תאמ (חי') 30111-09-15 רוזליה פרידמן נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בחיפה
פסק הדין ניתן ביום: 12/12/2016
על ידי כב' השופט: אורי גולדקורן
עניינו של פסק הדין: לדירת המבוטחת נגרמו נזקים כתוצאה מהצפת מי גשמים. האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטחת תגמולי ביטוח נוספים מעבר לסכום ששילמה בהסתמך על דוח שמאי ביטוח מטעמה של המבוטחת?
בית המשפט דחה את התביעה.
מתוך פסק הדין:
"בדו"ח שמאי מטעם הנתבעת שנערך ביום 22.2.2015, (להלן: דו"ח שמאי הנתבעת 1) הוערך סכום השיפוי בסך 8,736 ₪ בלבד. לעומת זאת, בחוות דעת השמאי ישראל אביטל מיום 22.3.2015 מטעם התובעת (להלן: חוו"ד שמאי התובעת) הוערך הנזק בסך 51,300 ₪. בדו"ח שמאי מעודכן מטעם הנתבעת, שנערך ביום 25.5.2015 (להלן: דו"ח שמאי הנתבעת 2) נקבע שיש להוסיף לדו"ח שמאי הנתבעת 1 סך של 515 ₪. בהתאם לדו"חות שמאי הנתבעת ומכתבים ששלחה התובעת, שולם לה על-ידי הנתבעת סכום כולל של 9,696 ₪, לאחר ניכוי דמי השתתפות עצמית.
כתב התביעה
ביום 17.9.2015 הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעת, שמורכבת מסך 41,605 ₪, שהינו ההפרש מהסכום שנקבע בחוו"ד שמאי התובעת לסכום ששולם לה בפועל ומפיצוי בגין צביעה בסך 2,500 ₪ צביעה ו-1,534 ₪ עבור הוצאות שכר טרחת שמאי.
כתב הגנה
בכתב ההגנה נטען כי שולמו לתובעת הכספים המגיעים לה בהתאם לחוות דעת שמאי מטעם הנתבעת. בנוסף, צורפה חוות דעת המהנדס אזרחי, יקי נחמן, מיום 20.12.2015 (להלן: חוו"ד מהנדס הנתבעת), בה פורטה התייחסות לטענות שהועלו בחוו"ד שמאי התובעת בדבר ליקויים בדירה ולעלויות התיקון. הנתבעת אישרה קיומה של פוליסה לתקופה הרלוונטית אולם טענה כי לנוכח מסירת מידע כוזב על-ידי התובעת, אין כיסוי ביטוחי ואין יריבות. צוין, שככל שתחויב הנתבעת בתשלום, הסכום יהיה כפוף לתשלום פרמיה והשתתפות עצמית.
ביום 17.7.2016 התקיים קדם משפט ולאחריו הסכימו הצדדים למתן פסק דין ללא חקירת עדים. בהמשך הגישו הצדדים את סיכומיהם.
הנזקים שנתבעו
כתב התביעה מתבסס על חוו"ד שמאי התובעת אשר מפרטת את הנזקים. כפי שיפורט להלן, התובעת לא הוכיחה את נזקיה. לא ניתן לקבל את סכומי הנזק שפורטו בחוו"ד שמאי התובעת כמשקפים את הנזק האמיתי לפריטי התכולה בדירה, מאחר וחישוב הנזק נעשה על בסיס מידע שנמסר לשמאי, כפי שמצוין בחוות דעתו, מבלי שהייתה לו ידיעה עצמאית על ערכם או התייחסות בחוות הדעת למחירים בשוק או חשבוניות שהוצגו לו.
להלן נבחן את רכיבי הנזק שפורטו בחוו"ד שמאי התובעת.
(1) משטח הריצפה - מרצפות ופנלים זזו ממקומן ונמצאים במצב רעוע במספר מוקדים. פירוק משטח הרצפה - מרצפות ופנלים 94 מ"ר - 4,800 ₪. אספקה, וריצוף משטח רצפה באריחי קרמיקה 30X30 - 94מ"ר, כולל פנלים, ומצע חדש - 26,500 ₪. לא ברור מחוו"ד שמאי התובעת מה גרם לנזק זה והיכן מיקומו המדויק בדירה. כמו-כן, התובעת לא צירפה חוו"ד מומחה רלוונטי בתחום הבניה, לפיה התיקון המבוקש אמנם נדרש. כמו כן, לא ברור מהו הבסיס לחישוב גובה הפיצוי. לעומת זאת, בהתאם לחוו"ד מהנדס הנתבעת, שהינו המומחה הרלוונטי לנזק מסוג זה, לא אותרו סימנים לתזוזת מרצפות ופנלים ולא אותר מקום בו המרצפות רעועות. צוין כי מדובר בריצוף מודבק וגם אם תהיה בעתיד התנתקות מקומית ניתן יהיה להדביק בחזרה את הקרמיקה ללא צורך בפירוק. נוכח האמור לעיל, הנזק לא הוכח ויש להעדיף את חוו"ד מהנדס הנתבעת.
(2) מכונת כביסה "קריסטל - 1,080 ₪ ותנור אפייה "זנוסי" - 870 ₪, שהיו טבולים במים - הנזק למכשירי החשמל לא הוכח. לעומת זאת, מחוות דעת שמאי הנתבעת 1 ו-2 עולה, כי מדובר בסימני חלודה מינוריים ללא קשר לנזק.
