פסיקה: היה או לא היה? בית המשפט קבע, כי לא קרה מקרה ביטוח

ת"א 38316-12-09 נחל עמוד בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו

פסק הדין ניתן ביום: 24/5/2016

ע"י כב' השופט: עזריה אלקלעי

עניינו של פסק הדין: האם האירוע הנטען על ידי החברה המבוטחת מהווה מקרה ביטוח בהתאם לפוליסה?

רקע: מדובר בתביעה שהגישה המבוטחת נגד חברת הביטוח, סוכן וסוכנות הביטוח לתשלום 458,955₪, וזאת בגין נזקים שנגרמו למלאי היין שייצרה המבוטחת. השופט רחמים כהן, דחה את התביעה בקבעו כי התובעת לא הוכיחה את המועד שבו התרחש מקרה הביטוח, וכן כי התביעה התיישנה. המבוטחת ערערה לבית המשפט המחוזי שביטל את פסק הדין וקבע, כי לא היה מקום לקבל את טענת ההתיישנות ואת הטענה לפיה לא הוכח שהאירוע אירע בתקופת הביטוח וקבע, כי יש להחזיר את התיק לערכאה הדיונית כדי שתקבע וכדי שתכריע בשאר טענות הצדדים.

בית המשפט קבע, כי לא קרה מקרה ביטוח.

מתוך פסק הדין:

"לאחר עיון בעדויות שנשמעו לפני כבוד השופט רחמים כהן ובחינת העדויות שנשמעו לפניי, דהיינו - עדויותיהם של אבי וויקטור, שוכנעתי כי סוכני הביטוח לא הטעו את אבי ביחס להיקף הביטוח, לא הציגו בפניו מצגים כוזבים והתרשמתי כי סוכני הביטוח הציגו בפני אבי תיאור כללי של הכיסויים שהפוליסה מקנה, לרבות כיסויים רגילים בגין נזקים לרכוש, כגון שריפה ופריצה.

מקריאת עדותו של אבי ומשמיעתה, שוכנעתי כי הוא לא היה ער כלל לביטוח בגין תסיסה או קלקול היין וכי התייחס לביטוח באופן כללי, שכן הוא לא הבין כלל בנושא יצור היין והסיכונים הגלומים בתהליך היצור, כאשר יש לציין כי גם סוכני הביטוח אינם מומחים בתחום היין.

שוכנעתי, כי לא הכיסוי הביטוחי עבור נזק בזמן תהליך היצור של היין הוא זה שגרם לתובעת לרכוש את הביטוח; ודוק, מדובר אך ורק באחד מהסיכונים שכוללת הפוליסה שרכשה התובעת והנותנת כיסוי גם לנזקים בגין אש למבנה, פרעות, אש מורחב לתכולה וביטוח למלאי היין עד לגבולות של 500,000₪ בגין הנזקים האמורים, העלולים להיגרם ליין.

כלומר, מלאי היין מבוטח במלוא ערכו אילו היה מתכלה עקב שריפה, כאשר הגבלת האחריות ל-10% מסכום הביטוח לא הייתה חלה במקרה זה.

אין חולק כי אבי לא קרא את תנאי פוליסת הביטוח, הוא עיין באופן כללי בתנאי הרשימה והסתפק בהסברים שניתנו לו, אולם הוא לא ערך את הביטוח בהסתמך על מצגים מטעים של סוכני הביטוח או בהסתמכות על דברים שנרשמו בעלון הפרסומי ושלאחר מכן שונו בתנאים הכלליים של הפוליסה.

האם במקרה שלפניי התקיים "מקרה ביטוח"

במקרה דנן, הפוליסה קובעת לעניין הרכוש המבוטח נשוא התביעה, דהיינו היין, הרחבה למלאי בתהליך הייצור והבשלה, במסגרתה מצוין, כי "על אף האמור לעיל, הפוליסה מורחבת לכסות תסיסה עצמית ו/או התחממות עצמית של מלאי תירוש, יינות ומשקאות חריפים המאוחסנים במכלים, ו/או בחביות כשהם בתהליך ייצור והבשלה שנגרם עקב "אירוע תאונתי כלשהו" (ההדגשות הוספו).

