ראיון עם שמואל נבו, יועץ ביטוח ומומחה לביטוח ימי: הדומיננטיות הבריטית בביטוח ימי בישראל

שמואל נבו  יועץ ביטוח ומומחה לביטוח ימי, שימש בעברו כמנהל שיווק אלמנטרי, סמנכ"ל ומנהל מרחב תל -אביב -דן -מרכז –אררט בכלל-ביטוח חברה לביטוח בע"מ וכיהן בתפקידים בכירים בחברות אררט, דולב, ציון, הסנה ועוד. חבר בוועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית

שאלה: מה הדין החל על מרבית הפוליסות לביטוח ימי המונפקות כיום בישראל ומהי הסיבה?

תשובה: ביטוח ימי לכיסוי מטענים ביבוא ויצוא, אינו כפוף לחוק חוזה הביטוח הישראלי. הדין החל על הביטוח הימי הוא חורק הסחר הימי העותומני משנת 1861. אלא, שכל פוליסה לביטוח ימי כוללת תנאי ביטוח שנוסחו על ידי מכון החתמים הלונדוני (Institute of London Underwriters)וכוללת, מן הסתם, את סעיף הדין והנוהג האנגלי. ביטוח ימי מכסה סיכונים החורגים מגבולות ישראל וכאלה החוצים ארצות ויבשות. על כן, נדרש כיסוי ביטוחי הפועל על פי כללים אחידים בכל העולם.

מאחר ולונדון ידועה בהיותה המקור בו החל ביטוח בכלל והביטוח הימי בפרט, התקבלה "בכירותה" של לונדון בתחום זה בכל העולם והחוק האנגלי היה לדין המקובל בביטוח ימי. אגב, כל מסמכי הסחר הבינלאומי מנוסחים בשפה האנגלית.

שאלה: האם לדעתך ניתן לצפות לשינוי החוק הישראלי בהחלת כל סעיפי חוק חוזה הביטוח על הביטוח הימי לאור השינויים בחוק חוזה הביטוח הבריטי שמרחיבים את ההוראות לטובת המבוטחים בדומה לחוק חוזה הביטוח הישראלי, או אפילו יותר?

תשובה: לא הייתי מסתכן בציפיות לשינוי החוק בישראל. היו ניסיונות להוציא מן הביטוח הימי פרקים מסוימים ולהחיל עליהם את חוקי הביטוח הישראלים, לדוגמא: פרק החבויות בביטוח כלי שיט. יחד עם זאת חשוב לזכור כי שינוי החוק אינו השלב האחרון של השינוי אלא רק ראשיתו. על כל שינוי בחוק דרושה פסיקה שתבאר ותקבע מהי באמת ההלכה הקובעת. חוק חוזה הביטוח האנגלי אכן משפר את מעמדו של המבוטח בסוגיות שונות וככזה הוא יקבע גם לגבי המבוטחים בישראל כמו בכל העולם, בכל מקום בו הפוליסות כפופות לחוק האנגלי. 

שאלה: על אילו תנאים מבוססות מרבית הפוליסות לביטוח ימי המונפקות כיום בישראל ומהי הסיבה?

תשובה: הפוליסה לביטוח ימי באופן כללי, מבוססת על סעיפי מכון החתמים הלונדוני, ויש בו פתרונות לכל סוגיה אפשרית הדרושה לביטוח ימי. יש בין מאות הקבצים השונים של סעיפים כאלה, התייחסות למטענים מסוגים שונים, לצורות הובלה שונות, לסיכונים מסוגים שונים ועוד ועוד. הסעיפים מנוסחים בצורה ברורה, קלים לפירוש ונוחים לשימוש. די אם מצוין בפוליסה כי היא כפופה ל: ICC (A) 1.1.82 כדי שכל מבוטח ומבטח בכל מקום בעולם יידע בדיוק את פרטי הביטוח.

שאלה: מהם סעיפי המכון?

תשובה: סעיפי המכון מנסחים את היקף הכיסוי, משך הביטוח וסוגיות נוספות המתייחסות לחובות המבוטח והתחייבות המבטח בהסכם הביטוח. סעיפים אלה מרוכזים בקבצים שונים (מאות קבצים) שבהם נעשה שימוש לפי הצורך. בפוליסה לביטוח ימי מצוין בדף הרשימה כי היא כפולה לסעיפי המכון: מטענים, מלחמה, שביתות, ועוד ועוד. קבצים מיוחדים ניתן למצוא לסוגי מטענים מיוחדים כגון: בשר קפוא, מטען קפוא (שאינו בשר), מטענים בצובר, עץ נסור, ועוד, ולסוגי כיסויים מיוחדים: "כל הסיכונים", כיסוי מצומצם, סיכוני מלחמה, סיכוני שביתות ופרעות וכו'. יש גם קבצים מיוחדים לביטוח כלי שיט החל מהקטנים לצרכי תענוגות ועד לביטוח ציים ואניות סוחר. היתרונות לשימוש בקבצים אלה – גדול בשל אחידותם, בהירותם וקלות פירושם ובמיוחד בשל הפסיקה הרבה שכבר טיפלה בהם.

