החוקרים:
פרופ' גדעון בכר, ד"ר יובל נחלון, ד"ר אורי אלקן
מערך א.א.ג וכירורגיה ראש צוואר
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל
מתוך המחקר:
הקדמהדום נשימה הינה תסמונת שכיחה בקרב האוכלוסייה ומצויה בכ - 4% מהנשים ובין 8% ועד 12% מהגברים (תלוי בסקר המצוטט). הלוקים בתסמונת זו נוטים להפסקות נשימה בשנתם עקב טונוס שרירים נמוך הגורם לצניחת בסיס הלשון והחך עם תמט וסגירה של דרכי אויר עליונות. התוצאה הינה יקיצות מרובות במהלך השינה עם ירידה בריווי ריכוז החמצן בדמם של הלוקים בתסמונת ועייפות יומית מוגברת. נימצא כי הלוקים בתסמונת נוטים לתחלואות רבות אחרות כמו מחלות לב-ראה ומערכת העצבים, וכי הם מעורבים בתאונות דרכים פי שלוש מהאוכלוסייה הכללית. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 1.2 מיליון אנשים נהרגים בכל שנה בתאונות דרכים וכ-20 עד 30 מיליון נפצעים בכל שנה ברחבי העולם. העלות הכלכלית העולמית השנתית של תאונות הדרכים הוערכה בשנת 2003 ב-518 מיליארד דולר בשנה, ועלותן למשק הישראלי הוערכה בשנת 2004 ב-12.6 מיליארד שקל. מובן לכן הצורך באיתור הגורמים החושפים אותנו לתאונות אלו, דבר שיתכן ויעזור במניעתן.למרות שכיחות תאונות דרכים בקרב הסובלים מדום נשימה לא ברור מהו הגורם לנטייה זו – נטייה להירדמות בזמן נהיגה? פגיעה בקוגניציה (אי זיהוי בעיות על הכביש והפרעה בתהליך קבלת החלטה על דרך תגובה)? מהירות תגובה לקויה? או גורמים אחרים.מבין הפרמטרים שנבדקו ונמצאו כמופרעים במצב של דום נשימה, שלושה נמצאו כקשורים במצבים שתוארו (קוגניציה, ערנות ומהירות תגובה) ועל כן ראויים לבדיקה כסמנים לסיכון לתאונות דרכים. מטרת המחקרמטרת המחקר הייתה להעריך את השפעת הטיפול בהפרעת נשימה בשינה על יכולות הנהיגה של הנבדקים.
שיטותהמחקר כלל נבדקים מעל גיל 18 עם הפרעות נשימה בשינה שעברו התערבות הכוללת CPAP או טיפול ניתוחי שמטרתו שיפור בהפרעת הנשימה. כל משתתף נבדק לפחות פעמיים, לפני הטיפול וכן כ- 3-6 חודשים לאחר ההתערבות.בכל מפגש הנבדק השלים שאלון התנהגות בנהיגה, מבחנים קוגניטיביים מסוג (Useful Field of View (UFOV המעריכים יכולת קשב חזותי, כלומר את שדה הראייה בו מתבצע ניתוח מידע חזותי ללא הנעת הראש או העיניים.
הערכת הנהיגה נעשתה על ידי סימולטור בתרחיש המדמה נהיגה בין עירונית בכביש דו מסלולי הכולל עקיפות, שמירת מרחק והימנעות מתאונות (סימולטור מחברת STISIM) בנוסף בוצעו בדיקות דם לרמות C-Reactive Protein המעיד על רמת הדלקת הכללית בגוף ורמות Insulin like Growth Factor-1 המעידות על רמות הורמון הגדילה המשפיע על היכולת הקוגניטיבית של נבדקים מבוגרים.
תוצאותסה"כ בוצעו 64 בדיקות סימולציה לאורך תקופת המחקר. נבדקו 32 נהגים, לפני ואחרי הניתוח, מתוכם 27 גברים (84%), גילם הממוצע של הנבדקים היה 11.6 +/- 46.9 שנים. כל הנבדקים סבלו מדום נשימתי חסימתי בשינה בדרגת חומרה קלה ומעלה (AHI>5).
סיכוםתוצאות מחקר זה מצביעות על שיפור משמעותי בתוצאות הנבדקים לאחר טיפול ניתוחי לחולים הסובלים מדום נשימה בשינה. ניתן לראות בביצוע סימולטור הנהיגה שההתנהגות הנבדקים לאחר הטיפול השתפרה באופן מובהק הן בכמות התאונות ואירועי "כמעט תאונה" אותן ביצע הנבדק והן במשך הזמן בו הנבדק נהג מעל למהירות המותרת. בנוסף היה שיפור ביכולת הקשב של המטופלים שבאה לידי ביטוי בשיפור בזמני התגובה בבדיקת UFOV לפני ואחרי הטיפול בעיקר במשימות מורכבות של פיצול קשב המאפשר התמודדות עם משימות מרובות בו זמנית, וביכולת להתמקד במידע רלוונטי מתוך סביבה עתירת גירויים ולשנות את התנהגות הנבדק. כך שהשיפור הקוגניטיבי גם בא לידי ביטוי בשיפור התפקוד בסימולטור הנהיגה.מסקנות והמלצות המחקר
מטרתו של מחקר זה הייתה להעריך את השפעת הטיפול בהפרעת נשימה בשינה על יכולות הנהיגה של נבדקים הסובלים מדום נשימה בשינה.מניתוח נתוני מחקר זה אנו יכולים להסיק כי מטופלים הסובלים מדום נשימה בשינה נוהגים בצורה בטוחה יותר לאחר טיפול במחלה זו, כמו כן יכולת הקשב, יכולת קוגניטיבית וכן זמן התגובה של המטופלים השתפרו לאחר הטיפול. מסקנה זו מבוססת הן מתחושה אישית של המטופלים (שאלונים עליהם המטופל ענה באופן אישי וכן שאלונים עליהם ענו בני/בנות הזוג) והן מנתוני המחקר האובייקטיבים (סימולציה TMT, UFOV ותצפית). מומלץ לבצע מעבדת שינה וחקר יכולות נהיגה בנהגים/ טייסים מקצועיים בעלי דום נשימה בשינה בדרגה בינונית עד חמורה ולטפל בהם בהקדם האפשרי.