הנה כי כן, על מנת שנזק שנגרם למלאי יין עקב תסיסה עצמית או התחממות עצמית ייחשב למקרה ביטוח, אין די בכך שייגרם בו נזק לרכוש המבוטח עקב התסיסה העצמית או ההתחממות אלא שתנאי נוסף ומצטבר לקיום הכיסוי הביטוחי הוא שהאירוע ייגרם עקב "אירוע תאונתי כלשהו".

במסקנות בדיקתו, פירט המומחה מטעם התובעת את הסיבות שהביאו את היקב למצבו הנוכחי ופירט כי הסיבות הן:

אי ביצוע טיפולי הגנה ליינות, טיפולים נגד התחמצות כימית ומיקרוביאלית.

מעקב מעבדתי לא מספק אחרי תהליכים טכנולוגיים ביקב.

צפיפות המכלים והחביות, דבר המקשה באופן פיזי על ביצוע טיפולים.

...

לפי מומחה התובעת, הסכנה של הפיכת יין לחומץ אורבת לכל יין, כמו שסכנת התנגשות אורבת לכל נהג. עם זאת, כאשר מתרחש אירוע של החמצת היין, הוא מוגדר כאירוע שלא צריך לקרות. למרות, שכאמור, בהרבה יקבים בארץ ובעולם, גם בטיפולים של הייננים המקצועיים והמנוסים ביותר, תופעה כזו מתרחשת והסכנה שהיא תתרחש מטרידה כל יינן מבציר לבציר. לכן, כל יינן משתדל לזהות את הפעלתה הבלתי רצויה של התסיסה האצטית כמה שיותר מוקדם, על ידי בדיקות קפדניות של תירוש ענבים ויינות, ביחוד כשהיינות מוגדרים צעירים.

...

מהו "אירוע תאונתי כלשהו"

המדובר בהגדרה רחבה ביותר, המורכבת למעשה משני חלקים: המונח "אירוע תאונתי" והמונח "כלשהו". המונח האחרון מרחיב את הסיכון ומאידך המונח הראשון יכול להביא לפרשנות מצמצמת של המונח "תאונה".

ההגדרה המילונית של המונחים היא:

"אירוע - 1. מקרה, מאורע; 2. הופעה מתוכננת" (מילון אברהם אבן שושן, "המלון החדש", הוצאת קרית ספר בע"מ, ירושלים (להלן: "מלון אבן שושן"), בעמוד 156.

"תאונה - מקרה-אסון, תקלה, תקרית שגרמה לפציעה או לנזק חמור" (מילון אבן שושן, בעמוד 2811).

בהקשר הביטוחי, יפים לענייננו דבריו של המלומד יעקב קיהל, בספרו "ביטוח חבויות בישראל", ההוצאה לאור המכללה לביטוח ע"ש יעקב שריר ליד איגוד חברות הביטוח בישראל, בעמוד 13:

"ההבחנה השנייה שאנו נזקקים לה בדוננו ב"נזק" כמשמעו בפוליסה היא במידת היותו "תאונתי". בתי המשפט נדרשו לסוגיה זאת לא אחת וב-ע"א 414/66 שרה פישביין נ. דגלס ויקטור פול ע"י מזרח שירות לביטוח (פד"י כ"א (2) 453) הוגדר המונח כמתייחס לכל מאורע בלתי צפוי ובלתי מתוכנן הגורם לנזק... ההגדרה דנן מדגישה את שני מרכיבי התאונה – היותה מקרית ובלתי צפויה והיותה פתאומית וחריגה. במונח "מקריות" אנו מבינים כי האירוע לא היה מתוכנן על ידי המבוטח וכי לא ניתן היה לצפות את קרותו ואת תוצאותיו. ...

במונח "פתאומיות" אנו מבהירים את חד-פעמיותו של האירוע, את היותו נובע מהתפתחות יוצאת דופן של הנסיבות ואת העובדה שאינו הדרגתי."

בתא"מ (שלום חיפה) אלבז נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, מיום 23.3.2011) התייחס בית המשפט להגדרת המונח "תאונה" וקביעותיו קולעות לענייננו:

"תאונה הינה אירוע בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר, המתרחש בפתאומיות במקום מוגדר.

ישנם איפוא ארבעה תנאים החייבים להתקיים על מנת שהאירוע נשוא התביעה דנן יחשב כתאונה, ואני סבורה כי אכן כולם מתקיימים במקרה דנן. במקרה דנן התדלוק השגוי היה: בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר ופתאומי."

