על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו.
הערעור נדחה ביום 27/11/2016
תא (ת"א) 32639-04-15 י.א נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין לעניין תחולת חוק הפלת"ד ניתן ביום: 13/10/2016
על ידי כב' השופט: יובל גזית
עניינו של פסק הדין: האם הפציעה שנגרמה לתובע, כפועל יוצא מהכנסת חולה שכוב על אלונקה לאמבולנס, מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד?
רקע: התובע שימש באותה העת כנהג האמבולנס וכפרמדיק והוא התבקש להסיע חולה שהיה שכוב על אלונקה מקופ"ח לבית החולים. התובע פתח את הדלתות האחוריות של האמבולנס והחל בדחיפת האלונקה פנימה ואז נפגע.
בית המשפט קיבל את התביעה
מתוך פסק הדין:
"תאונת דרכים הוגדרה בסעיף 1 לחוק:
" "תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על – ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי ;"
ובהמשך :" "שימוש ברכב מנועי"= נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו..."
המקרה שלפני אינו זהה למקרה שנדון ברע"א 66/10 אשר יעקב לוי נגד מדינת ישראל. שם האלונקאי לא היה אמור להיכנס לאמבולנס ולהמשיך בנסיעה.
זאת ועוד, שם התרומם החולה במצב ישיבה, דבר אשר יכול להתרחש גם שלא בעת כניסה לרכב. ואילו במקרה שבנדון החולה נותר שכוב ולא "תרם" לקרות התאונה.
בענייננו פעולות התובע בהכנסת החולה לאמבולנס הינן חלק בלתי נפרד, ראשוני והתחלתי, בכניסתו שלו לאמבולנס לצורך נסיעה.
בדיקת החולה טרם הנסיעה, בתוך האמבולנס, ולקיחת מדדים שונים לא נועדה לשלול את הנסיעה. המטרה היא נסיעה.
חלק מן הנוהל הוא בחינת מצב החולה טרם התחלת הנסיעה, מן הסתם ובמיוחד, נוכח היות התובע הפרמדיק והנהג גם יחד.
ברוב המקרים סביר להניח כי הנסיעה תתבצע. רק במקרים יוצאי דופן תתבטל הנסיעה.
ודוק; הצורך בנסיעה כאן מאחר שבמקום בו נמצא החולה לא ניתן להעניק לו את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק. לעיתים לקיחת המדדים תביא לנסיעה מואצת לבית החולים ולאו דווקא לביטול הנסיעה.
אמור מעתה כי ככלל הנסיעה נחוצה ואכן תבוצע.
רק במקרים נדירים ויוצאי דופן תבוטל הנסיעה.
השימוש אם כן הינו למטרה תעבורתית.
לא הוכח ואף לא סביר, נוכח מצבו הנטען של החולה, כי המקרה הנדון הוא אחד מאותם מקרים נדירים ויוצאי דופן.
לכן, אלמלא פציעת התובע, הנסיעה הייתה מתרחשת.
למותר לציין כי פסק הדין בתיק אזרחי 14130-01-12 מיכל רחל מימון נגד מגן דוד אדום בישראל והראל חב' לביטוח בע"מ אינו רלוונטי משום שאף על פי שהתובעת הייתה פרמדיקית ונגרם לה נזק כתוצאה מהרמת אלונקה עליה הונח פצוע, הרי שהתביעה הוגשה בהתאם לעילת הנזיקין בלבד ולא פסק הדין בעניין תיק אזרחי 588-07-07 רבקין נגד קרנית ואח' אומנם תומך בגרסת הנתבעת 1 אך העובדות שם היו שונות במקצת ופסק הדין אינו מהווה תקדים מחייב או הלכה מנחה. העובדות בתיק אזרחי 12271-11-09 חיון נגד עיריית בת ים ואח' אף הן שונות בתכלית מן העובדות שבמקרה שלפניי.
המטרה של התובע במקרה דשם הייתה לפתוח את הדלת עבור גיסו, הא ותו לא ואף פעולה זו לא בוצעה שכן הגיס פתח את הדלת בעצמו.
מאידך גיסא, בתיק אזרחי 51776-03-11 בחר נגד שומרה חב' לביטוח בע"מ קבע בית המשפט כי קביעת התובעת בעת שביקשה להכניס את בנה התינוק לכיסא הבטיחות במושב האחורי של הרכב מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד. כך גם בתיק אזרחי 2366/09 אלקובי נגד הראל חב' לביטוח בע"מ (נהג המסיע נכים ומסייע להם בירידה מן הרכב כשהם על כיסאות גלגלים).
ראה גם תיק אזרחי 11907-07-10 א.ב. ואח' נגד כלל חב' לביטוח ואח', שם נפגעו שני התובעים בעת שהיו מחוץ לרכב ונקבע כי התאונה מהווה "תאונת דרכים" שכן התובעים היו בתהליך כניסה לרכב.
מכאן כי המסקנה המבקשת הינה כי במקרה זה עסקינן ב"תאונת דרכים".