שאלה: מתי עודכנו לאחרונה סעיפי המכון?

תשובה: סעיפי המכון מתעדכנים מעת לעת לפי הצורך, מידי כמה שנים. (לכן חשוב לציין את התאריך של קובץ הסעיפים שאנו מתכוונים לכסות). התהליך הוא איטי מאוד ומשתף את כל מי שהשינוי נוגע לו. מכון החתמים הלונדוני מפיץ את הטיוטה המוצעת לשינוי ומאפשרת זמן מספיק ארוך לת גובות. לאחר דיונים בתגובות יוצאת טיוטה נוספת (לפי הצורך) ובסוף התהליך מופץ קובץ חדש הנושא את תאריך ההפצה. יש בין קבצי הסעיפים שעודכנו לאחרונה לפני 3-4 שנים ויש סעיפים ש"מחזיקים" שנים רבות ללא צורך בשינוי, למשל "סעיף החילוף" Institute Replacement Clause נוסח בינואר 1934 (!) ועדיין תקף עד עתה.

שאלה: האם ניתן למצוא דומיננטיות של מבטחים בריטיים גם בביטוחי משנה של ביטוח ימי שנערך כיום בישראל, ואם כן מהי הסיבה?

תשובה: קשה לדבר על "דומיננטיות" ועל איך היא באה לביטוי בביטוחי משנה. יחד עם זאת, שוק הביטוח הלונדוני עדיין איתן מאוד ומערך התווכנים (ה"ברוקרים") מתרוצץ ב"סיטי" של לונדון כבימים ימימה, וחתמי ללויד'ס עדיין נותנים פתרונות ביטוחיים לסיכונים שמבטחים אחרים  בעולם אינם מתלהבים לכסות. "רוח-ללויד'ס" עדיין פועמת בהחלט.

שאלה: מהם התנאים המקובלים לביטוח כלי שיט קטנים בישראל?

תשובה: התנאים המקובלים לביטוח כלי שיט קטנים (וגם גדולים אם הם מיועדים למטרות בילוי והנאה) בישראל הם Institute Yacht Clauses. – סעיפי המכון לביטוח יאכטה, עם הסעיפים הנוספים המקובלים לכיסוי סירות מהירות, לכיסוי פעילות סקי מים, ועוד.

שאלה: מהו הדין החל על ביטוח כלי שיט קטנים בישראל?

תשובה: במצב הרגיל, הפוליסה לביטוח כלי שיט הכפופה לסעיפי המכון הלונדוני לביטוח יאכטות Institute Yacht Clauses, קובע כי היא כפופה לחוק והנוהג האנגלי. בהחלטה בתיק ע"א 3809/06 חיים אזולאי נ' הכשרת הישוב, נקבע, כי החוק האנגלי הוא הדין החל על ביטוח ימי כפי שקבוע בפוליסה. לעומת זאת בהחלטה בתיק ע"א 2659/02 אבו שנב הנא נ' אחמד אבו שנב (מגדל) נקבע כי פרק החבויות צריך בכלל להיות כפוף לכללי חוק חוזה הביטוח הישראלי. עדיין יש בלבול רב בין שתי הגישות וחברות הביטוח שנכנסו לתחום ביטוח כלי השיט רק בשנים האחרונות, יצאו עם פוליסות ש"מערבות" ומבלבלות עוד יותר את נושא הדין החל על ביטוח כלי שיט בהוצאתן פוליסות שחלקן בשפה האנגלית וחלקן בעברית, כשפרק ביטוח כלי-השיט עצמו כפוף לחוק האנגלי ופרק החבויות כפוף לחוק חוזה הביטוח הישראלי והבלבול – גדול.

שאלה: מהם ביטוחי החובה החלים על ביטוח כלי בישראל?

תשובה: ביטוח החובה החל על בעל כלי שיט במדינת ישראל מקורו בתקנות הנמלים, בטיחות השייט, הקובעות בתקנה (77) כי לא ישיט אדם כלי שיט בישראל, אלא אם הוצאה פוליסת ביטוח המבטחת אותו אדם בשל חבות כלשהי אשר הוא עשוי לחוב בשל מותו או חבלה בגופו של כל אדם אחר שנגרמו תוך או עקב השטת כלי השיט בידי אותו אדם. והסעיף הבא (78) קובע כי סכום הביטוח המזערי יהא סכום בשקלים חדשים השווה ל-100,000 דולרים של ארה"ב. ברור מאליו כי סכום מינימום זה אינו מספיק לכסות תאונה ממשית ופיצוי למספר נפגעים. על כן, מציעות רוב חברות הביטוח למבוטחים את האפשרות להעלות את גבולות האחריות לסכומים סבירים של כמיליון דולר. 

שאלה: כיצד לדעתך אמורה להשפיע ההינתקות מגוש היורו על תאגיד ללוידס, אם בכלל?

תשובה: תאגיד ללוידס היה קיים מאות שנים לפני התגבשות גוש האירו וכנראה יתקיים שנים רבות גם לאחר התפרקות גוש האירו. אינני רואה מצב בו תהא השפעה כלשהי להתנתקותה של אנגליה מגוש האירו בתחום הביטוח.