בת"א (מחוזי י-ם) 6199/04 טופ גן ורסאי ירושלים בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, מיום 10.5.2015) (להלן: "עניין ורסאי") התייחס בית המשפט לשאלה מהו "אירוע תאונתי" בהקשר של פוליסות ביטוח, תוך שהוא עורך סקירה של פסקי הדין המהווים את ההלכה בעניין, וקבע:

"הדרישה לכך שהנזק המכוסה בפוליסה ייגרם כתוצאה מאירוע תאונתי בלתי צפוי, מבטאת עיקרון יסוד בדיני ביטוח לפיו אין ביטוח של נזק שהינו בגדר הוודאי (ע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נח(6) 822, 839). אלמנט אי-הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח, הוא אבן הראשה בכל חוזה ביטוח. הסיכון הוא אחד מארבעת יסודותיו של מקרה הביטוח (לצד יסוד הנזק, יסוד הסיבתיות ויסוד הזמן: ע"א 3182/02 אשד (1980) מהנדסים ויועצים תעשייה ניהול ומכון בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(2) 179, 188).

יסוד הסיכון הנו הכרחי להתגבשותה של אחריות ביטוחית: "באין סיכון אין ביטוח" (ע"א 8972/00 שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(4) 817, 834). "נקודת המוצא להגדרת אותו סיכון הינה מטרתו הבסיסית של חוזה הביטוח – הענקת הגנה למבוטח מפני סיכונים ולא מפני ודאות" (שם, שם). מטרה בסיסית זאת גוררת אחריה את הדרישה שהאירוע אשר כלפי התרחשותו נעשה הביטוח, לא יהיה סתם אירוע אלא אירוע מסוג של "מקרה": "המרכיב החשוב בביטוי 'מקרה ביטוח' הוא היותו 'מקרה', היינו, לא ניתן לצפות מראש אם יתרחש, ובמקרה של ביטוח חיים – מתי יתרחש. לשון אחר, במושג 'מקרה ביטוח' מתגלמת אחת מתכונות היסוד של מוסד הביטוח – הביטוח מגן על המבוטח מפני אירועים בלתי צפויים" (ש' ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981 (כרך ראשון, 2005) עמ' 182; ראו עוד מ' יפרח, ר' חרל"פ, ששון – דיני ביטוח (מהדורה שניה, 2001) 227; י' אליאס, דיני ביטוח (מהדורה שניה, 2009) 412)."

בית המשפט קובע, כי על מנת שמקרה ייחשב "מקרה ביטוח", עליו לגלם את אחת מתכונות היסוד של מוסד הביטוח ולהיות בגדר מקרה בלתי צפוי.

בהמשך הדברים קובע בית המשפט בעניין ורסאי, כך:

""מקרה ביטוח" הוא אפוא מקרה שהתרחשותו בעת רכישת הביטוח צריכה להיות מוטלת בספק. הדרישה ל"תאונתיוּת" הנה ביטוי נרדף לדרישה לאקראיות הנזק. בהתאם לכך נאמר בפרשת סלע (עמ' 325) כי נזקים שהנם "פרי של פגם טבעי או של תכונה פנימית של הרכוש המבוטח" אינם באים בגדרו של "אירוע תאונתי". ועוד נאמר שם (בעמ' 323) כי "מקובל להבחין בשתי משמעויות של הביטוי 'אירוע תאונתי': האחת, סובייקטיבית, מתייחסת אל מאורע כתאונתי בשל אי היותו פרי מעשה (או מחדל) מכוון או מתוכנן מצדו של המבוטח; השנייה, אובייקטיבית, פניה אל מהלך העניינים הלא טבעי שהוביל לנזק... אין לראות בנזק פרי 'תאונה' מקום בו גרימתו הינה תוצאה של מהלך העניינים הטבעי והרגיל.

לגבי המשמעות הסובייקטיבית של הביטוי "אירוע תאונתי", הובהר בפרשת סלע (עמ' 325) כי "רשלנותו של המבוטח אינה שוללת את היותו של הנזק פרי אירוע תאונתי ואינה הופכת את הנזק לוודאות", ולפיכך מקומה של שאלת רשלנות המבוטח "אינו בדיון על הכיסוי הביטוחי הכולל (נזק או אובדן תאונתי או בלתי צפוי מכל סיבה שהיא), אלא בדיון על החריגים לכיסוי זה" (ראו בדומה פרשת אשד, עמ' 189-188)...

