רע"א 3292/16 - א' פלוני ופלונית נ' פלוני ושומרה חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום: 17/8/2016
על ידי כב' השופט: צ' זילברטל
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור של נפגע בתאונת דרכים על פסיקת המחוזי שקבע, בין היתר, כי אין לחייב את הנפגע לעבור ניתוח פלסטי על מנת להוריד את שיעור נכותו כאשר סיכויי ההצלחה הם בין שמונים לתשעים אחוזים, וביתר האחוזים קיים סיכון לאי-שיפור מצבו ואף החמרתו?
בית המשפט העליון דחה את הערעור
מתוך פסק הדין:
"על-אף שעומדת למבקש אפשרות לתקן את הנזק שנגרם לאף באמצעות ניתוח, אין לחייבו לעבור פרוצדורה אשר כרוכה בהרדמה ובסיכון מסוים, ואין הימנעות המבקש מביצוע הניתוח בגדר הפרת החובה המוטלת עליו להקטין את נזקו. בסיכומו של דבר, נפסק למבקש פיצוי בסך של 285,000 ש"ח בגין כלל נזקיו, כאשר סכום של 250,000 ש"ח נפסק בגין פגיעה בכושר ההשתכרות העתידי על-פי נכות בשיעור של עשרה אחוזים.
...
בית המשפט המחוזי העמיד את הפיצוי במסגרת ראש נזק זה על סך של 50,000 ש"ח במקום 250,000 ש"ח שנפסקו לו בבית משפט השלום, כך שכלל הפיצוי הועמד על סך של 85,000 ש"ח.
דין הבקשה להידחות, אף מבלי שתתבקש תשובת המשיבים. הלכה ידועה היא שרשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן אך במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, או כאשר ייגרם לצדדים עיוות דין חמור באם לא תינתן רשות ערעור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). כפי שהמבקש ציין בעצמו, בית משפט זה עמד לא אחת על אמות המידה לבחינת החובה המוטלת על ניזוק להקטין את נזקו באמצעות ניתוח, ובהן – סיכויי הצלחת הניתוח, מידת הסיכון הכרוך בפרוצדורה, מידת הכאב והסבל הצפוי לניזוק באם יעבור את הניתוח והיות הניתוח ניסיוני או ספקולטיבי (ראו: רע"א 1367/14 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (20.5.2014); ע"א 544/10 פלונית נ' עיריית כפר קאסם, פסקאות מ"ט-נ"ב (12.3.2013); ע"א 9598/05 פלוני נ' חברת ביטוח "המגן" בע"מ, פסקה 7 (28.3.2007); עניין גולדפרב, עמ' 54)). המבקש סבור כי על-אף קיומן של אמות מידה אלה, נדרשת קביעה ברורה בנושא גדר הסיכון שניזוק אמור ליטול על עצמו באמצעות ניתוח כדי להקטין את נזקו. ואולם, סבירות אינה נוסחה מתמטית שעל פיה ניתן לקבוע קריטריונים נוקשים היפים לכל מצב, אלא מדובר בבחינת הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה לגופו. ויודגש – מהות הסיכונים אף משתנה בהתאם לסוג הניתוח, ואין די בנתון הנוגע לסיכויי ההצלחה או הכישלון כדי לבטא נאמנה את סבירות התנגדותו של הניזוק לעבור ניתוח האמור להקטין את נזקו. אין הסיכון להחמרת מצב העין שקול לאותו שיעור סיכון להחמרת מצב האצבע. יתר על כן, סיכון להחמרת מצב הניזוק עקב ניתוח אינו אלא אמת מידה אחת מתוך כמה, ועל סבירות ההחלטה שלא לעבור ניתוח להיבחן במסגרת איזון של כלל השיקולים שנמנו בפסיקה.
דומה כי ההלכה הקיימת בסוגיה ברורה דיה, ומספקת קנה מידה מועיל לבחינת סבירות התנהגותו של הניזוק בהקשר של נכונות לעבור טיפול רפואי שבצדו סיכונים לשם הקטנת הנזק. כמו כן, נראה כי בקשה זו אינה אלא השגה על המסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בעניינו הקונקרטי של המבקש שנבחן בהתאם להלכה זו, וברי כי אין בטענות מסוג זה כדי לעמוד באמות המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". כמו כן, אין בעובדה שהדעות נחלקו בין הערכאות הקודמות כדי להצביע על קיומה של שאלה משפטית המצדיקה התערבות של בית משפט זה ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 1671/15 אלמליח נ' עיריית לוד, פסקה 5 (17.5.2015), והאסמכתאות שם).
יתר על כן, לא מצאתי כי הפחתת הפיצוי שנפסק למבקש בבית משפט השלום כשלעצמה גרמה לו עיוות דין המצדיק דיון בעניינו ב"גלגול שלישי".
נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות."
