תא (ת"א) 4289-06-15 ליעד אזואלי נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
ההחלטה ניתנה ביום: 6/6/2016
ע"י כב' הרשם: יוחנן גבאי
עניינה של ההחלטה: האם יש להיענות לבקשתה של חברת הביטוח לעיון בקלטת חתונתו של התובע?
בית המשפט נעתר לבקשה
מתוך ההחלטה:
"זכות הגילוי והעיון של בעל דין במסמכים הנוגעים לעניין הנדון בבית המשפט הינה זכות הנגזרת מזכות היסוד של הגישה למערכת השיפוטית, הטומנת בחובה גם את הזכות להליך הוגן וראוי (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, תשנ"ט, 151-152). לפיכך, "הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש לאפשר גילוי רחב ככל הניתן של מידע, הרלבנטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט." (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193, 195(2002)).שהרי "מטרת ההליך השיפוטי היא חשיפת האמת. עקרון הגילוי משרת מטרה זו".(רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי , מט (4) 54 , 60(1995)).
התנאי העיקרי לגילוי המסמכים הוא הרלבנטיות שלהם לנושא המחלוקת, כפי שהיא מוגדרת בתקנה 112 לתקנות סדרי הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984: "המסמכים הנוגעים לעניין". מתוך האינטרס הציבורי של גילוי האמת ועשיית משפט, נובע, כי ראוי לגלות כל מסמך אשר עשוי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולהבהירה, לקדם את העניין נושא התובענה, במישרין או בעקיפין, ולחזק טענה מסוימת או להחלישה. הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60(1995)). הנטייה היא לקולא ואין גם מניעה כי בעל דין יערוך "מסע דיג" על מנת לגלות מסמכים שיסייעו לו, כל עוד הדבר נוגע להליך התלוי ועומד ולא למטרות אחרות (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, 429-427). מכאן עולה כי, במידה רבה, ההכרעה בנושא הרלבנטיות תלויה בנסיבות כל מקרה ומבוססת על שיקולי הגיון ושכל הישר (בש"א (מחוזי -י-ם) 1347/05 בן צבי נ' היס [פורסם בנבו] (פסקאות 8-9 לפסק דינו של כב' השופט זילברטל ,27.7.06 ).
בתי המשפט נעתרו לבקשה לעיון בקלטת החתונה, מקום בו העיון בקלטת יסייע לשפוך אור על המחלוקות העובדתיות הנוגעות, אם לשאלת החבות ואם לשאלת הנזק, באופן שיש בו כדי לשרת את האינטרס של גילוי האמת (ת"א (שלום -אשקלון) 27985-10-13 אירועים בטרויה בע"מ נ' פאר [פורסם בנבו] (4.5.14)); מקום בו מהקלטת ניתן יהיה לעמוד על מצבו של המשיב וכושר התפקוד שלו, לאחר התאונה (ת"א (שלום – קריית-גת) 1370-07 ואקנין נ' "קרנית" - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים [פורסם בנבו] (23.5.11)); מקום בו התובע טען כי הוא מוגבל בחייו היומיומיים עקב הפגיעות ועיון בקלטת עשוי לסייע לנתבעת בהגנתה, שבין היתר טוענת, כי התובע אינו סובל ממגבלות כלשהן(בש"א (שלום-דימונה) 197/05 כספי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") [פורסם בנבו] (15.9.05)); מקום בו לתוכן הקלטת עשויה להיות רלוונטיות לבירור מצבו התפקודי של התובע, שיש לו, כמובן, השלכה לשאלת הפיצוי בתביעתו נגד הנתבעים(ת"א (שלום-נצרת) 51903-01-11 מזרחי נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (25.2.13); ת"א (שלום-ת"א) 36933-08 פדידה נ' כהן [פורסם בנבו] (13.3.15); ת"א (שלום - חיפה) 5508-08-12 אלקובי נ' אזורים שכון ופתוח לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (26.3.15)).