כאמור, בנוסף להיבט התאונתי-הסובייקטיבי של האירוע, צריך שהאירוע יהיה בעל אופי תאונתי גם מהבחינה האובייקטיבית. אילו התמוטטות רצפת האולם הייתה נגרמת אך ורק מהשימוש בשיטת ה"פל-קל" בעת הקמת המבנה, כי אז לא היה ניתן לראות בהתמוטטות משום אירוע תאונתי. במצב כזה, אף שההתמוטטות ארעה בנקודת זמן מוגדרת וממוקדת, מאחר שמקורה בשיטת בניה לקויה שקיננה בנכס כל העת מאז הקמתו, לא היה בנמצא אירוע חיצוני ואקראי שגרם לנזק, אלא הסיבה הבלעדית לנזק הייתה פגם הנובע מטבע בריאתו של הבנין, שהיה טבוע בו מאז ומתמיד. פגם אינהרנטי שכזה עושה את התרחשות הנזק לוודאית, וככזה אינו מסוגל לחולל אירוע תאונתי (פרשת סלע, עמ' 324; פרשת נווה גן, עמ' 322).

דא עקא, שבהתאם להסכמת הצדדים, התמוטטות הרצפה נבעה לא רק מהשימוש בשיטת ה"פל-קל". על פי ההסכמה הדיונית, "התמוטטות המבנה נבעה מפגם או פגמים שהיו טבועים בו קודם לכן, ובצירוף עומס המשקל שנגרם בעת ריקוד של כ-300 עד 400 אנשים ברחבת הריקודים". כלומר, ההתמוטטות נבעה משילובם יחד של שני גורמים: גורם ראשון – הפגם שהיה טבוע במבנה (שיטת ה"פל-קל"); גורם שני – העמסת משקל של פעילות ריקוד המתבצעת על ידי מאות אנשים בקטע מתוחם (רחבת

הריקודים) של הרצפה בעלת הפגם הטבוע. הסכמה זאת שוללת את הגדרת האירוע כאירוע ודאי ולא תאונתי. מספר טעמים לכך:

ראשית, נזק הנגרם מפגם הטבוע בנכס מעצם בריאתו אינו נחשב לאירוע תאונתי, משום שנעדר ממנו יסוד חוסר הוודאות שבהתרחשות הנזק (אליאס, לעיל, בעמ' 413; ולר, לעיל, בעמ' 182; ד' מ' ששון, דיני ביטוח (1988) 115-110; ת"א (שלום חיפה) 1031/00 ליפשיץ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (26.3.04) בפסקה 6). פועל יוצא מכך הוא, שגם כאשר טבוע בנכס המבוטח פגם פנימי, אין בנתון זה כשלעצמו לשלול אירוע תאונתי, אלא נדרש להראות בנוסף שאותו פגם פנימי צפוי היה לגרום בוודאות לנזק, במסגרת מהלך העניינים הטבעי והרגיל. מטעם זה נפסק כי כאשר התרחשות הנזק בשל פגם פנימי הטבוע בנכס לא הייתה צפויה בכל מקום ובכל מצב אלא רק בהתקיימם של תנאים חריגים, אין לומר כי הנזק שהתרחש בפועל היה נזק ודאי שאינו מכוסה בפוליסה (ע"א 126/80 Guardian Eastern Insurance Company Ltdנ' א' רוסמן ושות' בע"מ, פ"ד לו(3) 295, 299-298). הוא הדין לענייננו: מאחר שהתמוטטות הרצפה לא הייתה צפויה בכל עת ובכל מצב, אלא התרחשה רק בנקודת זמן קונקרטית בה נמצאו בין 300 ל-400 אנשים במצב של ריקוד ברחבת הריקודים, המתרכזת באמצע האולם ושטחה (כ-100 מ"ר) עומד על פחות מעשירית שטח כל האולם (סעיף 16 לתצהיר עדות ראשית של תובע 6), אין לומר כי ההתמוטטות הייתה נגרמת בוודאות בשל הבניה הלקויה בשיטת ה"פל-קל" גם אלמלא עומס המשקל שיצרו מאות הרוקדים על מקטע צר וממוקד באולם."

