החוקרים: רן ניסן, אביטל הרשקוביץ, ארי הרשפלד, מיכאל שטיין, שמואל פוקס
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל
מבוא:
שיעור הקשישים בקרב האוכלוסייה במגמת עלייה בשנים האחרונות. ההערכות מדברות על כך שבשנת 2030 כ -20% בקירוב מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 65. מגמה זו צפויה להביא לעלייה במספר רשיונות הנהיגה בקרב נהגים קשישים ובכמות הנהיגה הפעילה בקרב קבוצת גיל זו. כמו גם לעלייה במספר הקשישים הניידים המעורבים כהולכי רגל בתאונות דרכים. יחד עם זאת, האוכלוסייה המבוגרת מתאפיינת בשימוש במספר רב של תרופות. יותר מ40% מאוכלוסיית הקשישים האמבולטוריים מעל גיל 65 צורכים לפחות 5 תרופות מידי שבוע. מצב זה נובע בין השאר כתוצאה מריבוי מצבי מחלה באוכלוסייה זו. מנגד, ככל שעולה מספר התרופות הנלקחות גוברים הסיכויים לבעיות הקשורות לתרופות ובכללן תגובות בין תרופתיות ותופעות לוואי.
מגמת השימוש בתרופות החמירה בעשור האחרון, עם עלייה של כמעט פי 2 בתוך עשור בצריכה הקבועה של 5 תרופות מרשם ויותר בקרב האוכלוסייה הקשישה בארה"ב. ההשפעה של תרופות על הכשירות לנהיגה בקרב אוכלוסיה זו עשויה להיות משמעותית, וזאת בשל פגיעה אפשרית בראייה, קוגניציה ו/או היכולות המוטוריות הנדרשות עבור נהיגה בטוחה. השפעות אילו יכולות לעיתים קרובות להתרחש מבלי שהנהג יהיה מודע לאפשרות זו ובכך להיות גורם התורם לתאונות דרכים. קבוצות רבות של תרופות נחקרו בעבר ונמצאו כפוגעות ביכולת הנהיגה על סמך מבחני דרך, סימולציות נהיגה ואף מחקרי תאונות דרכים. ביניהן לתרופות פסיכוטרופיות (כגון: ברביטורטים, בנזודיאזפינים, תרופות היפנוטיות שאינן בנזודיאזפינים, נוגדי דכאון טריציקליים, נוגדי דכאון ממשפחת SSRIs, אנטי-פסיכוטיים) ותרופות אנטי-כולינרגיות (כגון: תרופות לטיפול בשלפוחית רגיזה, הרחבת דרכי האוויר במחלות חסימתיות של מערכת הנשימה, הורדת תנועתיות המעי בתסמונת המעי הרגיז, הרחבת אישונים, טיפול בתסמונות אקסטרה-פירמידליות) תרומה משמעותית.
ההערכה היא ששליש עד חצי מהתרופות הנפוצות הנרשמות לקשישים הן בעלות תכונות אנטי-כולינרגיות, וזאת בשל מספר רב של תרופות בהן ההשפעה האנטי-כולינרגית הינה תופעת לוואי ולא השפעה מתוכננת. לתרופות אנטי-כולינרגיות יש, בגיל המבוגר, יחס תועלת/סיכון נמוך והשימוש בהן עלול להוביל למצבי בלבול וירידה בתפקוד הקוגניטיבי והפיזי, שינויים בלחץ הדם עקב שינויי תנוחה ונפילות. הקשישים נמצאים בסיכון מוגבר להשפעה האנטי-כולינרגית מאחר וכמות המוליך העצבי אצטיל-כולין יורדת עם הגיל. בנוסף, עקב ריבוי מחלות העולה עם הגיל, הסיכון לשימוש ביותר מתרופה אחת עם השפעה אנטי-כולינרגית עולה.
קריטריוני Beers המגדירים את רשימת התרופות שאינן מתאימות לקשישים על סמך דעת מומחים ממליצים להימנע מתרופות אנטי-כולינרגיות לאור הפוטנציאל של תרופות אילו להשרות תופעות לוואי הכוללות בין השאר ראייה מטושטשת, סדציה ובלבול והסיכון הכרוך בתופעות אילו באוכלוסייה המבוגרת. כמו כן, תרופות אילו עשויות להביא לפגיעה ביכולת הויזואלית-מוטורית ובכך בעקיפין לתרום לארעות התאונה. למרות ההכרה בתוצאים שליליים תחת טיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות, חלה עלייה ברישום תרופות אילו בשנים האחרונות בקרב האוכלוסייה הקשישה, ביניהם גם נהגים פעילים והולכי רגל רבים.
נכון להיום אין מספיק מידע לגבי שכיחות העומס התרופתי הפסיכוטרופי בכלל והאנטי-כולינרגי בפרט בקרב קשישים מעורבי תאונות דרכים בישראל (הולכי רגל אל מול נהגים). תוצאות המחקר והשימוש בכלים לכימות העומס האנטי-כולינרגי המיושמים במחקר זה עשויים להשפיע על הגברת המודעות להקטנת שימוש בתרופות בקרב קשישים בכלל ובנהגים בפרט.
