מנהל המחקר וחוקר בכיר: פרופ' אסף מידני, עו"דחוקרים ראשיים: ד"ר יורם עידה, ד"ר לי ניראל, עו"דחוקרים: מר יובל ברטוב, מר ישי חיים ברק, הגב' מירב באומן
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל
תקציר מנהליםתופעת הונאות הביטוח היא תופעה שלילית שהיקפה הולך וגדל בעולם. בישראל המצב חמור עוד יותר יחסית למדינות אחרות כמו ארה"ב ומדינות שונות באירופה עקב תרבות של אי ציות לחוק ואי גילוי נאות לרשויות החוק. בישראל גם אין שקיפות מלאה בכל הנוגע להיקף תופעת הונאות ביטוח או שישנו קושי מהותי באיסוף נתונים בגלל מורכבות הנושא. הגורמים העיקריים שממריצים את הונאות הביטוח הם החקיקה בישראל, שאינה מקדמת הרתעה מספקת, ואכיפה לקויה, הנובעת בין השאר מכך שהחקיקה הקיימת אינה מאפשרת לחברות הביטוח ולגורמי האכיפה לשתף ביניהם מידע חיוני שקיים במאגרי המידע.
לצורך הדיון בנושא הוצגו בפרק התיאורטי (פרק 2) שני מודלים:המודל הראשון מציג את המשתנים המשפיעים על המוטיבציה לבצע הונאת ביטוח מהפרספקטיבה של המבוטח. מהמודל ניתן ללמוד שהמוטיבציה לרמות יורדת, ככל שהסיכוי להיתפס גדול יותר וככל שרמת הענישה הצפויה במידה שתרמית לא תצלח תהיה משמעותית יותר. כאן המקום לציין שקביעת עונשים משמעותיים על עבירות הונאת ביטוח היא אפקטיבית לצורך הפחתתן, גם כאשר הסיכוי להיתפס בעבירה מסוג זה הוא נמוך יחסית. עקב התגברות תופעת הונאות ביטוח נדרשות חברות הביטוח לעלויות גבוהות שהולכות וגדלות לאורך זמן. לא רק חברות הביטוח נפגעות מהונאות הביטוח, הפגיעה עיקרית היא בצרכן שכן עלויות אלה מגולגלות בסופו של דבר לציבור רוכשי הביטוח דרך עלייה בפרמיות שהם נדרשים לשלם בעבורו, כמו גם לעיכוב בתשלומים שחברות הביטוח נדרשות לשלם עקב הצורך לבחון כל תביעה בדקדקנות. על רקע זה המודל השני שמוצג בפרק 2 מציג את החיסכון הצפוי בפרמיה הממוצעת למבוטח בזכות הפחתת מספר הונאות הביטוח. המודל מדגים שככל שמערכת האכיפה תהיה יעילה יותר, כלומר תצליח להפחית אחוז ניכר יותר מתביעות ההונאה בעלויות תפעול קטנות יותר, כך תתאפשר הוזלה משמעותית יותר של פרמיות הביטוח לצרכנים.
בפרקים 4,3 הוצג המצב הקיים במדינות שונות ובישראל. מפרקים אלה ניתן ללמוד שבמדינות שונות בעולם קיימות הערכות שונות לגבי היקף התופעה וביחס לתוספת העלות שהיא גורמת לפרמיה הממוצעת. בישראל מקורות המידע הזמין הם בעיקר אומדנים המוצגים בכתבות בעיתונות ובאתרי אינטרנט ובמקורות לא רשמיים אחרים. נתונים אלה אינם מאפשרים לנו לבצע הערכה ראויה של התועלות הפוטנציאליות שעשויות לנבוע משינוי המדיניות בתחום. לשם כך נדרשים נתונים אמינים, בחלוקה לענפי ביטוח שונים, על גודל השוק מבחינת מספר המבוטחים, הערכה לגבי מספר תביעות ההונאה המוגש בכל ענף, היקף כספי ממוצע של תביעה כזו, ועלויות משוערות לתפעול מערך האכיפה. המלצת החוקרים היא על כן לאסוף נתונים מסוג זה ולהעריך באמצעותם את פוטנציאל החיסכון שיושג מצמצום היקף תביעות ההונאה בישראל.
בפרק 5 הוצגו המלצות בנוגע לרפורמות נדרשות בתחום החקיקה, שיתוף המידע והאכיפה:חקיקה - הגדרה ספציפית של עבירת הונאות הביטוח כעבירה בדרגת חומרה של פשע; הגנה על חברות הביטוח מפני תביעות שונות הנוצרות כתוצאה מתביעות כנגד מבצעי הונאות ביטוח; גורמי רגולציה ורשויות אכיפת החוק צריכים להוות גורם מרתיע.
בנייה ושיתוף של מאגרי מידע - באמצעותם משותף מידע בין חברות הביטוח וגופים שונים העוסקים בענף. חיזוק רגולטורים בעלי סמכות בחוק ותקציב ייעודי ושיתוף פעולה עם רשויות המדינה ורשויות האכיפה: לבצע שינוי חקיקה בו למפקח על הביטוח יינתנו סמכויות ספציפיות לטיפול במניעת הונאות ביטוח (קנדה), מיסוד מחלקות ייעודיות בתוך המפקח על הביטוח בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות בנושאי הונאות ביטוחי בריאות, עם משרד התחבורה בנושאי הונאות ביטוחי רכב וכדומה, הקמת יחידה ייעודית במשטרה (בדומה ליחידה בתוך משטרת עיריית לונדון), להעסיק שוטרים ייעודיים (דנמרק, צרפת), מינוי 'נציגי הונאה' – חוקרים בעלי סמכויות מיוחדות (ספרד).
הגברת תיאום ושיתוף הפעולה בין גופים שונים בענף - עם החלטת ממשלת ישראל על הקמתה של יחידה משטרתית ארצית למאבק בפשיעה כלכלית (היאל"כ) בשנת 2004 עלה הצורך בהקמתה של יחידת התיאום במוסד לביטוח לאומי, שתפעל מול המשטרה ומול גורמי האכיפה השונים במדינה. בישראל – גם אם למפקח על הביטוח אין מנדט ספציפי אלא כללי לפעול כנגד הונאות ביטוח יש לקדם לחץ על המפקח על הביטוח לשמור על יציבות מערכת הביטוח, ולוודא שחברות הביטוח נותנות שירות ראוי והוגן לצרכנים; הקמת קואליציה/כוח משימה נגד הונאות ביטוח המורכבת מארגוני ביטוח, צרכנים, סוכנויות ממשלתיות וגופים מחוקקים (שדולות) הפועלים ברמה הממשלתית ברמה התקשורתית וברמה מחקרית; שיתוף פעולה בין חברות הביטוח ושיתופי פעולה בין איגודים ברמה הבינלאומית.
בניית מערכת הכשרה ייעודית על ידי איגוד חברות הביטוח - לרבות הכשרת מומחי חשיפת הונאות; קמפיינים לציבור ופעילויות להעלאת מודעות; קבוצות חקירה ומחקר לחברות ולגורמים בעלי עניין.
המלצות למחקר המשך: אם אכן יוחלט על שינוי במדיניות החקיקה והאכיפה, המלצת החוקרים על מחקר המשך השוואתי שימדוד את השלכות שינוי המדיניות על היקף תופעת תביעות ההונאה בישראל, והחיסכון הנובע משינוי המדיניות לחברות הביטוח ולציבור המבוטחים בישראל.
פרופ' אסף מידני, עו"דקרדיט צילום: עמית שטראוס