קולעות לעניין זה קביעותיו של בית המשפט העליון בע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ ואח', פ"ד מז(1) 311 בעמודים 322-324:

""אירוע תאונתי" או "תאונה" אינם קלים תמיד להגדרה, וזו עשויה להשתנות לפי ההקשר ונסיבות העניין. לעתים קל יותר להגדיר איזה אירוע אינו בגדר המונחים הללו.

...

"מקרה ביטוח" הוא מקרה שהתרחשותו בעת רכישת הביטוח מוטלת בספק. הנזק שנגרם כתוצאה ממקרה ביטוח הוא נזק אקראי ובלתי צפוי, שלא ניתן היה לחזות מראש כי יקרה בוודאות.

במקרה דנן, נקבע כי מקרה ביטוח יהיה, בין היתר, "אירוע תאונתי כלשהו". לפי הפסיקה, נזק הנגרם מפגם הטבוע בנכס מעצם בריאתו אינו נחשב לאירוע תאונתי, משום שנעדר ממנו יסוד חוסר הוודאות שבהתרחשות הנזק.

בענייננו, כפי שצוין בחוות דעת המומחה מטעם התובעת, הנזק שנגרם ליין של התובעת הוא נזק צפוי, שיכול לקרות לכל יין מסוג זה, בכל יקב, לאור תכונותיו של היין.

מעבר לכך, אף בהתאם לשתי המשמעויות של הביטוי "אירוע תאונתי", כפי שפורשו בפסיקה, המקרה דנן אינו נופל לגדר "מקרה ביטוח". כך, מן הבחינה הסובייקטיבית, הנזק במקרה דנן הינו פרי מחדליה של התובעת באופן טיפולה ביין. ומן הבחינה האובייקטיבית, הנזק שנגרם ליין הינו בגדר תוצאה של מהלך העניינים הטבעי והרגיל.

זאת ועוד, בענייננו, הנזק שאירע ליין לא נגרם כתוצאה מאירוע פתאומי, חד פעמי, אלא שמדובר בתהליך הדרגתי שהתרחש ביין כתוצאה מהתנהלות לקויה של התובעת, כעולה מחוות דעתו של לא אחר מהמומחה מטעמה של התובעת עצמה.

לשם ההמחשה, אילו הנזק היה נגרם עקב שינוי פתאומי בטמפרטורת היקב, או בלחות האוויר,  כתוצאה מתקלה במקררים או במערכת מיזוג האוויר, ניתן היה לראות בנזק כנגרם עקב אירוע תאונתי.

לאור התוצאה אליה הגעתי, כאמור לעיל, ביישום מבחני הפסיקה לקיומו של "אירוע תאונתי" על עובדות המקרה שלפניי, אין לי אלא לקבוע, כי לא התקיים "מקרה ביטוח" מאחר והנזק לא נגרם כתוצאה מ"אירוע תאונתי", אלא כתוצאה מתהליך טבעי והדרגתי של תסיסה שהגורם המדויק לה לא הוכח עד תום, דבר שהביא לקלקול היין. על כן, הנזק שאירע כלל אינו נופל לגדרי הפוליסה.

בהקשר זה יצוין, כי דברי המומחה לפיהם: "מדובר באירוע שלא צריך לקרות" אינם יוצרים "אירוע תאונתי" יש מאין. שכן, אם היינו אומרים כי קלקול היין בנסיבות שהוכחו לפניי, מבלי שהוכח אירוע תאונתי שגרם לקלקול או האיץ את התפתחותו של הקלקול, הינו מבין הסיכונים הכלולים בפוליסה - היינו הופכים את הפוליסה למעשה לתעודת אחריות בפני קלקול היין, והיינו הופכים את המילים בפוליסה "אירוע תאונתי" לאות מתה וחסרת משמעות.

זאת ועוד, התובעת לא הוכיחה כי קלקול היין נגרם עקב חדירה בלתי צפויה של חומרים או גופים זרים או בלתי כשרים ליין, וטענת ב"כ התובעת בסיכומיו לעניין זה, נטענה בלא כל תשתית ראייתית ולפיכך גם טענה זו נדחית.

סוף דבר

משקבעתי כי לא התרחש מקרה ביטוח, ממילא אינני נדרש לדון בשיעור הנזק או בתחולת הגבלת האחריות ל-10% מסכום הביטוח.

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה, התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט בסכום כולל של 20,000 ₪."