מורלי דורי – מנכ"לית של סוכנות הביטוח פלתורס מקבוצת מגדל, כיהנה בעברה כסמנכ"לית וסגן ראש תחום ביטוח כללי במגדל וכמנהלת ביטוח מסחרי וחברת הנהלה בחברת AIG ישראל. לאחרונה פורסם שבשנת 2017 תתמנה כמנכ"לית של חברת ביטוח חקלאי.
מהנדס עמיחי הררי, אביה של מורלי דורי – בוגר הטכניון, מנהל היחידה לביטוח וניהול סיכונים בעיריית תל אביב יפו, שימש בעברו מנהל האגף האלמנטרי ומערך העסקים של קבוצת הביטוח מגדל, סמנכ"ל חברת המגן, מרצה בכיר במכללה לביטוח, יו"ר וועד ענף ביטוח הנדסי וחבר וועד ענף רכב של איגוד חברות הביטוח וחבר מערכת בטאון הביטוח.
שאלה: באיזה גיל שמעת לראשונה את המילה "ביטוח"?
תשובה עמיחי: פעם ראשונה שמעתי את המושג ביטוח היה לאחר שסיימתי את לימודיי בטכניון. הייתי בן 27 והייתי צריך למצוא סוקר שיערוך סקר לג'יפ של אבא שלי שהיה מבוטח ב'הסנה'. פניתי לד"ר אהרונוביץ, שמאי הרכב הראשי של 'הסנה' ואחרי שהוא סיים את הסקר, שתינו קפה והוא הציע לי להצטרף לעבוד אצלו. לאחר מספר חודשים, סיימתי את עבודתי כמהנדס בבתי הזיקוק בחיפה, עברתי עם אשתי רותי לגור ברמת גן והתחלתי לעבוד כשמאי במשרדו.
תשובה מורלי: אני לא בדיוק זוכרת, אבל בוודאי מגיל מאד צעיר. יש לי זיכרונות כילדה קטנה מטיילת במשרדי 'פלתורס' בבית פלטין, ברח' אחד העם בת"א, כך שכנראה מדובר על גיל 5, אז התחלתי ללכת עם אבא למשרד ולשמוע ביטוח.
שאלה: באיזה גיל הבנת שאת/ה הולך/ת לעסוק בביטוח?
תשובה עמיחי: אחרי שהתחלתי לעבוד כשמאי במשרד אהרונוביץ, אהרונוביץ יעץ לי ללמוד ביטוח כללי ב'מכללה לביטוח' על מנת לבסס את הידע כשמאי. במסגרת הקורס נכללה הרצאה של שעתיים של אלי בוכוולד, סמנכ"ל ב'צור חברה לביטוח' על ביטוח הנדסי. בתום ההרצאה הבנתי שזה התחום שבו אני רוצה לעסוק.
תשובה מורלי: אני התחלתי לעבוד בביטוח תמורת שכר שאבא שילם לי בגיל 13 בתחילה בתיקיה ולאחר מכן הפקתי פוליסות רכב על המחשב החדש של 'המגן'. התפרנסתי מביטוח כתיכוניסטית, לפני הצבא, אחרי הצבא וכסטודנטית בסניף 'המגן' ירושלים. היה לי ברור שהקריירה שלי לא תהיה בביטוח. אחרי לימודי תואר ראשון התחלתי לחפש לעצמי מקצוע והתלבטתי בין בנקאות, שוק ההון, פרסום או היי טק. אבא שלי לא וויתר ולחץ שאעבוד בביטוח כי האמין שאוכל להתקדם מהר יותר בענף הביטוח מאשר בבנקאות. בסופו של דבר, עמדו מולי שתי הצעות – בנק מול ביטוח וההצעה בביטוח היתה יותר אטרקטיבית והחלטתי לבדוק את האפשרות לבנות לי קריירה בענף הזה. ונתפסתי.