בת"א (מחוזי - חיפה) 1360/00 יעקב נ' מגדל-חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (11.1.06) (להלן – עניין יעקב) עתרה הנתבעת לגלות את קלטת החתונה של התובעת, שנישאה לאחר התאונה נשוא התביעה. התובעת טענה כי אין ברשותה קלטת, אלא צילומי סטילס בלבד. כבוד השופט עמית קבע כי :-
"...ייתכן כי מהצילומים ניתן יהיה לעמוד על מצבה של המבקשת לאחר התאונה. לכן, יש לראות את התמונות כרלוונטיות לזירת המחלוקת".
במקרה שלפניי, טען התובע כי עקב התאונה הוא סובל מהגבלה קשה בתפקוד ידו השמאלית והגבלה בתנועות הקרסול וכף הרגל והוא מתקשה בהליכה (סעיף 14 לכתב התביעה). הנתבעת הכחישה טענותיו אלה של התובע ( סעיף 12 לכתב ההגנה). בנסיבות אלה, גילוי קלטת החתונה , שנערכה לאחר התאונה, עשוי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים, והיא עשויה להיות רלוונטיות לבירור נכותו התפקודית של התובע, שיש לה, כמובן, השלכה לשאלת הפיצוי בתביעתו נגד הנתבעת.
טענת התובע כי החתונה היא אירוע יחודי ו"חד פעמי", ממנו לא ניתן להתרשם ממגבלותיו של התובע בחיי היום יום, היא רלוונטית לעניין משקלה של קלטת החתונה כראיה, אם וכאשר יוחלט לקבלה כראייה במשפט. אך, אין היא מונעת את זכות העיון בקלטת (כך פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 2506/02 חדד נ' ביטוח ישיר בע"מ (לא פורסם) [פורסם בנבו] -צורף כנספח א' לבקשת הנתבעת). כאמור, הלכה פסוקה היא כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו או משקלו במשפט.
הפגיעה בפרטיות
טענתו של התובע כי התרת העיון בקלטת תפגע בזכותו לפרטיות אין בה כדי לדחות את הבקשה לעיון בראיה הרלוונטית. בית המשפט העליון קבע כי:-
"ככלל, תובע אינו יכול להישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו. קנה-המידה שעל-פיו ייקבע היקף זכותו של התובע לפרטיות הוא אפוא מידת הרלוונטיות שבמסמכים שגילוים נדרש לבירור המחלוקת.
אף מובן הוא כי בידי התובע קיימת האפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותו על פני ההכרח לחשוף בפני הנתבע ראיות רלוונטיות, וזאת על-ידי מחיקת התביעה שהגיש כנגד הנתבע."(רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון , נה (2) 102, 103 (2000)).
גם אלה הסבורים כי הלכה זו הינה רחבה מדי מצדדים בהלכה הקובעת כי :-
"כאשר המידע הנדרש שייך לבעל הדין, בהתמודדות בין ערך ההגנה על הפרטיות לאינטרס קיומו של הליך שיפוטי תקין, מקבל האינטרס האחרון מישנה משקל, בהיות בעל הדין בעל ענין ישיר בתוצאות המשפט." (בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (20.6.2005)).
כך קבע כבוד השופט עמית , בהעתרו לבקשה לעיון בצילומי החתונה בעניין יעקב הנ"ל, בקבעו כי דברים אלה:-
"... יפים במיוחד לגבי תובע בתביעות נזקי גוף, ובהקשר של הבקשה דכאן, ספק עד כמה תמונות החתונה נהנות מתחולת חוק הגנת הפרטיות".
גם במקרה דנן, נראה כי האינטרס של קיום הליך שיפוטי תקין וחובתו של התובע לחשוף בפני הנתבעת ראיה, שהיא רלוונטית לבירור התובענה ונדרשת לנתבעת לביסוס הגנתה, גוברים על זכותו של התובע לפרטיות.
לאור כל האמור לעיל, החלטתי להיעתר לבקשת הנתבעת לעיון בקלטת החתונה של התובע. התובע יעביר את הקלטת לנתבעת בתוך 14 ימים מהיום. אם טרם הגיעה לידיו, יפנה התובע לצלם האירוע, יבקש עותק הימנה, ויעבירה לידי הנתבעת בתוך 7 ימים מקבלתה בידיו."
