לרפא את חוסר האמון שאני נותנת בתובע ואחיו איהאב לגבי מקום אירוע התאונה ולגבי המטרה שלשמה בוצע התיקון.
ויודגש, אני מקבלת את גרסת התובע ועדיו כי נפגע ברגלו כאשר הטרקטור נפל על רגלו בזמן שניסה להחליף גלגל. ברם, מהנימוקים הנ"ל איני מקבלת את טענתו כי התאונה אירעה בזמן ביצוע טיפול או תיקון דרך לשם המשך נסיעת הטרקטור, שכן הטרקטור הגיע כבר ליעדו הסופי - לבית.
גם העובדה כי חלק מעדי התביעה ראו את התובע עם נעליים צבאיות או עם מדי צבא, אין בה כדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי, שכן גם אם התובע אכן היה עם מדים או עם נעלי צבא, אין בדבר כדי להשפיע על המסקנה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי התאונה היא תאונת דרכים בשל תיקון או טיפול דרך שבוצע בטרקטור לשם המשך הנסיעה.
אחרית דבר:
על יסוד כל המפורט לעיל בשאלת החבות ובשאלת הנזק, אני מורה על דחיית התביעה."