שאלה: האם לדעתך העבודה בביטוח כרוכה בסוג של שליחות?
תשובה עמיחי: לדעתי כן. אני רואה בביטוח בטחון פיננסי לפרט ולעסקים והעברת הסיכון לחברות הביטוח מאפשרת לפרט והחברה ליטול סיכונים מבוקרים מבלי לקחת סיכון קריסה פיננסי על עצמו.
תשובה מורלי: כשסיימתי את חטיבת הביניים הייתי צריכה להגיש עבודת מחקר בנושא כלשהוא. היה לי קל לבחור בביטוח כנושא לעבודה. כבר אז קיבלתי מאבא את השיעור שביטוח הוא אחד היסודות החשובים ביותר שמניעים את הכלכלה המודרנית ולמעשה לולא הביטוח, לא היו יכולים הפרטים להשקיע בסיכונים על מנת להגיע לצמיחה כלכלית.
שאלה: אם לא היית עוסק בביטוח מה היית עושה?
תשובה עמיחי: הייתי ממשיך לעבוד כמהנדס כמו כל חבריי הסטודנטים בטכניון וקרוב לוודאי שבמאוחר או מוקדם הייתי עובר לתפקידי ניהול בתעשייה.
תשובה מורלי: האמת, קשה לי לענות. אני אוהבת את מה שאני עושה וקשה לי לחשוב על לעבוד בתחום אחר.
שאלה: האם גדל במשפחת הררי/דורי דור שלישי לביטוח?
תשובה עמיחי: לא. תרמנו מספיק לענף – גם בתי דנה, ובעלה יובל עובדים בענף הביטוח ותורמים לו תרומה מהותית.
שאלה: מה דעתך על התדמית של ענף הביטוח בעיני הציבור לעומת המצב כפי שהוא באמת המוכר לכל מי שעוסק בביטוח? האם נכון לומר שהתקשורת רואה אותנו בעדשה מעוותת?
תשובה עמיחי: כן בהחלט. תדמית הענף שלילית ונובעת לא מעט מטעויות ושגיאות של ענף הביטוח בניהול תביעות שמגיעות לכותלי בית המשפט מבלי שיש לכך הצדקה כלשהיא. הנזיפות או פסקי הדין באותם התיקים משחירים את הענף ונותנים לתקשורת חומר בערה להלעטת האש כנגד ענף הביטוח.
תשובה מורלי: התדמית של ענף הביטוח בישראל היתה תמיד שלילית. אגב, אני לא חושבת שהיא חיובית מאד בעולם, אבל בארץ בשנים האחרונות ענף הביטוח הוא אחד המסקטורים הכי מושמצים. לצערי הרב, אני בתחושה שאנחנו כמנהלים בענף צריכים לקחת חלק מהאחריות על התדמית הזו ולצערי הרב לא נעשים היום צעדים יזומים אמיתיים כדי לשפר את התדמית הזו. ב-15-20 שנה האחרונות הרוב המכריע של השינויים המהותיים בענף הם יוזמה של הרגולציה. הפיקוח על הביטוח מנהל את השינויים והמבטחים והסוכנים נאלצים להתאים את עצמם. יכול להיות שאם המבטחים והסוכנים היו יוזמים שינויים בתחומים בהם טיפלה הרגולציה מאד יתכן שגם היינו מגיעים למקום אחר וגם היינו משפרים את התדמית של הענף.
שאלה: האם תוכל/י בבקשה לאפיין את השינויים שחלו בענף הביטוח במהלך העשורים האחרונים? האם כל השינויים שחלו היו לטובה?
תשובה עמיחי: ענף הביטוח עבר מהפכה במיוחד בשטח המקצועי ובתחום הידע. לדעתי, ישנה רדידות בענף הביטוח ורוב החתמים אינם בקיאים בחומר ומשום כך לא מעיזים לאתגר את המנהלים שלהם ברעיונות לפתרון הבעיות. למעשה, החתם פועל לבדוק האם הצעת הביטוח שקיבל מתאימה לאחת 'המגירות' שיש לו. במידה ומוצא שלא, אין הוא משקיע מאמץ בלמצוא פתרון ולייצר פתרון מחוץ לקופסה.
