ד"ר. יצחק ויזל יליד 1936 ד"ר לכימיה ותואר ראשון בכימיה ובפיסיקה מרצה במכללת נתניה בעל משרד לשמאות וסיקור סיכונים בתחום הביטוח ההנדסי
שאלה: כמה שנים אתה ועסק בצד המקצועי של הביטוח ההנדסי בישראל ומתי אם בכלל בכוונתך לפרוש?
תשובה: אני עוסק בצד ההנדסי והמדעי טכנולוגי של הביטוח משנת1980. אין לי כרגע תכנית לפרוש. אמשיך לעבוד כל עוד שירותי מבוקשים וארגיש שאני מסוגל לספקם במקצועיות ויעילות, הן בעבודה בשטח והן בהוראת המקצוע במכללה האקדמית נתניה .
שאלה: כיצד אתה מתרשם מהגישה לביטוח ההנדסי בקרב הדור הצעיר אותו אתה פוגש כמרצה במכללת נתניה?
תשובה: גישת הסטודנטים היא דואלית. חלקם כבר יודעים שבעבודתם יעסקו בעיקר בביטוחים האישיים/פיננסיים והם לומדים את המקצועות של הביטוח הכללי ובתוכו הביטוח ההנדסי כדי מילוי חובה אקדמית על מנת לאסוף קרדיטים לתואר. החלק האחר של הסטודנטים מתייחס לנושא הביטוח ההנדסי ברצינות והתעניינות.
שאלה: מהתקשורת אנו למדים על בעיות שכיחות של פרויקטים קבלניים המתגלות בדרך כלל סמוך או לאחר השלמתם. האם תוכל למנות מניסיונך חמישה סוגים של נזקים בסדר יורד ולפרט את הסיבות לכל אחד מהמקרים? (למשל קריסת מרפסות נשירה של אריחי שיש פריצות שריפות נזקי גשמים ועוד).
תשובה: זו שאלה מורכבת מפני שהיא כורכת דוגמאות שאינן מעור אחד. מטודית אני מעדיף להתייחס בנפרד לנזקים/תאונות שמתגלים תוך כדי ביצוע עבודת השמאות. כמו למשל שריפות ופריצות שמקורן ברשלנות בענייני בטיחות ובטחון ולהבדיל, נזקי גשם ונגזרותיו שהן תוצאות של ניהול רשלני של אתר הבניה. יש לעשות הבדלה בין תופעות טבע חריגות לבין נזקים שמתגלים לאחר סיום הפרויקט, לפעמים לאחר שנים, כגון נשירת אריחים, סידוק סטרוקטורלי, בעיות איטום וכו'. הסיבות לנזקים יכולות לנבוע ממקורות שונים, כגון: תכנון לקוי, ביצוע לקוי, או חסר בפיקוח על טיב הביצוע והחומרים בהם השתמשו במהלך הביצוע.
שאלה: האם תוכל למנות מניסיונך חמישה סוגים של נזקים בסדר יורד ולפרט את הסיבות לכל אחד מהמקרים? (למשל קריסת מרפסות נשירה של אריחי שיש פריצות שריפות נזקי גשמים ועוד).
תשובה: אין לי סטטיסטיקה לגבי שכיחות נזקים כאלה לפי סוגים והיקפים והיה מעניין לעשות את ההשוואות המתבקשות בשאלה. יש כיום תקינה נרחבת לתכנון ולביצוע אבל אין למיטב ידיעתי תקינה על אופן ביצוע הפיקוח. דבר זה מעורר את השאלה הקלאסית "ומי ישמור על השומרים"? אלה השאלות להיום והתשובות פותחות פתח נרחב לדיונים.
שאלה: האם מניסיונך ניתן לצפות כבר בשלב התכנון של המיזם הקבלני את הבעיות העשויות לצוץ תוך כדי ולאחר השלמת הפרויקט ובאיזו מידה ניתן אם בכלל למנוע או לצמצם את הנזקים העתידים לבוא?
תשובה: לא.
סוקרים ויועצי ביטוח אינם מעורבים אקטיבית בתהליך התכנון אפילו כשהפרויקט המבוטח הוא מסוג "תכנון / ביצוע" (TURNKEY). מאידך גיסא, סביר מאד להניח, כי תהיה השפעה להיבטים של תכנון על אופן הביצוע ומכך עשויות להיוולד תוצאות נזיקיות, גם כאשר התכנון עצמו אינו לקוי בעליל. למשל, תהליך התכנון צריך להיות בו-זמנית בטיחותי וחסכוני. שני שיקולים סותרים לכאורה. אופן פתרון הדילמה הוא שמבדיל בין איכויות מהנדסים.
