תא (ת"א) 42080-05-12 שאול בלודשטארק נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 3/8/2016
ע"י כבוד השופטת: מי-טל אל-עד קרביס
עניינו של פסק הדין: האם התאונה שבמהלכה נפגע התובע מהווה תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד?
רקע: התובע נפצע באצבעו. במהלך עבודתו כאשר ניסה באמצעות אצבע 2 של יד ימין לעצור נזילת שמן מצינור שמן של המשאית בבעלות המעביד. באותו המועד הפעיל עובד אחר של חברת סמוראי סחר בע"מ את רמפת המשאית כך שנוצר לחץ שמן בצינור ממנו נזל השמן ושמן הוזרק בעוצמה לתוך האצבע של העובד.
בית המשפט קיבל את התביעה.
מתוך פסק הדין:
"הצדדים מסכימים כי המקרה דנן אינו נופל בגדר ההגדרה הבסיסית, מאחר שאחד מרכיביה אינו חל. בין אם זהו רכיב "שימוש ברכב" המוציא מגדרו פריקה וטעינה של מטען כשהרכב עומד, בין אם זהו רכיב "למטרות תחבורה" מאחר שלא נעשה שימוש ברכב למטרות אלו - אין לכך נפקות. זאת משום שמיד לאחר ההגדרה הבסיסית בסעיף 1 לחוק הפיצויים מופיעה רשימה של שלוש חזקות חלוטות מרבות המקיימות אף הן את הגדרת "תאונת דרכים", למרות שהנסיבות המתוארות בהן אינן באות בגדר ההגדרה הבסיסית (קיימת גם חזקה ממעטת אחת – פעולת איבה, אך הדיון בה אינו נדרש במקרה דנן). החזקות החלוטות מבוססות על ההנחה לפיה אחד מיסודות ההגדרה הבסיסית אינו מתקיים, ועל כן לצורך תחולתן של החזקות הללו, אין לפרשן כאילו הן כפופות לרכיבים כגון "שימוש" או "מטרות תחבורה" שבהגדרה הבסיסית, שאם תפורשנה כך הן תרוקנה מתוכן (פרשת עוזר, בעמ' 558; רע"א 6779/97 מנופי יהודה בע"מ נ' מזל – עבודות מתכת, פ"ד נו(1) 721, 727-728 (1998) (להלן: "פרשת מנופי יהודה"); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, 313-314 (מהדורה רביעית, 2012) (להלן: "ריבלין").
חזקה חלוטה מרבה - ניצול הכוח המכני של הרכב
החזקה המרבה הרלוונטית לענייננו היא החזקה בדבר "מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי". נאמר עליה כי :
"החזקה החלוטה בעניין "ניצול הכוח המיכני של הרכב" מכוונת לכל אותם המקרים שבהם הרכב הוא "רב-תכליתי". זהו רכב אשר על-פי ייעודו המקורי הוא מיועד לא רק לנסיעה (הייעוד התעבורתי) אלא גם לפעולות נוספות – שאינן נופלות לגדר ההגדרה הבסיסית – המנצלות את כוחו המכאני של הרכב. התאונה עצמה נגרמה במסגרת ניצול כוחו המכאני של הרכב להגשמתן של פעולות נוספות אלה, ובלבד שאותה עת "...לא שינה הרכב את ייעודו המקורי..." (פרשת עוזר, בעמ' 564) [הדגשה אינה במקור].
החזקה החלוטה תחול רק מקום בו יש לרכב ייעוד מקורי דו-תכליתי כלומר, יש לו גם ייעוד תחבורתי וגם ייעוד לא תחבורתי, והכוח המכני של הרכב נוצל דווקא בעת השימוש הלא-תחבורתי של הרכב (ריבלין, בעמ' 314-315).
במקרה דנן, המשאית משמשת כלי תחבורה יבשתי והדבר עונה על הייעוד המקורי, התעבורתי שלו. בנוסף, המשאית משמשת לאחסנת מטען ולהובלתו, כאשר הסחורה מונחת על הרמפה שנפתחת ונמצאת בקו ישר עם רצפת ארגז המשאית, באופן שנועד להקל על העמסת הסחורה לארגז המשאית (נתבע 2, בעמ' 20 שו' 28-31), בבחינת ייעוד מקורי שאינו תעבורתי. הנה כי כן, המשאית היא רכב "דו תכליתי", והתאונה ארעה בעת שימוש בה למטרה הלא-תחבורתית שלה, העמסת סחורה. אוסיף כי יש קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין פעולתו של נתבע 2 כאשר עשה שימוש במוט ההיגוי לבין הנזק שנגרם לתובע, למרות שלטענת נתבעת 1 התאונה ארעה בשל פעולה רשלנית של התובע במסגרת ניסיון תיקון חובבני של דליפת שמן מצינור משאית. יובהר כי לא עצם הנחת האצבע על הצינור היא שגרמה לפציעתו של התובע, אלא פעולתו של נתבע 2 בעת שניצל את הכוח המכני/הידראולי של הרכב בהפעילו את מוט ההיגוי בניסיון להרים את הרמפה. לפיכך, יש קשר סיבתי - עובדתי בין פעולתו של נתבע 2 לבין הנזק, וגם קשר סיבתי-משפטי מאחר שהתאונה באה לעולם כתוצאה מהסיכון שיצר הכוח המכני/המערכת ההידראולית של הרכב בייעודו המקורי, הלא-תחבורתי (ריבלין, בעמ' 326).
למען הסר ספק; על מנת להפעיל את רמפת המשאית, להורידה ולהעלותה, נתבע 2 עשה שימוש במוט היגוי המופעל באמצעות המערכת ההידראולית של המשאית האוגרת שמן הידראולי ויוצרת לחץ אויר וכך מניעה את אותה הרמפה, אפילו שמנוע המשאית דומם. ניצול כוח הידראולי של רכב, גם הוא בבחינת "ניצול כוח מכני" (ע"א 9474/02 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' האחים לוינסון מהנדסים בע"מ, פ"ד נח(1) 337, 353-354 (2003)). יתרה מזאת, אפילו הכוח המכני לא היה נובע ממנוע הרכב המשמש אותו לייעודו התעבורתי, אלא ממנוע נפרד שאינו משמש לייעוד שכזה (כדוגמת מנוע מנוף שהיה נפרד ממנוע הרכב כבפרשת מנופי יהודה), לא היה בדבר כדי לשלול את תחולת החזקה המרבה (שם, בעמ' 728).
מסקנתי היא אפוא כי למרות שהאירוע אינו מקיים אחר ההגדרה הבסיסית, הוא נכלל בחזקה החלוטה המרבה של ניצול הכוח המכני של המשאית, ולפיכך הוא בבחינת "תאונת דרכים".
בהתאמה, נתבעת 1 חבה בפיצוי התובע."