תשובה מורלי: אני חושבת שהשינויים שחלים בענף הביטוח חלים גם בסקטורים אחרים במשק, מוסדות פיננסיים וגם בסקטורים מסחריים אחרים. העולם הכלכלי השתנה. אנחנו חיים בעולם גלובלי ולא לוקלי, עולם בו המידע זמין לכל לקוח והלקוח נמצא במרכז ומחזיק את הכח. כל אלו שינויים מהותיים שנכנסו גם בענף הביטוח וגרמו לשוק תחרותי יותר ולמרווחים נמוכים יותר.
שאלה: מהי רמת הידע המקצועי הנדרשת, לדעתך, כיום מחתמים העוסקים בביטוח?
תשובה מורלי: דווקא בעידן בו הרווחיות היא כל כך נמוכה, יש יתרון לידע וניסיון בתחום החיתום. חיתום מקצועי ובעל ניסיון ואף יצירתי יכול ליצור לחברת ביטוח תיק ביטוחים איכותי שייצר תוצאות חיתום טובות יותר לאורך זמן. בעידן בו קשה מאד להקטין את ההוצאות והריבית היא אפסית ואין כמעט רווח מהשקעות, כל מה שנשאר זה רווח חיתומי. חברות ביטוח שיידעו לשפר את הרווח החיתומי, יוכלו להיות גמישות יותר כתוצאה מרווחיות משופרת.
שאלה: האם את/ה מצר/ה על סגירתה של המכללה לביטוח שפעלה ליד אגוד חברות הביטוח?
תשובה עמיחי: אני מצטער על סגירת המכללה כי המוסדות שמלמדים היום ביטוח אינם מדריכים ומלמדים את התלמידים להיות מחוברים לשטח, כלומר לפעילות היומיומית של ענף הביטוח. לדעתי, הידע שניתן היום לתלמידים הוא ברמה תיאורטית מדי וכאשר הם מגיעים לשוק הביטוח, יש להם קושי לא קטן להתאים את הידע הנרכש לעבודה ולמשימות הנדרשות.
תשובה מורלי: יש בעיה של הכשרה ופיתוח אישי של המשאב האנושי בענף. זה קצת מוזר כי הרי אין לנו מכונות, או חומרי גלם כמו בענפים אחרים. יש לנו רק הון אנושי ומערכות מיכון. אם אנחנו מבינים את זה, כמנהלים בענף הזה, היינו צריכים להשקיע יותר בפיתוח ההון האנושי של הענף. הבעיה מתחילה בתדמית, אותה הזכרנו קודם. בגלל שהתדמית שלילית, קשה למשוך כח אדם איכותי לענף. הרוב המכריע של העובדים בענף לא בחר לעבוד בו, אלא נקלע אליו במקרה. זה מדבר בעד עצמו. כך יוצא שכבר משלב הקליטה של ההון האנושי לענף הביטוח אנחנו בבעיה. אם אנחנו גם לא משקיעים בפיתוח, הדרכה, למידה והעצמה, כמו בסקטורים אחרים מתחרים, לדוגמא בבנקאות, אז אכן נוצרת בעיה כללית בענף.
שאלה: כיצד לדעתך תשפיע הטכנולוגיה החדשה (כמו למשל מדפסת תלת מימד שתדפיס חלפים לרכב ולבני אדם, רכב אוטונומי וכו') על עולם הביטוח?