(3) מערכת ישיבה סלונית (3+2) מעור - כל בסיס המערכת היה טבול במים והחל לעלות סימני עובש וריקבון - 1,400 ₪. הנזק לא הוכח. מעבר לכך, עבור נזק זה ניתן לתובעת 885 ₪ בהתאם לחוו"ד שמאי הנתבעת 1 ובהמשך עוד 515 ₪ בהתאם לחוו"ד שמאי הנתבעת 2. משלא הוצגה כל חשבונית או ראיה המתייחסת לשווי מערכת הישיבה, אין מקום להתערב בגובה הפיצוי בגין רכיב זה.
(4) ארונות מטבח תחתונים ספגו כמות מים ומי ביוב, ומדיפים ריח קשה ובמספר מוקדים החלו להיווצר "נפיחויות". ארונות מטבח מעץ סנדויץ - חלק תחתון - 3 מ"א - 8,500 ₪. הנזק ומקורו לא הוכחו. לעומת זאת, לפי חוו"ד מהנדס הנתבעת לא נמצא קשר הנדסי לאירוע ההצפה ולפי חוו"ד שמאי הנתבעת 1 ו-2, הארונות לא ניזוקו מההצפה וצוין כי קיימים כשלים בכיור ובשיש, אשר גורמים לחלחול מים וגרימת נזק לארון. נוכח האמור לעיל, הנזק לא הוכח ויש להעדיף את חוות הדעת מטעם מהנדס ושמאי הנתבעת.
(5) מזנון סלוני מעץ, דקורטיבי, נפגע בכל בסיסו ורגלי הבסיס החלו ל"התנפח" מזנון עץ דקורטיבי רוחב 180 ס"מ, גובה 40 ס"מ - 1,100 ₪. הנזק לא הוכח. מעבר לכך, בהתאם חוו"ד שמאי נתבעת 1, התובעת פוצתה בגין נזק זה בסך500 ₪. צוין כי הפיצוי הינו עבור תיקוני פוליטורה ברגלי המזנון בלבד. בחוו"ד שמאי הנתבעת 2 לא נצפו נזקים במזנון. לפיכך, איני מוצא מקום להתערב בגובה הפיצוי שניתן.
(6) נעליים שהעלו עובש - 1,000 ₪; מצעים ספגו רטיבות ולחות והעלו עובש - 1,200 ₪. הנזק לא הוכח. בכתב ההגנה צוין כי נזק זה לא נכלל בתביעה הראשונה לפיצוי שהגישה התובעת ובחוו"ד שמאי הנתבעת 2 לא נראו נזקי עובש בנעליים ובמצעים.
(7) שתי שידות מעץ לצד המיטה בחדר שינה, בסיסן נפגע בעת הצפת הדירה - 500 ₪; כוננית עץ בעלת 3 תאים, כל בסיסה נפגע מהצפת הדירה - 700 ₪; מיטת נוער, "מיטה וחצי" כל בסיסה נפגע ומסגרת מתכת החלידה לחלוטין - 800 ₪. הנזק לא הוכח. יצוין כי לפי חוו"ד שמאי הנתבעת 1 ו-2 לא נצפה נזק בשידות, בכוננית ובמיטה.
(8) בדיקת מערכת החשמל לאיתור מוקדי רטיבות ע"י חשמלאי מוסמך - 1,250 ₪. לא צורפה חשבונית. בחוו"ד מהנדס הנתבעת צוין כי לא נמסר לו על כשלי חשמל וכי גובה ההצפה היה מתחת לכל מערכת חשמלית. בחוו"ד שמאי הנתבעת 2 צוין כי בדיקה כזו לא נדרשת.
(9) פינוי אשפת בניין לאתר מורשה - 1,200 ₪. לא צורפה חשבונית. בחוו"ד מהנדס הנתבעת וחוו"ד שמאי הנתבעת 1 ו-2 צוין כי לא ידוע על חלקי מבנה הדורשים פינוי.
(10) ניקוי הדירה בסיום העבודות - 400 ₪. לא צורפה קבלה. חוו"ד מהנדס הנתבעת צוין כי הניקוי בוצע ובחוו"ד שמאי הנתבעת 1 צוין כי ניתן פיצוי בגין רכיבי ניקוי ספציפיים כגון ניקוי שטיחים ווילונות. בכתב ההגנה צוין כי רכיב זה לא נדרש בתביעה הראשונה אליה. לפיכך, אין לפצות בגין רכיב זה.
אשר לרכיב הפיצוי של צביעת הדירה, הרי הוא אינו מפורט בחוו"ד שמאי התובעת ולא ברור על מה הוא מבוסס. אשר לשכר טרחת שמאי, צורפה לכתב התביעה חשבונית בסך 1,534 ₪, אולם משלא ניתן לבסס את גובה הנזק שנתבע על חוות דעת השמאי, אין להשית את עלות שכר טרחת השמאי על הנתבעת.
התוצאה
משלא הוכיחה התובעת את הנזקים הנטענים על ידה, דין התביעה להידחות. אשר על כן, הנני קובע כדלקמן:
(א) התביעה נדחית.
(ב) התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל."