שאלה: כיצד לדעתך משפיעות שיטות הבניה החדישות כמו למשל בניה מתועשת (פריקסטים) על סיכוני הפרויקט ההנדסי?
תשובה: שיטות בניה מתועשות אמורות לקצר את משך הבניה וגם להוסיף אלמנט של יתר דיוק בבניית "הלגו" בהרכבת המבנה.
מכאן יוצא, שמשך החשיפה של המבטחים הן לסיכוני חבויות והן לסיכוני רכוש אמורה להיות קצרה יותר מאשר בבניה קונבנציונלית וכן תקטן החשיפה לליקויי בניה בשל ביצוע לא מדויק של הפרויקט. מאידך גיסא, גדל הסיכון הקשור בהנפות כבדות, בהובלת אלמנטים טרומיים כבדים ובייצורם.
שאלה: מהן חמש הנקודות בסדר יורד לגביהן קיימת לדעתך אי הבנה של הכיסוי הביטוחי לפי הפוליסה הקבלנית בקרב חלק לא מבוטל של הציבור הרחב (היעדר כיסוי ל"אחריות טיב" למשל היעדר כיסוי לפיצוי בשל איחור על פי חוזה)?
תשובה: הציבור הרחב אינו מכיר גם היבטים פשוטים יותר של הביטוח הקבלני ובכך אני כולל גם אנשים המעורבים בתהליך הבניה כגון מנהלי פרויקטים, קבלנים קטנים וכו'.
גם חלק לא מבוטל מסוכני ביטוח המתמחים בביטוחי פרט אינם בקיאים בתחום.
הנקודות המתבקשות בשאלה (ללא דירוג) הן :-
וכן הלאה והלאה.
שאלה: מדוע לדעתך רק מעטים רוכשים כיסויים או פוליסות נלוות לביטוח ההנדסי כמו למשל כיסוי לסיכוני טרור ואובדן רווחים וכו?
תשובה: הלקוחות הפוטנציאליים אינם מודעים לצורך בביטוחים המיוחדים ולאפשרויות הכיסוי הביטוחי וגם לדעתי אין מאמץ ראוי למכירתם כאשר במסגרת לימודים והשתלמויות אין מספיק זמן לטיפול בנושאים אלה
שאלה: מהי החשיבות הקיימת לדעתך לביטוחי האחריות הנדרשים מהקבלנים בנוסף לביטוח העבודות הקבלניות כמו למשל ביטוחי הציוד ההנדסי אחריות מקצועית ואחריות המוצר?
תשובה: ביטוחי האחריות הנדרשים מן הקבלנים מייקרים את הביטוח. לעתים קרובות מאד הציוד ההנדסי העובד באתר אינו של הקבלן ובוודאי לא של היזם וגם לא שוהה בשטח הפרויקט לכל אורך חייו. ביטוחי האחריות חשובים ונדרשים בעיקר על ידי יזמים ובעיקר על ידי גופים ציבוריים. מבחינת הקבלן עדיף היה שיידרש להציג ביטוחי אחריות כלליים החלים על כל פעילותו. מאידך בשיטה הנהוגה כיום הביטוח פר פרויקט משעבד את תגמולי הביטוח לתובעים בפרויקט הספציפי ולא מתחלקים בהם עם אחרים.
נושא ביטוח אחריות המוצר לגבי מבנים הוא נושא מסובך. איך בדיוק קובעים שמוצר הוא פגום? כאשר הקונסטרוקטור והמפקח אישרו אותו כתקין. עניין זה מצדיק דיון נפרד!
שאלה: האם לדעתך ניתן למצוא הבדל בתכנון או גם ביצוע של פרויקט ע"י יזם קבלן או קבוצת רכישה?
תשובה: מנית שלוש קבוצות של פעילים בתחום ביצוע העבודות הקבלניות שהם בעלי אינטרסים מנוגדים בכל הנוגע למוטיב הרווח. אידיאלית התכנון יהיה זהה לכולם, מעשית הדבר אינו ברור.