תשובה מורלי: הסיכונים שאנחנו מבטחים משתנים. בשנים האחרונות במיוחד, בגלל ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה. יחד עם זאת, ענף הביטוח העולמי מגיב לאט יחסית לשינויים בעולם ופיתוח המוצרים העולמי הוא איטי יחסית. דוגמה טובה לכך אנחנו רואים את פוליסת הסייבר. הפוליסה הזו קיימת כבר כ-10 שנים, אבל רק בשנה-שנתיים האחרונות התנאים שלה הורחבו כך שניתן להתחיל להמליץ ללקוחות לרכוש אותה. בשנים הראשונות רוב הסיכון היה מוצא מכלל כיסוי על ידי הגדרות מצומצמות וחריגים רבים. בעיה נוספת שאנחנו נתקלים בה כעת זה כיסויים לרחפנים. האם כל רחפן עם מצלמה מוגדר ככלי טיס? העולם מתפתח מבחינה טכנולוגית וענף הביטוח מגיב בקצב איטי הרבה יותר מהטכנולוגיה. נצטרך לתת פתרונות כי הצרכים משיגים אותנו, אבל צריך לזכור ששוק הביטוח הישראלי נשען על שוק הביטוח העולמי בנושאים האלו ולא עומד בפני עצמו.
שאלה: מהי עצתך לאנשים צעירים שרוצים לפתח קריירה בענף הביטוח?
תשובה מורלי: למרות התדמית השלילית, מדובר בתחום מקצועי מרתק שמספק כר נרחב לחשיבה יצירתית לפתרון בעיות. מי שיחשוב כך, ישתמש בהנחיות החיתום ובפוליסה ככר עבודה לפתרון בעיות ומענה לצרכים ללקוחות ויוכל לפעול ביצירתיות וליצור לעצמו יתרון. בנוסף, מדובר בתחום עסקי שנוגע בכל הסקטורים במשק ולכן הוא מגוון ומרתק מעין כמוהו וחושף את הפועלים בענף הביטוח למגוון רחב של תחומים, בעיות, סיכונים ואתגרים. מעט מאד מקצועות אחרים מאפשרים זאת. מי שיידע לקחת את ההזדמנות הזו ולהרחיב את הידע הכללי שלו, ירחיב את עולמות הפעולה שלו ואת מושגי ההתמצאות שלו ויגיע לתוצאות עסקיות טובות יותר.
בנוסף, אני מציעה להיות ממוקדים. זה מומלץ בכלל בחיים, אבל בוודאי בפיתוח קריירה. כדאי להיות ממוקדת במה שחשוב לך ובמה שאת חושבת שנכון לעשות ולא להתבלבל ולסטות מהדרך לטובת הזדמנויות קצרות מועד שאינן בהכרח מתאימות לאסטרטגיה בה את מתמקדת. חשיבה ותכנון קריירה לטווח ארוך יחד עם התמקדות בשאיפות שלך ותוך הכרת ביכולות שלך, יביאו לתוצאה הרצויה.
עוד עקרון חשוב הוא – לפעול ביושרה ובניקיון כפיים. כמו שנאמר 'בנפש חפצה ובלב שלם'. ראשית זה החינוך שקיבלתי בבית ואני מאמינה בו בלב שלם. שנית, אנחנו פועלים בענף מקצועי מאד קטן. רבים מכנים אותו 'שלולית' או 'ביצה' ולא בכדי. מי שרוצה לנהל קריירה בענף הזה צריכה לדעת שהיא בונה את השם שלה שיילך איתה לכל אורך הדרך. בשלולית או ביצה לפעמים הדרך היא מעגלית ובכל מקרה, אין מרחב רב. את נתקלת שוב ושוב באותם אנשים וזה לא רק נכון וראוי להתנהג אליהם בכבוד וביושרה, אלא גם כדאי, גם אם את לא מקבלת מהם את אותו היחס בחזרה. פשוט, את לא יודעת איפה ומתי תתקלי בהם בשנית. אולי אני תמימה או סתם אופטימית אבל אם נפעל כולנו (או פחות רובנו..) כך, בסוף נוכל לשקם את התדמית הציבורית של ענף הביטוח.
