חוקרת ראשית: ד"ר ענבל אבישר- רופאת עיניים, שירות אוקולופלסטיקה, מרכז רפואי רבין
חוקרי משנה: ד"ר אירנה סירוב, ד"ר קרן מנו וד"ר דיתי ברודי, כולם במחלקת עיניים , מרכז רפואי רבין
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל
רקע:
פגיעות של העין וארובת העין עקב תאונות דרכים הן נפוצות. העיניים יכולות להיות להיפגע כחלק מפציעה רב מערכתית או כפציעה מבודדת. פגיעות ראש ופציעות פנים קשורות בשכיחות גבוהה עם פציעות עיניים וכתוצאה מכך עם תחלואה עינית (1-3). אין אומדן רשמי של אחוז הפגיעות העיניות מתוך פצועי ראש אבל הערכה בלתי פורמלית היא בטווח של 30-50% (4). בפצועים עקב טראומה קשה יש שכיחות גבוהה עוד יותר לפציעה עינית וארובתית (5,6).
בשנים האחרונות יש דיווח על עלייה במספר הפציעות העיניות בתאונות דרכים על פי מספר מחקרים בארה"ב. תופעה זו מיוחסת לפתיחת כריות אוויר, אשר, תוך צמצום הסיכון לפגיעות קטלניות, עלולות כנראה להגביר את הסיכון לפגיעה בעין. יתכן כי כריות אוויר מעלות את הסיכון הכולל של פגיעה בעין, ואילו באותו זמן מצמצמות את מספר הפציעות החמורות (7). שינויים נוספים בתעשיית הרכב ובחקיקה אשר נכנסו לתוקף ב- 20 שנה האחרונות כמו שימוש בחגורות בטיחות חובה לכל המושבים, למינציה למראות ולשמשות ועוד, נועדו להוביל לסיכון נמוך יותר של פגיעות חמורות כולל פציעות עיניות בתאונת הדרכים (8). בכל זאת, פציעות אלה עדיין עלולות להתרחש ולגרום לנכות ראייתית משמעותית. נקודה נוספת היא שמספר הולך וגדל של חולים עוברים ניתוחי קרנית כולל ניתוחי תשבורת (להסרת משקפיים), ויש חשש כי חולשה של הקרנית לאחר ניתוח עלולה לתרום לעלייה בפציעות עיניים (9,10).
פציעות עיניות וארובתיות כוללות: פציעות עפעפיים, פגיעה בדרכי הדמעות, שברים בקירות הארובה, פגיעה בשרירי גלגל העין, פגיעה בעצב הראייה, גוף זר בעין או בארובה, ופגיעות שונות בגלגל העין. לעיתים, בדיקת עיניים יכולה להיות קשה ומסורבלת בחולה השוכב פרקדן. כמו כן, בפצוע לאחר טראומה קשה, עם רמת הכרה ירודה, אשר לא יכול להתלונן על סימפטומים ראייתיים, יש קושי באבחון ראשוני של פציעות עיניות. מטבע הדברים פעולות מצילות חיים הינם בעדיפות הראשונה וכך לעיתים רבים מהממצאים העיניים מוחמצים ומופיעים קלינית בשלב מאוחר יותר (1).
ליקוי ראיה בשנים שבהם אדם אקטיבי, פעיל ועובד או לומד מעכבים את השיקום (חזרה למעגל העבודה והלימודים, חזרה לנהיגה) ולכן ליקוי ראייה כתוצאה מחבלה ארובתית או עינית היא בעלת השלכות מקצועיות וכלכליות משמעותיות גם לקרבן וגם לחברה. גם פציעות עיניים קטנות יכולות לגרום נכות עינית (morbidity) ובעקבות זאת אובדן זמן עבודה ניכר (11).
מעט מאד ידוע היום על האפידמיולוגיה הנוכחית של פציעות עיניות בחולים לאחר תאונות דרכים בעולם המערבי ובישראל. הכרחי לצבור נתונים רלוונטיים ועדכניים של נזק הנגרם לעיניים ע"י תאונות דרכים וההשפעה שלו על השיקום.
מטרתנו לבדוק:
1. את שכיחות הפציעות העיניות השונות בפצועי תאונות דרכים שהופנו לבית חולים בעל שירות טראומה ראשוני, את התלות לחומרת הפציעה, למיקום הפצוע בתאונה, לסוג הרכב בו נהג, לשימוש באמצעי הבטיחות השונים ולהיסטוריה עינית של הפצוע (כגון ניתוחים עיניים קודמים).2. את מהירות השיקום של הפצוע כפי שמתבטא בחזרה למעגל העבודה וחזרה לנהיגה במבוגרים ואת החזרה ללימודים ולשגרת חיים רגילה בילדים.
לנוכח מטרה חשובה זו אנו פנינו בבקשה למימון המחקר אשר תרומתו בהעמקת ההבנה של היקף הפציעות העיניות בתאונות הדרכים, הגורמים המשפיעים על היקף התופעה ואיכות החיים אחריה בילדים ובמבוגרים.
